בזמן שראשי מערכת הביטחון מזהירים מהשלכות קידום המהפכה המשפטית על צה"ל, שוחח הבוקר שר הביטחון יואב גלנט עם מתגייסים לנח"ל ולכפיר בבקו"ם, והתחייב: "לא אתן את ידי לכל פגיעה בצה"ל מכל צד כי צה"ל הוא כלי המגן שלנו". ייתכן שאמירה זו היא רמז מקדים לפעולה משמעותית שלו, בדומה לקריאתו בחודש מרץ לעצור את החקיקה - שהובילה להדחתו, שבוטלה לבסוף.
נכון להיום לא ידוע אם גלנט שוקל להתפטר אם המשבר שפוקד את צה"ל יעמיק בגלל המהפכה המשפטית, אבל בניגוד להתנהלותו לפני חודש בחקיקת ביטול עילת הסבירות, הפעם מסתמן שהוא קרוב יותר להחלטה משמעותית יותר, הכוללת התנגדות פומבית להמשך החקיקה ללא הסכמה.
גלנט חשוף לנתוני הכשירות הצונחים מיום ליום, ועוד יותר מזה לעומק הפגיעה בלכידות בצה"ל, ואינו מתכוון לשבת על הגדר. לתפיסתו, במיוחד בימים אלה השיקול הביטחוני יהיה מעל לכל שיקול פוליטי, גם אישי, והצורך בביטחון ובכוחו של צה"ל גובר על רפורמה משפטית.
בתשובה לשאלה מהו הערך הכי חשוב בעיניו, ענה גלנט למתגייסים: "אמינות ויושר לפני כל דבר אחר. תמיד תעשו מה שאתם אומרים ותדווחו אמת על מעשיכם".
הוא אמר להם גם כי "כולם עוסקים בחיכוך החברתי הקיים ולדבר הזה אין שום השפעה על תהליך הגיוס ואני שמח על זה. אני עוסק כל יום להשיג פתרון לבעיית הכשירות והלכידות ולא מתעלם ממנה".
בזמן שבדרג המדיני עוצמים עיניים ודוהרים להמשך חקיקת המהפכה המשפטית, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מציב את משבר כוח האדם המסלים בצה"ל בראש סדר העדיפות לתוכנית הרב שנתית (תר"ש) החדשה "מעלות" - לא פחות ממלחמה כוללת ומניעת הסלמות ביהודה ושומרון ובעזה.
בשקט-בשקט, ומתחת לרדאר, פרסם הרמטכ"ל בשבוע שעבר את עיקרי התר"ש החדשה, שתצא לדרך באופן מעשי בחודשים הקרובים. הסעיף הראשון מוגדר "אנשים וצבא-חברה", ואחריו, כמספר שתיים, "איראן ורב-זירתיות". לאחר מכן, בסעיפים שלוש וארבע, מוצגים הנדבכים הבאים שיטופלו – "יכולות התמרון והגנת הגבולות" ו"שיפור התרבות המבצעית הארגונית".
בצבא מבהירים אמנם כי לא מדובר בטיפול במשבר כוח האדם על חשבון הסוגיה האיראנית והחשש המתקרב ממלחמה מכל הזירות במקביל, אך כן מדובר, לכל הפחות, בסדר עדיפות גבוה מאוד - ובוודאי חריג בהשוואה לכל טיפול שהעניקו הרמטכ"לים בעבר לסוגיה שנחשבה "רכה".
מדובר באיום פנימי מתפתח על צה"ל שהולך ומפורר אותו מבפנים, מחליש אותו ומפרק את האמון שעליו צה"ל מתבסס כצבא העם, מכל כיוון אפשרי - בין חלקים בעם לצבא, בין משרתים בתפקידי מפתח כטייסים וקציני מבצעים במיל' לדרג הצבאי הבכיר ולקבינט, בין מלש"בים והוריהם למערכת הצבאית ולמשטר החדש שמתהווה לנגד עיניהם, ואפילו בין "ירוקים" ל"כחולים".
צה"ל נכנס לסערת המהפכה המשפטית בחודשים האחרונים כשהוא נשען על שוקת שבורה גם כך מבחינת כוח האדם, בכל מערך. רבים וטובים מאנשי הקבע במערכים הקרביים והטכנולוגיים עזבו את המערכת מחוסר יכולת להתקיים כלכלית כאיש צבא בתקופה שבה יוקר המחיה עולה; בחטיבות המילואים הורגשה ירידה של עשרות אחוזים במתייצבים לאור עומסים חריגים בזימונים לתעסוקות מבצעיות באיו"ש בשל ההסלמה הביטחונית והפקרת קו התפר, לצד תחושה הולכת וגדלה של "פראייריות"; והמוטיבציה לשירות קרבי, בעיקר בגדודים, נמצאת בדעיכה עקבית בקרב הנוער, שמעדיף שירות משמעותי אך תועלתני לעתידם ביחידות כ-8200 או הסייבר, ומודע גם לקלות שבה ניתן להוציא פטור משירות ולהתחיל את החיים בגיל 18 ללא שירות בצה"ל.
לכל אלו הצטרפה לאחרונה גם אי-התייצבותם של מאות טייסים וקצינים במילואים, בתפקידים הקריטיים ביותר. מאחר שבדרג המדיני מתעלמים מהמשמעויות ורוב השרים מסרבים לשמוע את האלופים שמתריעים בפתח, בצה"ל מתקשים לתרגם לציבור את המחירים שישראל תשלם במלחמה הקרובה בצפון ובעזה אם תתייצב לה עם צבא בינוני - אלפי אזרחים וחיילים הרוגים ולא "רק" מאות, אלפי אתרי הרס במרכזי הערים ולא בכמות שניתן יהיה להכיל, ונזקים בעשרות עד מאות מיליארדי שקלים לכלכלה, שייקח שנים לשקם.
"ניתן לקיים כל תרגיל, וכל אימון, גם אלו הקרובים בספטמבר ובאוקטובר, ולקרוא מהבית לאנשים בינוניים וחלשים שימלאו את השורות במפקדות של החטיבות, במטה של חיל הים, בשייטות ובצוללות, וביחידות הכי מבריקות באמ"ן. אפשר לגמרי לחיות עם השקר הזה, לסמן 'וי' ולטמון את הראש בחול. אבל אלו יהיו אימונים חלולים, עם 70-60 אחוזים מהאנשים במקרה הטוב, כשירות ברמה נמוכה וצבא מוחלש, כפי שהוא כבר החל להיות היום", אומרים קצינים במילואים.
לדבריהם, "בדרג המדיני משוכנעים בזחיחותם שאם תפרוץ מחר במלחמה אז כל מי שהפסיק לבוא יתייצב מיד. אבל לא, אנשים כבר שואלים את עצמם - לאיזה מלחמה אגיע? להסלמה רבתי באיו"ש? לשיגורים מלבנון? קרוב לגבול או רחוק מהבית שלי?".