קונגו מוכרת לישראלים בעיקר בזכות נשיאה לשעבר, ז'וזף קבילה, וקשריו המפוקפקים עם אנשי עסקים מישראל – קשרים שלפי הטענות היו מעורבים בשוחד ובשחיתות. אבל עכשיו לישראל יש קשר חדש עם המדינה האפריקנית, קשר שמעניק תקווה למדינה הענייה והשסועה.
מואיז קטומבי, איש עסקים מיליונר שנחשב בעיני קונגולזים וגורמים בינלאומיים ל"אובמה של אפריקה", הוא האיש השני הכי חזק בפוליטיקה המקומית, ולפי הסקרים הוא המועמד המוביל בבחירות הבאות לנשיאות, בעוד כשנה וחצי. הסקרים האחרונים העניקו לו 30 אחוזי תמיכה, בעוד שאר המועמדים מקבלים פחות מ-15%.
קטומבי הוא דמות לא שגרתית במדינה האפריקנית. סבו וסבתו היהודים ניספו באושוויץ, ואביו, ניסים סוריאנו, הצליח להימלט מציפורני הנאצים, חי כל חייו כיהודי, סיים את חייו בישראל, ואף נקבר בבית העלמין בנתניה.
משפחתו של האב גרה באי היווני רודוס, עד שהנאצים הגיעו ליוון. הסב, שהיה איש עסקים ובעל חנות לממכר חומרי בנייה, קיבל טיפ שהנאצים מגיעים לעצור את היהודים. הוא אמר לבנו ניסים לקחת סירת דיג ולברוח מיד לטורקיה, ומשם להגיע לאחותו הגדולה שהתחתנה וגרה בקונגו.
"אבא שלי הספיק לברוח על הסירה ולהגיע לקונגו, דרך טורקיה ומרוקו, אחרי חצי שנה. לסבא וסבתא שלי לא היה מזל, הנאצים תפסו אותם ואתם בתם הקטנה ושלחו אותם ברכבת לאושוויץ", סיפר קטומבי. "בדרך הרכבת עצרה ואנשים אמרו לסבא שלי שהם בדרך למות, הוא חזר לרכבת ואמר לסבתי שחייבים לברוח".
"כשהגיעו לאושוויץ היו צריכים לפצל את המשפחה, סבי סירב להתפצל אז חייל גרמני ירה בו והרג אותו. סבתי נשכה את החייל אז ירו גם בה. ככה הדודה שלי, הילדה ג'ני, מצאה את עצמה בלי אבא, בלי אמא ובלי אחים".
ג'ני הצליחה לשרוד במחנה בזכות קרובי המשפחה שהיו איתה. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה הגרמנים הבריחו את הבנות מהמחנה במשאיות. בשלב מסוים ג'ני ושלוש קרובות משפחה נוספות קפצו מהמשאית והחיילים הגרמנים ירו בהן. כדור אחד פגע בצוואר של ג'ני, הבנות האחרות נורו ביד וברגל.
למזלן, זמן קצר אחר כך הגיע למקום הצלב האדום האמריקני. הם ראו נערות מוטלות על הדרך וחשבו שהן מתות. רופא שבדק אותן בשטח הצליח להציל אותן.
אחרי המלחמה ג'ני חזרה לרודוס, כשהיא זוכרת את דבריו של אביה כשהיו ברכבת לאושוויץ שלפיהם, כל החסכונות מוחבאים בבאר המים, "תמשכי את החבל ותמצאי את הכסף והזהב". ואכן כך היה, ג'ני מצאה את הפריטים המשפחתיים יקרי הערך אבל גילתה שהאדם ששמר על החנות של אביה מכר אותה והתעשר. היא הבינה שלא תוכל להישאר ברודוס והחליטה להצטרף לאחיה בקונגו.
"ידענו שאבא יהודי, אבל לא ממש הבנו במה מדובר"
"אבא שלי היה נער נאה והילדות בקטנגה התלהבו ממנו. המשפחה שלו חששה מזה והם שלחו אותו בגיל 18 לעבוד ביערות עבור איש עסקים יהודי במכירת דגים ובגדים", סיפר קטומבי. "ביערות הוא התאהב ונשא לאישה בחתונה מסורתית את מואנדה, נכדתו של המלך מסירי, ששלט בעבר במחוז קטנגה".
