הפקת כנס "החזרה לעזה", בעיצומה של הלחימה בחאן יונס ובאזורים נוספים ברצועה, תפסה אמש (ראשון) חלק מבכירי הליכוד במבוכה גדולה. על הבמה בבנייני האומה בירושלים, מול מאות תומכים נלהבים, נשמעו טקסטים שהיו פעם נחלתם של קיצוניים בימין, אנשי שוליים וספסלים אחוריים שאפילו הם דאגו להשמיע את המסרים במשורה.
אלא מה שהיה פעם בשוליים הפך למיינסטרים. שלושה שרים מהליכוד - חיים כץ, שלמה קרעי ועמיחי שיקלי - היו באירוע שבו נזרקו לחלל האוויר אמירות כמו "להגדיל את שטח המדינה", "שלטון צבאי בעזה", "טרנספר לפלסטינים", ועלו עוד ועוד רעיונות שעה שהלוחמים עדיין בעיצומה של לחימה להשגת מטרות המלחמה.
לא מעט שרים שלא נכחו בכנס נשאלו מה דעתם על מה שהתחולל בו. ברוב המקרים, מי שלא הגיע אליו חש אי-נוחות איתו. למרות זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים אחרים בצמרת הליכוד סירבו להתנער פומבית, בשמם ובקולם, מהמסרים שהושמעו באירוע.
אותם שתקנים סירבו להבהיר עד כמה הכנס מיותר בנקודת הזמן הזאת וגורם נזק בשני היבטים: הראשון - הוא מגביר את המחלוקת הפנימית בישראל ובהתאמה גם את העיסוק בפוליטיקה מהסוג המפלג ביותר. השני - הוא עלול לייצר אתגרים בינלאומיים מורכבים.
הנאומים בכנס
(צילום:רואים את הקולות)
ואם שני אלה ידועים גם לראש הממשלה וגם לשריו המתונים, מדוע בכל זאת שתיקתם נשמרת? משום שבשעה שהכנס הזה רוכב על אווירת פריימריז ובחירות, רבים מאנשי הליכוד עדיין לא יודעים לומר איך הוא ייראה ב"יום שאחרי" ומסרבים להתמקם מעכשיו על הציר שקובע את מידת הקיצוניות שלהם.
בהנחה שהאווירה תלך לכיוון ממלכתי ככל שנתקרב לבחירות, הם יוכלו להגיד: אנחנו האלטרנטיבה לקיצונים. ככל שמפלגת הליכוד תישאר בקדנציה הבאה ככזאת שבולטים בה האגף הניצי, יהיה לשותקים מספיק זמן, כך הם מקווים, לשייף את המסרים בהתאם.
נתניהו, לעומת זאת, שותק מסיבות אחרות לגמרי. התלות הפוליטית שלו באיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' פשוט לא מאפשרת לו לפעול כפי שהיה רוצה, גם כשהוא יודע שמול עיניו מתחולל אירוע מיותר עם פוטנציאל נזק גדול.
לנתניהו אין דרך בעתיד הנראה לעין למצוא חלופה לבן גביר וסמוטריץ', והם יודעים זאת היטב ומותחים את זה עד הקצה. הוא אמנם לא מגשים את כל החלומות שלהם, אבל כן נזהר בכבודם ומעניק להם מעמד שאף ראש ממשלה אחר לא יעניק. כששני הצדדים כלואים בברית כזאת, אין פלא שהמסרים סותרים ומבולגנים.
יחד עם זאת, האתגר האמיתי עוד בפתח. הרגע שבו ייגמרו הכנסים והמסרים הפוליטיים ותידרש הכרעה. איך תיראה עזה ב"יום שאחרי המלחמה" לא מעל במה בירושלים, אלא בחיים האמיתיים, ושם תעמוד שוב למבחן ברית השותפים הכלואים.
פורסם לראשונה: 23:07, 28.01.24
