אישור חוק הפנסיות במליאה
(צילום: ערוץ כנסת )
חוק הפנסיות אושר הערב (יום שני) בקריאה ראשונה בכנסת ברוב של 57 מול 56, אחרי הסכם שהושג ברגע האחרון בין שר הביטחון בני גנץ למפלגת העבודה וחבר הכנסת אביר קארה שהתנגדו לכך. משמעותו של החוק היא הקצבת עוד מיליארד שקלים וחצי להגדלת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל.
על פי ההסכם, תוקם ועדה משותפת שתורכב מוועדות העבודה והרווחה והחוץ וביטחון. הוסכם שאם השינויים בוועדה לא יהיו מקובלים על מפלגת העבודה, חבריה יצביעו נגד החוק בקריאה שנייה ושלישית. עוד הוסכם כי החקיקה תסתיים כבר בכנס הקיץ. עם זאת בכחול לבן מטילים וטו על ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, שמשמשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ולא מוכנים שהיא תטפל בחוק בוועדה שלה - אלא שייבחר יו"ר אחר. הרכב הוועדה וראשיה אמורים להיות מוגדרים על ידי ראש הממשלה בנט.
גורם בכחול לבן מסר כי "האמת של גנץ ניצחה מול השקרים וניסיונות ההכפשה של אנשי הקבע, וגורמים שרצו לעשות על גבו סיבוב פוליטי. החוק ימשיך להתקדם באחריות ולמען הביטחון, בוועדה משותפת שבראשה יעמוד גורם שיוסכם על גנץ".
החוק עבר בקריאה ראשונה הערב אחרי חודשים של עימותים בכנסת ובממשלה סביב הנושא. לאורך כל היום התנהלו שיחות רבות בתוך הקואליציה על מנת לגייס את כל חברי הכנסת של מפלגת העבודה לתמוך בחוק למרות התנגדותם, ובעיקר את סגן השר אביר קארה מימינה שעד להסכמות סירב באופן נחרץ להצביע בעד.
גנץ הציג מוקדם יותר את הצעת החוק וטען כי הנוסח שהוא מעלה לאישור אינו כולל כספים נוספים מתקציב המדינה כי אם הסדרה של הנושא לבקשת בג"ץ. לדבריו, תיעשה בחוק הבחנה בין לוחמים למשרתים האחרים. "אנחנו רוצים לשמור על המשרתים בגילי ה-30 שההסדר הזה מהווה עבורם שיקול משמעותי", אמר שר הביטחון. גם אם יהיו לנו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדשות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמפעילים אותם".
המאבקים הקואליציוניים על חוק הפנסיות הגיעו לשיא בשבוע שעבר עם שיבוש עבודת הכנסת, בעקבות צעדים שנקט גנץ ביניהם החרמה של כמעט כל החוקים שהתכוונה להעלות הקואליציה כמחאה על שורת הצעות החוק מטעמו שלא עולות לאישור, ובעיקר חוק הפנסיות. גם בשבוע שעבר כמו בשבועות שקדמו לו, משכה הקואליציה את כל הצעות החוק שלה מסדר היום בשל בעיית רוב. בכחול לבן היו שהשוו את המצב הנוכחי לתחילת סוף הקדנציה הקודמת בממשלת נתניהו-גנץ, ואמרו כי ברגע שהכנסת מתחילה להיות לעומתית ולא מגובשת אחרי הממשלה, ההתפוררות עשויה להיות מהירה.
סערת הפנסיות לאנשי הקבע: מאחורי המשבר שמאיים על שלמות הקואליציה
הסערה סביב החוק החלה בסוף הקיץ האחרון, אז הביאו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון גנץ לאישור הממשלה החלטה למסד את "הגדלות הרמטכ"ל", שמשמעותם להגדיל בכמיליארד שקלים וחצי בשנה את הפנסיות בצה"ל, שהיקפן הנוכחי כבר עורר לא אחת ביקורת קשה בעבר. ההחלטה נבעה למעשה מהוראת בג"ץ לממשלה להסדיר את נושא הפנסיות בהקדם, אולם בשום מקום לא נאמר שיש להוסיף על תקציבן המנופח כבר עתה.
בכירי משרד האוצר התנגדו במשך שנים לכך שהתוספת המיוחדת מוענקת לפי סמכות הנתונה לרמטכ"ל, לקבוע וגם להגדיל את הפנסיות בצה"ל. בעבר כתבו בכירי האוצר מסמך מסודר ובו הנימוקים להימנע מהמשך שיטת ההגדלה. שר האוצר ליברמן, שלזכותו ייאמר שביקש לשמוע את דעתם של בכירי משרד האוצר, הכריע להתעלם מחוות הדעת ולאשר את התוואי של "הגדלות הרמטכ"ל". הרי גם ליברמן היה שר ביטחון, ואגב גם נפתלי בנט היה. ועבורם לפגוע באנשי הקבע הוא ייהרג ובל יעבור.