ניסים ומואנדה הביאו לעולם 11 ילדים, בהם שני זוגות תאומים, כולם קיבלו שמות יהודיים כמו אברהם, יעקב, שרה, רפאל, מרים. כולם גם יצאו מולאטים – לא לבנים ולא שחורים. "כולנו נראים כמו אובמה", התבדח קטומבי.
בעוד שמשפחתה של מואנדה קיבלה את ניסים בחיבוק אוהב, בקהילה היהודית בקונגו פחות אהבו את החתונה. "אבא שלי לא נכנע. הוא אמר שהוא אוהב אותה ומבחינתו הילדים המשותפים חופשיים לבחור את הדת שלהם. ידענו שאבא יהודי, והוא חגג את פסח ואת יום הכיפורים, אבל לא ממש הבנתי במה מדובר".
כשקטומבה היה בן 6 אביו ניסים עזב את המדינה. "הוא חלה בסרטן והחליט לעבור לישראל. אני גדלתי בקונגו עם אמא שלי ועשרה אחים ועזרנו לה. הוא השאיר לה כסף, אבל עדיין היה לה מאוד קשה לגדל אותנו".
שש שנים אחרי שהגיע לישראל, ניסים סוריאנו הלך לעולמו ונקבר בבית העלמין בנתניה. רק ב-2005 הגיע קטומבה לראשונה לארץ וחיפש את הקבר של אביו. "כשראיתי את הקבר לראשונה זה היה מאוד מרגש עבורי".
במקביל, מואיז עבד בחנות של אביו לממכר דגים ומוצרים שונים והקים עסק למשאיות תובלה. לימים התעשר בזכות עסק גדול להובלות מהמכרות של קונגו, שבהם מפיקים קובלט, נחושת, זהב ויהלומים.
"מנפנפים באבא היהודי שלי כדי לחסום אותי"
קטומבי נמצא בימים אלה במרכזה של סערה פוליטית בקונגו, לאחר שחבר פרלמנט מקומי, שנחשב לבעל בריתו של הנשיא המכהן, הגיש הצעת חוק במטרה למנוע מקטומבי לרוץ בבחירות לנשיאות. לפי הצעת החוק, רק מי ששני הוריו קונגולזים יוכל להתמודד בבחירות לנשיאות. המועמד היחיד שאינו עומד בקריטריון הזה – הוא קטומבי, שנולד לאב יהודי ממוצא יווני ולאם קונגולזית.
"החוק הזה טיפשי, אף אחד לא יכול להסכים לדבר כזה ב-2021", אמר קטומבי בריאיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי. "מה שקונגו צריכה היום זה להילחם בעוני. הבעיה בחוק הזה היא שמטרתו היחידה היא לעסוק בצבע העור שלי. אם היה חוק כזה בארה"ב אובמה לא היה נבחר לנשיאות. הבחירה צריכה להיות בידי העם, הוא זה שצריך לבחור את מנהיגיו".
במפלגתו של קטומבי הבהירו שאם הצעת החוק תעבור, המפלגה תפרוש משיתוף הפעולה עם הנשיא הנוכחי ותשים סוף לקואליציה. במחוז קטנגה, שקטומבי היה בעבר המושל שלו, יש שמאיים בפרישה מהמדינה והכרזת עצמאות אם החוק יעבור.
בעוד שחבר הפרלמנט הסביר את החוק בצורך לשמור מפני התערבות חיצונית בניהול המדינה, קטומבי מזהיר שאם החוק יעבור המדינה תיקרע לגזרים.
"קונגו מוקפת בתשע מדינות, ויש נישואים בין קונגולזים לאנשים מהמדינות האלה. אף אחד לא יגיד שהילדים מהנישואים האלה הם לא קונגולזים", אמר. "הם הביאו את החוק הזה בגלל הפופולריות שלי והם מנופפים בעובדה שאבא שלי יהודי כדי לחסום אותי. אם הציבור לא ירצה להצביע בשבילי בגלל שאבא שלי יהודי – זאת החלטה של התושבים. זה חוק שנועד לשבור את הדמוקרטיה ולעשות עימות".
הדעת הרווחת בקונגו היא שמי שעומד מאחורי החוק הוא הנשיא הנוכחי פליקס צ'יסקדי. "מי שהגיש את חוק הוא מאותו השבט של צ'יסקדי, הוא גם הגיש חוק שיכול לעזור לצ'יסקדי. למרות שבסוף, הנשיא אמר בעצמו שאמא שלו הגיעה מאנגולה, אז החוק הזה עלול לפגוע גם בו".
