ההרס במחנה הפליטים ג'נין בעקבות המבצע הצבאי
(צילום: רויטרס)
זו הייתה אמורה להיות פעולה נקודתית מאוד והיא אכן החלה כך. כוח מסתערבים שהסתתר לפי דיווחים פלסטינים, בתוך משאית של "מוצרי חלב", הגיע לבית במרכז מחנה הפליטים של ג'נין, שבו הסתתרה חוליה של מחבלים שתכננה פיגוע בטווח הזמן הקרוב. הכוח נתקל מקרוב בחמושים והאירוע הזה נתן את האות לפעולה נרחבת יותר באור יום בלב ליבו של המחנה.
כבר בשלב הראשון נפגעו המחבלים ואחד מהם הסגיר את עצמו. החמושים במחנה יודעים שבאירועים מסוג זה, הם יכולים פשוט לסגת מעט, לשבת בביתם ולתת לכוח הישראלי לצאת. אולם עשרות מהם העדיפו להילחם בכוח הישראלי תוך שהם מסתכנים במוות או פציעה. ואכן תוך זמן קצר נמסר שבמהלך הפעולה נהרגו בסך הכל תשעה פלסטינים, בהם אישה מבוגרת אחת.
אז אמנם במישור הצבאי זו הייתה פעולה מוצלחת שהביאה לסיכול פיגוע. אולם הפעילות בג'נין המחישה את מה שבצד הישראלי כבר מבחינים בו זמן רב, והיא העובדה שמאות אם לא אלפים של צעירים פלסטינים אינם חוששים להיפצע או למות במהלך עימותים עם ישראל. על לא מעט אנדרטאות של מחבלים וקירות של מחנות פליטים, נכתבה בעבר השורה "היזהרו מן המוות הטבעי. אל תמותו, אלא בתוך מטח של קליעים" (ציטוט מהמשורר רסאן כנפאני, איש החזית העממית). נראה שכעת רבים מהצעירים בגדה המערבית, מאמצים אותה כמוטו לחיים, או יותר נכון למוות.
תיעוד פעילות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין
(צילום: דובר צה"ל)
אתמול נהרגו תשעה פלסטינים בג'נין ועוד אחד ברמאללה, ומספר ההרוגים הפלסטינים מאז תחילת השנה הגיע ל־30, ב־26 ימים בלבד. בשנה שעברה עמד מספר הפלסטינים שנהרגו על 155, וב־2021 ‑ 80 פחות או יותר. כלומר הקצב של האירועים, התקריות, הקרבות, עולה על כל מה שהכרנו בשנים האחרונות. המוטיבציה של הצעירים הפלסטינים להילחם בצד הישראלי רק עולה, ולא נראה שמשהו באופק המדיני או הביטחוני יכול לשנות את המגמה הזו.
ניתן להעריך שגם ניסיון הפיגוע שסוכל אתמול מומן על ידי אי אלו גורמים בחו"ל, אך המוטיבציה המקומית קיימת גם בלי סיוע חיצוני. כל האלמנטים שעלולים לבשר על המשך ההסלמה קיימים שם ורק יתגברו בקרוב: הדת - כלומר הר הבית לקראת חודש הרמדאן שיתחיל עוד כחודש וחצי, האדמה - כלומר העימותים התכופים והולכים בין פלסטינים ובין המתנחלים ברחבי יהודה ושומרון, והדם - כלומר מספר הנפגעים. כל אלה מרכיבים את חבית חומר הנפץ שעליה אנו יושבים בימים אלה ללא אופק של רגיעה. הרכבה של ממשלת הימין הקיצוני בישראל בוודאי אינו מסייע להרגעת הרוחות או ליצירת שותף של ממש בצד הפלסטיני.
ואכן, כמעט כצפוי, הרשות הפלסטינית החליטה אתמול על עצירת התיאום הביטחוני "בכל צורותיו", בעקבות הפעולה בג'נין. אפשר להקל ראש בצעד שכזה, אולם ברור שיהיו לו מחירים. ויחד עם זאת, צריך לומר, בג'נין הרשות אינה קיימת, בוודאי שלא במחנה הפליטים. היא הפסיקה לנסות אפילו להפגין משילות במקום. אין מדובר רק בסוגיות ביטחוניות מול ישראל אלא גם בעניינים פשוטים יותר, כמו תעבורה או כל גילוי אחר של חוק וסדר. הרשות איפשרה להפוך את מחנה הפליטים של העיר, למרכז של כאוס מקומי. הצעירים המקומיים, ברובם אינם סרים למרותו של ארגון כזה או אחר, על אף העלייה המרשימה בכוחו של הג'יהאד האיסלאמי בעיר, ולרוב פשוט פועלים על פי הזהות המקומית, כלומר של "בן המחנה". הם מתאגדים תחת גוף המכנה עצמו "חטיבת ג'נין", ואין להם באמת מקור סמכות אחד ברור.
ההודעה הפלסטינית: מפסיקים את התיאום הביטחוני
אם במקומות אחרים בגדה כמו חברון, יש לפחות "משמעת" חמולתית, במחנה הפליטים של ג'נין גם ראשי החמולות אינם רוצים/יכולים להשיג שליטה במקום. ועדיין צריך להדגיש, על אף שלג'נין יש את הייחודיות שלה, המוטיבציה של הצעירים הפלסטינים להילחם בצד הישראלי כבר מזמן אינה מסתכמת רק בצפון השומרון (ג'נין, שכם). הירי לעבר כוחות ישראלים שפועלים בגזרת יהודה ושומרון הפך לתופעה שכיחה בכל רחבי הגדה, גם באזור בית לחם (במידה פחותה חברון), אך בוודאי מקו קלנדיה וצפונה.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא תגובת חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה. לשני הארגונים נוח מאוד לתת לגדה לבעור, ללא מעורבות של רצועת עזה. ועדיין, האירועים במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, גרמו לחמאס לבעיה מסוימת. כעת הוא חש מחויב להגיב על אירועים בגדה (או מזרח ירושלים), בטח לנוכח הציפייה בציבור הפלסטיני לירי רקטות בעקבות הריגתם של עשרה פלסטינים, וזאת על אף שאין לו תיאבון לסבב לחימה נוסף. ואכן, רקטות שוגרו במהלך הלילה. בכל מקרה, ניתן לשער שתקרית נוסח ג'נין מאתמול לא תהיה האחרונה בשנה הקרובה ומכאן שקשה להמר שהשקט מרצועת עזה יישמר.
