סא"ל במיל' יוני קורן-קלוזנר, שהיה ראש לשכתו המיתולוגי של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בשורת תפקידים, הלך לעולמו בגיל 62 אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן.
ראש הממשלה לשעבר ברק מסר כי זהו "יום עצוב. יוני קורן איננו, אחרי 11 שנים של מאבק. קצין מודיעין ומטה מוכשר שהלך איתי שנים ארוכות בצמרת המטכ"ל ובמשרד הביטחון. בנאמנות אין קץ לתפקיד, לצה"ל ולמדינה. איש אמיץ שלא ידע פחד, גם כשניצבו ממול כוחות של רוע. איש משפחה וחבר אמת לחבריו. יהי זכרו ברוך".
קורן נולד ברמת גן בשנת 1960. הוא קרוי על שם דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר. בעת שירותו בצה"ל הוסיף את השם המעוברת "קורן". בצה"ל הוא שירת כקצין באמ"ן מחקר, ועסק בנושא הטרור מלבנון. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן, סיים תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ועבד בענף הפרסום.
בשנת 1989 הוצע לו להיות ראש הלשכה של סגן הרמטכ"ל, אלוף אהוד ברק, ולחזור לשירות קבע. קורן חזר לצבא ושימש במשך שנתיים ראש לשכתו של ברק. במהלך התקופה השתוללה האינתיפאדה הראשונה, פרצה מלחמת המפרץ, וועידת מדריד יצאה לדרך. זו הייתה הפעם הראשונה שקורן ניהל לשכה שפעלה באופן סדיר מול הדרג המדיני הבכיר.
לאחר תקופה זו, ועם מינוי ברק לרמטכ"ל, בחר לצאת לארצות הברית ולשמש כעוזרו של נספח צה"ל בוושינגטון, מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן שושן. בשנת 1993, לקראת החצי השני של הקדנציה של ברק כרמטכ"ל, קורן חזר לישראל, קודם לדרגת סגן-אלוף ומונה לראש לשכת הרמטכ"ל. בתפקידו כראש לשכתו של ברק, ליווה אותו באירועים הסוערים שאירעו באותן שנים בישראל, בין היתר חתימת הסכמי אוסלו, חתימת הסכמי השלום עם ירדן, גלי הפיגועים ששטפו את המדינה, חטיפת החייל נחשון וקסמן, הפיגוע במערת המכפלה, תאונת המסוק בה נהרג אלוף פיקוד מרכז נחמיה תמרי, ועוד.
עם הצטרפותו של ברק למפלגת העבודה ומינויו לשר הפנים, מונה לראש מטהו במשרד הפנים, תפקיד בו החזיק עד לרצח רבין, ומינויו של ברק לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס. לאחר בחירות 1996 והפסדו של שמעון פרס בבחירות, עזב את הפוליטיקה ונכנס לעולם הפרסום, בו שימש כסמנכ"ל, ומאוחר יותר כמנכ"ל חברת הפרסום טמיר כהן JWT.
בבחירות 1999 פנה אליו אהוד ברק, בזמן שהיה ראש האופוזיציה ומועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה, וביקש ממנו להתמנות לראש מטהו האישי במטה הבחירות של מפלגת העבודה - ישראל אחת. קורן נעתר וליווה את ברק באופן אישי וצמוד עד לניצחון בבחירות על ראש הממשלה נתניהו, וכניסתו של ברק ללשכת ראש ממשלת ישראל.
בשנת 2000 פנה ברק לקורן וביקש ממנו לשמש כמרכז התקשורת מחוץ לקמפ דייוויד בזמן הוועידה, שנערכה בשיתוף ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון. עם כישלון הוועידה והחזרה לישראל, ביקש ברק מקורן לעמוד שוב בראש מטה הבחירות האישיות שיצאו זמן קצר לאחר מכן לדרך, נגד ראש האופוזיציה אריאל שרון. עם ההפסד הצפוי בבחירות 2001 לשרון, פרש ברק מהחיים הפוליטיים וקורן חזר לעולם הפרסום והייעוץ הבינלאומי.
ב-2003 ביקש שר הביטחון בנימין פואד בן אליעזר מקורן לשמש כראש מטהו. קורן שימש בתפקיד עד להתפטרותם של שרי העבודה מממשלת שרון הראשונה, ולאחר מכן שב לעולם העסקים.
בשנת 2009 מונה לראש מטה שר הביטחון אהוד ברק, שחזר לשמש בתפקיד בשנת 2007. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, התפוצצה פרשת הרפז. לטענת קורן פרשת הרפז הייתה למעשה פרשת גבי אשכנזי, ובסיסה היה ניסיון של לשכת הרמטכ"ל, דרך הרפז, עוזר הרמטכ"ל ארז וינר והרמטכ"ל עצמו, להצר את צעדיו של שר הביטחון ברק ולחבל בתפקידו. קורן סיפר כי בתקופה זו חי תחת מעקבים, ציטוטים, האשמות בדויות ושורה של מעשים שנעשו לכאורה נגדו ונגד שר הביטחון ברק. בתקופה זו חלה במחלת הסרטן.
בריאיון לידיעות אחרונות ב-2019 אמר שגבי אשכנזי "לא נקי כפיים, לא ראוי ולא יכול לכהן בשום תפקיד". לאחר פרישתו של ברק מהחיים הפוליטיים, חזר קורן לעולם העסקים. הוא שימש כיועץ אסטרטגי לגורמים בינלאומיים, עסק בעסקי סייבר ומייעץ לגורמים מקומיים.