זו לא הפעם הראשונה שמתנהל מאבק נגד מועמדותו של קטומבי לנשיאות. בבחירות הקודמות, שהתקיימו בסוף 2018, הנשיא דאז ז'וזף קבילה אסר את כניסתו של קטומבי למדינה כדי שלא יוכל להגיש מועמדות, זאת אחרי שהסקרים ניבאו לו ניצחון. רק לאחר הבחירות, במאי 2019, חזר קטומבי למדינה והתקבל בתשואות על ידי מאות אלפי קונגולזים.
הפופולריות לה זוכה קטומבי נעוצה בשמונה השנים שבהן שימש בתור מושל מחוז קטנגה, מקום הולדתו ואזור עשיר במכרות. במהלך כהונתו הוא ביצע שורה של רפורמות מקיפות שהביאו לחיבורם של כשני-שליש מתושבי המחוז למים זורמים, להגדלת מספר התלמידים בבתי הספר ולהגדלת איסוף המיסים במחוז.
"אנחנו בקונגו צריכים את ישראל"
מאז 2005 מואיז קטומבי מגיע לישראל לפחות פעמיים בשנה. בתור בעלי קבוצת הכדורגל הגדולה בקונגו, הוא התעניין לפני שבע שנים ברכישת קבוצת מכבי נתניה בכדורגל, ובשנים האחרונות בחן אפשרות לקיים משחקי ידידות בין קבוצות כדורגל ישראליות לקבוצתו, הנחשבת לאחת החזקות באפריקה.
הוא יודע כמה מילים בעברית, ומודע לכך שעל פי חוק השבות הוא יכול לעלות לארץ, כבנו של יהודי. בתור מושל מחוז הוא הגיע לביקור רשמי בישראל, ופעל לחיבור חברות ישראליות להשקעות במיזמים במחוז.
"כשהייתי מושל קטנגה עשיתי רפורמה במכרות וקראתי לכל המשקיעים לתרום לתוכניות חברתיות, חלק מאלה שנענו היו החברות הישראליות", סיפר. "איש העסקים דן גרטלר למשל עשה הרבה דברים טובים בתוכנית החברתית, היו עוד חברות שעשו דברים גדולים. יש לי הרבה כבוד למי שחשבו על החברה".
היחסים בין קונגו לישראל, אמר קטומבי, תמיד היו טובים. "היחסים ניצתו אחרי מלחמת יום הכיפורים, אז הישראלים הביאו את הטכנולוגיה החקלאית והסיוע הישראלי לחוות היה גדול. אני חושב שעבור פיתוח החקלאות והטכנולוגיה במדינה אנחנו צריכים את ישראל ואת הניסיון הישראלי".
"אנחנו צריכים את היחסים האלה עם ישראל גם עכשיו", הוסיף. "אני רוצה שישראל תהיה נוכחת בקונגו כי האנשים כאן סובלים. זו העדיפות הראשונה שלי, אם הסבל ירד אני אהיה אדם מאושר. ישראל צריכה לבוא עכשיו לעזור".
קטומבי אגב מעריץ את ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר. "היא עשתה מהפכה גדולה בנתניה. בביקור השני שלי בעיר לא זיהיתי אותה. פגשתי אותה והיא הראתה לי את המיזמים שקידמה והופתעתי מאוד. יש לי הרבה כבוד לאישה, היא עשתה דברים נפלאים לעיר".
- אם תיבחר תעביר את השגרירות לירושלים?
"אני חושב שזאת החלטה של ממשלת קונגו ושל הנשיא. מה שכן, אני חושב שהיחסים עם הממשלה החדשה צריכים להתפתח בנושא החקלאות. כיום בקונגו מייבאים כמעט 90% מהמזון ולכן יש מחסור במזון. אנחנו צריכים להביא יציבות למדינה".
"התקציב של קונגו הוא חמישה מיליארד דולרים בשנה, זה כלום. אנשים סובלים, יש רעב בקונגו – יותר מ-10 מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה. זה מה שחשוב עבורי. מעניין אותי שלשכן שלי יהיה מים, חשמל, כבישים, תשתית, בתי חולים. כיום, עדיף לגור ברחוב בישראל מאשר ללכת לבית חולים בקונגו. יש לנו הרבה מאוד אתגרים".