משדר הבוקר
ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען שוב ושוב בראיונות באנגלית שכל מטרותיה של הקואליציה הן לחזק את האיזונים והבלמים בין הרשויות - אך במעשיו הוא מוכיח עד כמה הם שבריריים בישראל. באמצעות שינויים בחוקי יסוד, שעוברים ברוב שיש לכל קואליציה, טוענים בקואליציה לחסינות מפני התערבות בג"ץ - ולא מוכנים לביקורת אפילו על חוק הנבצרות, שנתפר במיוחד למידותיו של נתניהו. הודעת ראשי הקואליציה הבהירה שישראל עלולה להגיע למשבר חוקתי לא רק אם בג"ץ יפסול את החוק - אלא אפילו אם יחליט שיש להחילו מהכנסת הבאה.
אתמול הודיע נתניהו בריאיון לבלומברג, באופן רשמי, שבכוונת הקואליציה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים - ושהיא תעשה זאת גם אם לא יושגו הסכמות עם האופוזיציה. גם כאן מדובר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, כך ששוב הקואליציה תטען שלבג"ץ אין כל זכות להתערב. למעשה, הממשלה - ששולטת בקואליציה - מעבירה חוקים ברוב קטן בכנסת, ואז טוענת כי אין כל גוף שמוסמך לבקר אותה. הדגימה זאת היטב תשובתו של עו"ד מיכאל ראבילו לשופט יצחק עמית במהלך הדיון על חוק הנבצרות בבג"ץ, אז טען כי גם אם היטל ביוב יוגדר כחוק יסוד - בג"ץ מנוע מלעסוק בו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון ל-NBC NEWS
(צילום: NBC NEWS)
חוקי יסוד בישראל אמנם נהנים ממעמד חוקתי, אך בכנסת הנוכחית נראה שהקואליציה מנצלת זאת כדי להעביר שינויים מהותיים בשיטת המשטר הישראלית - ללא הסכמה רחבה, בניגוד לנהוג בדמוקרטיות בעולם. היעדר חוקה קשיחה כמו בארה"ב מאפשר לממשלה לשנות ככל העולה על רוחה את חוקי היסוד: כ-140 פעמים למעשה ב-70 השנים האחרונות. לשם השוואה, חוקת ארה"ב תוקנה 27 פעמים בלבד ב-200 שנה, חוקת גרמניה תוקנה 62 פעמים מ-1949, חוקת ספרד תוקנה פעמיים מ-1978, וחוקת דנמרק לא תוקנה בכלל.
מבחינת בג"ץ, אין כל שאלה בנוגע לסמכותו לעסוק בחוקי יסוד. כך, השופטים החליטו לקיים בחודש ספטמבר דיון בהרכב מורחב על חוק הנבצרות, וביקשו מהקואליציה לנמק מדוע שהתיקון לא יוחל מהכנסת הבאה - כך שלא יהיה פרסונלי עבור נתניהו בלבד. בקואליציה זעמו, והבהירו את עמדתם: "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה". לדבריהם, "החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים".
להצהרה הזו יש להוסיף את סירובם של בכירי הקואליציה להתחייב שיכבדו את פסיקות בג"ץ בנוגע לחוקי יסוד, ובכך עלולה ישראל להידרדר לכדי משבר חוקתי - שבו הממשלה והכנסת לא מקיימות את החלטות בית המשפט העליון. כאמור, לא רק ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות על הפרק: השינויים בוועדה לבחירת שופטים נעשים במסגרת חוק יסוד: השפיטה, כך שעמדת הקואליציה חלה גם עליהם.
2 צפייה בגלריה
"אלה חוקי יסוד? הם רשלניים ואנטי דמוקרטיים". לפיד. "נתניהו ממשיך לפגוע בדמוקרטיה". גנץ
(צילום: גיל יוחנן )
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר מנגד: "מה שהממשלה חוקקה לאחרונה אינם חוקי יסוד, אלא חוקים חפוזים, רשלניים ואנטי דמוקרטיים שהם קראו להם 'חוקי יסוד' ללא שום בסיס או הצדקה משפטית. אם הממשלה רוצה שיכבדו את חוקי היסוד, שתחוקק אותם כמו שצריך - בהסכמה רחבה, בהליך תקין, בלי מניעים פרסונליים מושחתים העומדים מאחוריהם. 'חוק הנבצרות' ו'חוק הסבירות' אינם חוקי יסוד אמיתיים, הם עיוות גמור של הדמוקרטיה ושל הליך החקיקה התקין".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ טען כי "נתניהו ממשיך לדהור לעבר ישראל שבה יש מינויים מושחתים ושופטים פוליטיים, וממשיך לפגוע בדמוקרטיה, לפרק את החברה ולהחליש אותנו ביטחונית וכלכלית". שר המשפטים לשעבר ממפלגתו, גדעון סער, מצידו, טען כי מדובר ב"איום מאפיוזי" של הקואליציה על השופטים, בניסיון להשפיע על פסק דינם.
כך או כך, החודשים ספטמבר ואוקטובר הקרובים מסתמנים כדרמטיים במיוחד באשר לגורל המהפכה המשפטית והאפשרות למשבר חוקתי בישראל. מלבד הדיון ב-28 בספטמבר על התיקון לחוק הנבצרות, בג"ץ ידון ב-12 בספטמבר בביטול עילת הסבירות וב-7 בספטמבר בסירובו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. עוד בספטמבר: הדיון בבג"ץ בעתירה להוציא את נתניהו לנבצרות בשל הפרת ניגוד עניינים. הדיונים יתקיימו בצל אזהרות ראשי הקואליציה והמשוואה שהציב נתניהו, שלפיה "הכנסת מכבדת פסיקות של בית המשפט - והוא לא מתערב בחוקי יסוד". אם אכן יעמוד ראש הממשלה על עמדתו, ויסרב לכבד פסיקת בג"ץ - יצטרכו חברי האגף "המתון" בליכוד להכריע את גורל הממשלה, לכאן או לכאן.
פורסם לראשונה: 23:13, 06.08.23
