דווקא בימים שבהם מלחמת חרבות ברזל ממילא כופה יציאה משגרת ההתנהלות של מדינת ישראל, מתווספת לכך שורה של מאבקי כוח פוליטיים שמעכבים את מינוייהם של כמה בכירים שאיושם חיוני לתפקוד ציבורי תקין של מערכות החוק, המשפט, הדת בישראל ואפילו הטיפול באזור הצפון המפונה ומוכה הירי. לפניכם רשימת העיכובים וההשלכות שלהם על תפקוד מדינת ישראל:
אין מפכ"ל: מי יפקד על המשטרה?
בשבוע שעבר פרש המפכ"ל ה-19 יעקב שבתאי, ואף שהמועד היה ידוע מזה כחצי שנה, המשטרה נותרה ללא מפקד בימים שבהם הפשיעה בכל התחומים מרימה ראש, במיוחד במעשי הרצח בחברה הערבית ובמספר הנפגעים בתאונות דרכים.
מי שמכהן בינתיים כממלא מקום המפכ"ל הוא הסמפכ"ל ניצב אבשלום פלד, נאמנו של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, אלא שוועדת גרוניס למינוי בכירים טרם החליטה אם לאשר אותו על רקע עבירות בנייה שביצע לכאורה במושב בו הוא מתגורר.
4 צפייה בגלריה
השר איתמר בן גביר וממלא מקום המפכ"ל, אבשלום פלד
(צילום:Menahem KAHANA / AFP, משטרת ישראל)
בינתיים הוציאה היועמ"שית גלי בהרב מיארה כרטיס צהוב והודיעה כי לפלד כי סמכותו מוגבלת בשלב זה, לכן למעט במקרים חריגים הוא לא מורשה לבצע מינויים של קצינים בכירים. הנימוק לכך הוא ש"שומר הסף תלוי בשר הממנה". בין אלה שייאלצו להמתין בשל כך נמצא ניצב-משנה אסי אהרוני, כיום איש מערך הדוברות של השר בן גביר, שאמור להיות מקודם לתפקיד ראש חטיבת הדוברות של המשטרה ולדרגת תת-ניצב (המפכ"ל היוצא שבתאי התנגד למינוי, ואהרוני ובן גביר המתינו לפרישתו).
בשלב זה יסתפק ניצב פלד בניהול שגרת המשטרה וימתין במתח להחלטה של ועדת גרוניס, שצפויה להודיע בשבוע הבא אם אכן יזכה למינוי קבע של מפכ"ל. "כל ההתנהלות סביב ניצב פלד לא מוסיפה כבוד", אמר ל-ynet קצין בכיר במשטרה. "כשיש ספק - אין ספק. מפכ"ל צריך להיות דף חלק וללא כתם. איך הוא יסתכל מחר בעיניים של שוטרים שסרחו כשלו בעצמו יש עבר שאינו נקי?".
פלד נבחר על ידי השר על חשבון קצינים מוכשרים, בעלי ניסיון ועמוד שדרה, שעשויים היו להתנגד להשתלטות של בן גביר על המשטרה. על רקע היחסים בין השר לבין פלד, אם יאושר המינוי יהפוך בן גביר בפועל למפכ"ל-על. הוא זה שינחה ויחליט, ופלד לא צפוי לגלות עצמאות ולאתגר אותו.
אם ועדת גרוניס תאשר את פלד, צפוי המינוי להגיע לאישור הממשלה בישיבתה הבאה והוא יהפוך למפכ"ל ה-20. אבל אם המינוי ייפסל, המשטרה תיגרר למשבר פיקודי חריף שבמסגרתו מי שאוחז בסמכויות המפכ"ל בפועל הוא אדם שהוחלט לגביו שאינו ראוי לתפקיד. הוא ימשיך לכהן עד שימונה מפכ"ל חדש, הליך שתלוי במוטיבציה של בן גביר, שמן הסתם עשוי להעדיף למשוך זמן כל עוד פלד הוא זה שנמצא תחתיו.
אין פרויקטור: הצפון נאלץ לחכות
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה להשלים את הליך מינויו של מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לתפקיד ראש "מנהלת הצפון". במסגרת התפקיד הוא אמור להוביל את החלטות הממשלה לסיוע מיידי ודחוף לעשרות אלפי תושבי היישובים העקורים, ולהיגוי תוכניות רב-שנתיות לשיקום הצפון.
הסיבה לעיכוב היא שנתניהו נמצא בניגוד עניינים עם מרום ולא יוכל להיות זה שממנה אותו לתפקיד - מכיוון שהשניים היו מעורבים בפרשת הצוללות. בשל המניעה המשפטית יצטרכו בממשלה לחפש שר אחר שיכריז על מינויו של האלוף במיל', ורק אז אמור ההליך לעבור את אישור נציבות המדינה.
צ'ייני כבר ערך פגישת עבודה ראשונית עם כמה מראשי הרשויות המפונות בצפון וקיבל סקירה על מצב המפונים, הנושאים האזרחיים הקשורים לפתיחת שנת הלימודים הבאה ועוד. על סוגיית העיכוב במינויו הסביר להם הוא זכה לאישור נציבות המדינה למינויו, אך ממתין כעת שהממשלה תאשר זאת - אלא שלא ידוע מתי תקיים הממשלה ישיבה ומינויו יובא בפניה, ככל הנראה בשם שר אחר בממשלה ולא נתניהו עצמו.
בנאום בכנסת האשים ראש הממשלה את אנשי מערך היועמ"שית ש"תוקעים את המינוי". לדבריו, "שבוע אחר שבוע אחר שבוע, זו טענה חוזרת ונשנית חדשות לבקרים, שפתאום צ'ייני - אלוף בישראל, מוערך על ידי כולם והתקבל בהתלהבות על ידי כל ראשי היישובים בצפון - ופתאום יש שאלה אם מותר למנות אותו? בטח שמותר, וצריך. חבל על הזמן".
