ב-6 באוקטובר, מיד לאחר פרישת מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, ייוותר בית המשפט העליון ללא נשיא נבחר – כנהוג. השופט הוותיק ביותר שייכנס לתפקיד, כך לפי החוק, הוא יצחק עמית. למעשה, גם בהנחה ששר המשפטים יריב לוין יציית לפסיקת בג"ץ, שהורה לו בצו מוחלט להיערך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לעליון, יכהן עמית במעמד לא-פורמלי עד שייבחר. ובכל מקרה, אם ייבחר עמית, לוין הבהיר כי מבחינתו לא יסכים לעבוד איתו. אז מה צפוי הלאה?
לוין: "הצו חסר אחריות ומנוגד לחוק"
(צילום: דוברות השר יריב לוין)
ראשית, נסביר: בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 ימים, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא.
מהרגע שבו יתפרסמו שמות המועמדים, ובהם גם שמו של יצחק עמית מטעם השופטים, יהיו לציבור 45 ימים להשיג השגות לגביהם. רק לאחר מכן אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים, בחודש נובמבר, ועמית אמור להיבחר ברוב של 6 מול 3 לנשיא העליון. כל זאת, בהינתן שלוין אכן יכבד את הפסיקה, ולא ייצור משבר חוקתי או יפעל לחידוש בזק של הרפורמה כפי שקוראים לו חברים מסוימים בקואליציה.
נציין כי בעוד עמית יכול להיבחר בכל רוב, כדי למנות את שופטי העליון הנוספים נדרשת הוועדה להגיע להסכמה רחבה של 7 מתוך 9 חבריה - מה שלא צפוי לקרות כעת. לכן, בפסיקתו בג"ץ לא חייב את לוין להביא להצבעה גם את מינוי השופטים הנוספים. ששת התומכים של עמית בוועדה יהיו, מן הסתם, שלושת שופטי העליון עוזי פוגלמן, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז; ואליהם יצטרפו ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ושני חברי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית זלמנוביץ'.
מטעם שר המשפטים תוצג כנראה מועמדותו של שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון שהודיע על הצגת מועמדותו, ויתמכו בו לוין וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), וכן שרה במקום שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק.
לוין כבר הודיע שאם ייאלץ לבחור נשיא תחת צו, הוא אינו מתכוון לשתף עימו פעולה בניהול המערכת. כך, לא ייבחרו עוד שופטים לעליון, נשיאי וסגני נשיאי ערכאות וסמכויות ניהוליות משותפות נוספות הקשורות לשניים. בכל מקרה, למרות המחלוקת העמוקה בין לוין לפוגלמן בכל הקשור לבחירת נשיא לעליון ולבחירת שלושה שופטים לעליון, ההערכה היא שיחודשו מגעים באמצעות מתווכים מטעם השניים כדי להגיע להבנות.
על הפרק שתי נוסחאות שהציע שר המשפטים – אחת כוללת את בחירתו של עמית תמורת בחירת שני שופטים שמרנים מועדפים על ידי לוין, ושופט ליברלי לבחירת שופטי העליון. הנוסחה החדשה, שהיא "נון סטרטר" מבחינת פוגלמן, היא בחירת אלרון לתפקיד הנשיא – שלא על פי שיטת הסניוריטי – למשך שנה, עד צאתו לגמלאות, ולאחר מכן ייבחר השופט עמית. כמו כן, מוצעת נוסחה גמישה יותר בקשר לבחירת שלושה שופטים לעליון.
"נטילת סמכויות השר בניגוד לחוק"
לוין הגיב על הפסיקה בחריפות. "הצו חסר אחריות ומנוגד לחוק, לא אעבוד עם נשיא עליון שאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום", ציין. "הצו שניתן, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
לדבריו, "הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".
הוא הוסיף: "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי? הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים הדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב', ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה".
לוין תקף: "נשיא בית המשפט העליון המתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
