דובר משרד החוץ של צרפת התייחס הערב (רביעי) לכניסת ישראל לאזור החיץ בגבול עם סוריה – וקרא לצה"ל לסגת משם ולכבד את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של המדינה. "כפי שציין האו"ם, כל היערכות צבאית באזור החיץ בין ישראל לסוריה מהווה הפרה של הסכם הפרדת הכוחות שנחתם ב-1974, ששני הצדדים חייבים לכבד", אמר בתדרוך לעיתונאים. "צרפת מחדשת את תמיכתה המלאה בכוח המשקיפים של האו"ם (אונדו"ף) בגולן, שעל ביטחונו יש לשמור".
שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק הזהירה כי "אסור שסוריה תהפוך שוב לכלי בידיהם של כוחות זרים". לדבריו, דרוש "תהליך דיאלוג" בהנהגת סוריה הנתמך על ידי גרמניה ושותפיה, ואין לטרפד אותו מבחוץ. אסור להטיל ספק בשלמותה הטריטוריאלית של המדינה, החייבת לחול גם על ישראל ועל טורקיה".
בעולם הערבי והמוסלמי, בינתיים, גוברים גם כן הקולות המאשימים את ישראל בהפרת ריבונותה של סוריה. משרד החוץ הטורקי גינה בחריפות את כניסת כוחות צה"ל למרחב החיץ שבין ישראל לסוריה ואת התקדמותה בשטח. "ישראל שוב מציגה את מנטליות הכיבוש שלה", נטען בהודעת המשרד. דובר משרד החוץ הקטארי מאג'ד אל-אנסארי אמר כי זה "בלתי מתקבל על הדעת שישראל מנצלת את המצב הנוכחי בסוריה ומפרה את ריבונותה". כמו כן, ציין אל-אנסארי כי "לא אמורה להיות שום התערבות זרה בסוריה".
שגריר ישראל באו"ם דני דנון התייחס שלשום בדיון במועצת הביטחון סוגיה, ואמר כי ישראל נקטה "צעדים מוגבלים וזמניים". הוא הוסיף: "חשוב להדגיש, עם זאת, שישראל אינה מתערבת בסכסוך המתמשך בין קבוצות חמושים בסוריה. הפעולות שלנו מתמקדות אך ורק בשמירה על ביטחוננו. ישראל נותרה מחויבת להסכם הפרדת הכוחות מ-1974".
לוחמי צה"ל השלימו ביומיים האחרונים את כיבושם של חמישה מרחבים באזור החיץ, ואלפי תושבים מקומיים, משבעה כפרים, נמצאים כעת למעשה תחת חסות של לוחמי חטיבות הצנחנים, 188 של השריון, חטיבה 7 וחטיבת הקומנדו.
כיבוש המוצבים והעמדות בסוף השבוע היה ללא קרב: החיילים הסורים נטשו ברגע אחד את מוצבי הביטחון השוטף שלהם, מול ישראל, ועלו על משאיות מזרחה, ולא שבו. מורדים חמושים שצה"ל לא זיהה והגיע כנראה מאזור דרעא, הזהירו חלק מהחיילים הסורים על הגעתם. חלק מאותם מורדים, שלא שייכים לארגון "היאת תחריר א-שאם" של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, אף בזזו מוצב של האו"ם.
ואולם, בתיווך אלים של צה"ל, מורדים אלה השיבו את הציוד והנשקים לפקחי אונדו"ף שעדיין נותרו באזור אך ללא חשיבות מעשית: הסכם הפסקת האש בין סוריה של חאפז אסד לממשלת ישראל ב-1974 איבד רלוונטיות, מאחר שבדמשק עלה שלטון חדש של ישות מדינית שטרם הוגדרה או הוכרה בעולם.
בהתאם לכך, נערכים בצה"ל לשהייה של חודשים ארוכים בשטח הסורי, חמישה עד שבעה קילומטרים לערך מעבר לגבול הבינלאומי, עד שכוח מדינתי סדור אחר יקבל על עצמו את השליטה באזור ויאשרר את ההסכם ששרד 50 שנים של שקט – או יחתום על הסדר חדש בין ירושלים לדמשק. הסיבה: בצה"ל לא רוצים שגבול זה ידמה לגבול עזה ולגבול לבנון כפי שהיו עד 7 באוקטובר, עם נוכחות של ארגוני טרור חמושים בקרבת היישובים הישראליים.
בצה"ל יזמו את הפעולות בסוריה עוד בטרם היה ברור אם משטר אסד ייפול, וכבר ביממה שקדמה למבצע באזור החיץ "טיפלו" בעליונות האווירית והרחיבו אותה – מה שאפשר את מאות התקיפות לפי סדר עדיפויות של מטרות: מטוסים, טילי חוף-ים, תת-קרקע, ספינות ויכולות נוספות, מחסן אמל"ח ואמצעים לייצור אמל"ח. כמו כן, הותקפו טילי סקאד, שיוט וחוף-ים, מכ"מים, טנקים, סוללות טילי קרקע-אוויר, ובנוסף חיל האוויר תקף כלי שיט מתקדמים של חיל האוויר הסורי שהיו עליהם טילי חוף-ים. המודיעין על כלל המטרות נאסף במשך שנים.