המינוי של צ'ייני הובא לממשלה לאחר שנתניהו כבר סיכם שמנכ"ל משרד התפוצות אבי כהן סקלי יקבל את התפקיד. מינויו של סקלי בוטל בגלל לחצים מתוך הליכוד, בין השאר בטענה ל"חוסר נאמנות" למפלגה.
אין נשיא לעליון: השר לוין מעכב
בית המשפט העליון מתפקד מזה תשעה חודשים ללא נשיא קבוע, והשופט עוזי פוגלמן מכהן כממלא מקום. הסיבה לכך היא ששר המשפטים יריב לוין מונע העלאת שם של מועמד על סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים שבראשה הוא עומד.
4 צפייה בגלריה
השופט עוזי פוגלמן והשר יריב לוין. להשיב עד 8 באוגוסט
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שלו שלום)
השר לוין כופר ב"עקרון הסניוריטי" – נוהג מימי קום המדינה שלפיו לתפקיד הנשיא ממונה השופט/ת הוותיק/ה ביותר. ובאופן ספציפי, לוין מתנגד למינוי של יצחק עמית, ותיק השופטים מאז פרישת הנשיאה אסתר חיות. השר לא מעלה את הנושא להצבעה משום שבוועדה יש ככל הנראה רוב לבחירת עמית ברוב רגיל ובהתאם לחוק (שלושת שופטי העליון, שני נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר). הנימוק שמציג לוין הוא שבעתות מלחמה יש להגיע ל"הסכמה רחבה", וזו טרם הושגה בינו לבין ממלא המקום פוגלמן.
עתירה שהוגשה נגד השר בטענה שהעובדה שהוא לא מכנס את הוועדה מהווה שימוש לרעה בסמכותו, נדונה בפני שופטי בג"ץ שטרם הכריעו בעניין. הם ביקשו בכל לשון מהשר לוין, השופט פוגלמן ושאר חברי הוועדה למצות את ההדברות ביניהם כדי להגיע להסכמות על מנת לייתר הכרעת בית המשפט. הם נקבו במועד - 8 באוגוסט - שעד אז על הצדדים לשוב ולדווח להם מה הושג. עד כה, ככל הידוע, לא נרשמה התקדמות.
אין רבנים ראשיים – ואין בחירות באופק
כשלושה שבועות אחרי פקיעת כהונת הרבנים הראשיים לישראל, עדיין אין באופק בחירות למחליפיהם. לפי החוק עוד לפני סיום הכהונה יש לכנס את האסיפה הבוחרת ולמנות מחליפים, אך המהלך לא התבצע בשל אי הסכמה של מועצת הרבנות לקיים את הוראת בג"ץ ולשקול גם מינוי נשים רבניות לאסיפה.
את הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף מחליפים כרגע שני ממלאי מקום. הרב אליעזר איגרא הוא ממלא מקום נשיא בית הדין הרבני, תפקיד השמור לרב הראשי, ובמקום נשיא מועצת הרבנות הראשית מונה בהתחלה ותיק חבריה, הרב יעקב רוז'ה, שהתפטר אחרי ימים ספורים במחאה על פסיקת בית המשפט. במקומו מונה הרב יצחק רלב"ג לתפקיד ממלא המקום.
בחודשים הקרובים יפקע גם מינוי חברי המועצה וחלק מדייני בית הדין הגדול, וכך תופסק גם כהונתם הזמנית של ממלאי המקום. בהיעדר מינויים לתפקידים אלה, וללא כינוס הגופים שצריכים למנות מחליפים, ייעצרו הליכי ניהול בתי הדין הרבניים והמועצה, ולא יהיו בעלי סמכות לפסיקה והכרעה בנושאים שעליהם ממונים בתי הדין והרבנות הראשית, כגון עיצומים על סרבני גט. כמו כן יופסק הפיקוח על הכשרות הניתנת למזון מיובא ועל זיהוי וקבורת חללים אזרחיים שבסמכות הרבנות הראשית.
לאחרונה הורה בג"ץ למדינה להשיב מדוע לא תכונס האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, אך זו ביקשה קרוב ל-20 פעמים לדחות את מתן המענה. ברבנות אמרו במענה לבית המשפט כי מינוי נשים נשקל ולא נמצאה אישה מתאימה. בשלב זה בג"ץ קיבל את הטיעון, אך ישנו פתח לעתירות נוספות, ולכן הבחירות לרבנות לא נראות באופק.
למה אין נציב תלונות על שופטים?
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן, הגיש בתיאום עם שר המשפטים לוין הצעת חוק המשנה את דרכי בחירת נציב התלונות על שופטים. כיום הבחירה מתבצעת על ידי נשיא העליון ושר המשפטים, ובאישור הוועדה לבחירת שופטים. לפי ההצעה של רוטמן, הכנסת היא שתבחר תבחר את הנציב.
להצעה מתנגדים בתקיפות ממלא מקום נשיא העליון פוגלמן והיועמ"שית בהרב-מיארה, הרואים בכך ניסיון בוטה לפוליטיזציה של השיפוט, וחילול הפרדת הרשויות. כתוצאה מכך, מזה כמה חודשים אין כתובת מהותית למשלוח תלונות נגד שופטים. ח"כ רוטמן ממשיך לרוץ עם הצעתו וכבר קיים שלוש ישיבות של הוועדה בנושא. הוא הודיע שיקדם את החקיקה עד סוף המושב.