הסיבה להשגת ההסכם מעורר המחלוקת: כשליברמן היה שר הביטחון, הוא החליט לאשר את הגדלות הרמטכ"ל ואף למסד אותן בכללים ברורים. שר הביטחון הנוכחי גנץ, לשעבר הרמטכ"ל בעצמו, צידד תמיד בתוספות, ולפיכך השגת הסכם לאישורן היה עניין טכני בלבד עבור שני השרים, שזאת סמכותם.
הנושא היה טעון את אישור הממשלה, שאכן אישרה את המתווה החדש אוגוסט האחרון. כעת נותר לבצע את החקיקה ולכן נדרשו אישור ועדת השרים לחקיקה והכנסת בשלוש קריאות. הבעיה היא שעד כה בכנסת לא היה רוב להגדלות הללו ושעל פי בג"ץ יש להציג את המתווה סופית עד היום בחצות.
גם במשרד המשפטים לא היו מרוצים בקיץ האחרון מהפיכת התוספות המיוחדות לעניין של קבע, אולם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה הפורש אביחי מנדלבליט קבעו אז שאין בצעד משום פגיעה בחוק וכי הוא אפשרי, תוך קביעת כללים ברורים לתוספות.
"ה"ישראבלוף" שאינו קיים בשום גוף אחר במדינה
וזאת ההיסטוריה: בשנת 2004 הפסיק צה"ל את ההסדר שהיה קיים ושבו נהנו גמלאי צה"ל מפנסיה תקציבית, שבה העובד אינו מפריש כלל כספים לפנסיה. במשק עברו לפני קרוב ל-20 שנה לתשלום פנסיה צוברת, שהכלל בה הוא שהן המעסיק והן העובד מפרישים כספים על פי שכר העובד לקרן הפנסיה. ההחלטה שהתקבלה ולפיה הרמטכ"ל יכול להגדיל על פי דעתו את הפנסיה היא משמעותית. בזמן שעל כל שנה של עבודה מקבל פנסיונר 2% משכרו בפנסיה העתידית - עד צבירה של 35 שנות עבודה שמהוות גמלה של עד 70% מהשכר - הרי שלרמטכ"ל קיימת כיום הרשאה לרשום עוד שנות שירות, שלא היו כלל, לאיש הצבא המשתחרר. למעשה מדובר בדיווח בלתי נכון הנעשה בגלוי. מעין "ישראבלוף" כזה.
למעשה, הרמטכ"לים אישרו את התוספות הללו בשנים האחרונות כמעט לכל אנשי הצבא המשתחררים, נוהג שאינו קיים בשום גוף ציבורי אחר במדינה. הגדלת השכר של הגמלאים נעה בשנים האחרונות בין 10% ל-20%. כך נוספו - במהלך שאין כמותו בשום גוף בארץ - גם 6%-4% למשרתי הקבע על שנתיים עד שלוש שנות שירותם בשירות סדיר וכמו כן זוכו אנשי קבע בגמלה שנתית גם על כל שנות לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה – משלוש שנים ועד שבע, למשל לגבי רופאים.
אנשי הקבע בצה"ל פורשים בחלקם הגדול בגיל 40 או 45 ואז פותחים בקריירה נוספת באזרחות, בה בשעה שהם כבר זכאים לפנסיה בשיעורים של 44%-54%. לפי המתווה החדש שנקבע, עבור כל שנת שרות צבאי, מעל ל-10 שנים בקבע, תוגדל הפנסיה ב-3% (במקום ב-2% עד היום). התוספת המרבית תעמוד על 7% במתכונת זו. חייל ששירת כלוחם יהיה זכאי לתוספת של עוד 3% לפנסיה עם שחרורו מקבע. חייל שהיה בעתודה יקבל 1% על כל שנת לימודים עד 4%.
הכנסת אמורה לאשר כעת – והזמן הולך ואוזל - הצעת חוק מיסוד שיטת "הגדלות הרמטכ"ל", לאור דרישת בג"ץ, וזאת בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון מלפני קרוב לשש שנים. ההגדלה תהיה קבועה, אך בשיעור מצטבר שלא יעלה בשום מקרה על 11%, השווים לחמש שנות עבודה וחצי של תוספת לגמלה. דווקא השינוי בתוואי יעלה לקופת המדינה עוד סכום לפנסיות בצבא של מיליארד שקלים וחצי מדי שנה, כהערכת בכירי משרד האוצר.
פורסם לראשונה: 19:32, 28.02.22
