בשנים האחרונות למדו בני נוער מיישובים שבהם אין מורים לכימיה בתוכנית מקוונת שמומנה על ידי משרד החינוך. משרד החינוך החליט שהתשלום על התוכנית ייעשה במסגרת "תוכנית גפ"ן" שכוללת בתוכה עשרות תוכניות לימוד ומאפשרת עצמאות למנהלים לבחור תוכניות לתלמידים מתוך תקציב שמקבלים מראש. אלא שהמנהלים לא יכולים לאשר כניסה לתוכנית שעלותה 3,000 שקלים לכל אחד על חשבון כלל התלמידים, מה שהוביל לצניחה בשני שלישים במספר התלמידים שנרשמו השנה לתוכנית.
בתחילת השנה הודיע משרד החינוך על "התוכנית לגמישות הניהולית במערכת החינוך", החל משנת הלימודים תשפ"ג. לפי התוכנית תורחב באופן משמעותי הגמישות הניהולית והפדגוגית של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות, תוך העברת משאבים משמעותיים לניהולם הישיר של המנהלים.
על פי התוכנית, משנת הלימודים הנוכחית יועברו לשליטת מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות תקציבים בהיקף של שני מיליארד שקל בשנה, כך שהמנהלים יוכלו להחליט אם להמשיך את תוכניות הלימודים או להשתמש בתקציב לטובת דברים אחרים. את התוכניות יבחרו המנהלים מתוך מערכת גפ"ן שנועדה לשקף למנהלים את התקציב הגמיש העומד לרשותם ומאפשרת להם לגבש תוכנית עבודה בית ספרית וניהולה, תכנון התקציב ורכישה ידידותית של מענים חינוכיים מותאמים וכן דיווח ביצוע.
התוכנית נועדה לתת עצמאות למנהלים, אך גם מגדילה את הפערים בין תלמידים בפריפריה למרכז. דוגמה לכך היא תוכנית "כימיה ברשת" שהחלה ב-2015 ומאפשרת לנוער מהפריפריה ללמוד לחמש יחידות כימיה בתוכנית ארצית מקוונת שבה לומדים מדי שנה כ-400 תלמידים מכל רחבי הארץ, ו-150 מסיימים בכל שנה עם בגרות 5 יחידות. אך מאז שזו עברה לתוכנית גפ"ן, המנהלים נאלצים לשלם מתוך תקציב שמיועד לכלל התלמידים, 3,000 שקלים לכל תלמיד שרוצה להצטרף לתוכנית, מה שגורם למנהלים לוותר ולייעד את הכסף לטובת כלל התלמידים ולא רק לבודדים.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון שמפעילה את תוכנית "כימיה ברשת", טוענת כי מדובר בהחלטה שגויה של משרד החינוך. "היה צריך לקבל החלטות מה צריך להיכנס לתוכנית הזו על בסיס מהות ולא על בסיס טכני, בטח כשהמדינה מתגאה בזה שהיא מדינת הייטק ורוצה עוד תלמידים בתעשייה שלה", היא אמרה.
ד"ר רחל אידלמן, מנהלת התוכנית במכון דוידסון, טוענת כי הכנסת "כימיה ברשת" לתוכנית גפ"ן מונעת שוויון הזדמנויות ומגדילה את הפערים בין הפריפריה למרכז. "יש לנו תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, פריפריה, בתי ספר חרדים, נוער בסיכון, ועכשיו הם לא יכולים להיכנס לתוכנית כי המנהלים שלהם צריכים לשלם עליהם 3,000 שקל", היא אמרה. "השנה רשומים 66 תלמידים שזה כשליש מהנרשמים מהממוצע השנתי".
"אין מענה עבור הילד שרק רוצה ללמוד"
יעל, אמו של תלמיד מירושלים שלומד בבית ספר ללא מגמת כימיה, רשמה אותו לתוכנית, אך כמה ימים לפני תחילת הלימודים קיבלה הודעה כי הילד לא יוכל להצטרף בגלל תקציבים. "לילד היה ברור שהוא הולך להצטרף לתוכנית והוא התרגש. התוכניות שלו זה להמשיך במדעים באוניברסיטה וחלק מהדרישות זה שיהיה לו ניסיון במעבדה", אמרה האם.
לדבריה, "אין בבית הספר שלו שיעורי מדעים וזה היה הפתרון של משרד החינוך. מי ייקח את ההשלכות הפדגוגיות של התלמיד? אנחנו המומים ואין מענה עבור הילד שרק רוצה ללמוד. זו מדינה שמשוויצה שהיא מחנכת את הילדים שלה למצוינות ולכן זו החלטה משונה להכניס את לימודי הכימיה לתוכנית גפ"ן".
ילנה טברל, אמו של דניאל, תלמיד בכיתה י' בלוד, כועסת על המהלך של משרד החינוך. "הבן שלי חיכה להיכנס לתוכנית והתלהב מאוד ופתאום אמרו שבגלל ענייני תקציב, אי אפשר להכניס אותו לתוכנית. עד עכשיו הכניסה לתוכנית הייתה מתוך תקציב ייעודי של משרד החינוך וזה נפסק והבן שלי יצא מופסד", אמרה טברל.
"הוא הילד היחיד מכל בית הספר שלו שרוצה להירשם לתוכנית הזו. בבית הספר רוצים לעזור אבל זה בית ספר קטן והתקציב שלהם לא גדול", הוסיפה האם. "הילד מאוד מאוכזב, הוא כבר יצר קשר עם תלמידים והיה מלא יוזמה ומרוצה. אני כועסת על משרד החינוך על ההחלטה הזו. הם גם לא מאפשרים שאשלם בעצמי. נתנו לבית הספר לטפל בתוכניות אבל לא נתנו לזה תקציב. התוכנית הזו יכולה לעזור לו להתקדם בחיים ולתת לו הזדמנות שווה".
גם מאיר, מנהל בית ספר באזור ירושלים, כועס על תוכנית גפ"ן שלדבריו "הונחתה עליו" ומאלצת אותו שלא לאשר לתלמידים לגשת ללימודי כימיה בגלל חוסר בתקציב. "התוכנית מאוד יקרה. אני לא יכול להוציא 3,000 שקל, שזה חצי מהתקציב של תלמיד אחד ללימודי כימיה", אמר מאיר. "אני צריך לחלק את התקציב באופן שווה בין התלמידים". לדבריו, תוכנית גפ"ן נראית לו כמו תיבה שחורה של ניהול כלכלי. "זה מרגיש לי מאוד לא מקצועי. אני אמור לעסוק בפדגוגיה, לא בכלכלה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "רפורמת הגפ"ן היא תוכנית מהפכנית שמנהלים חיכו לה שנים רבות. היא מעניקה להם תקציב גמיש, שמאפשר להתאים ולדייק את המענים החינוכיים הנדרשים לתלמידיהם. התוכנית נותנת העדפה ברורה לבתי ספר המצויים במדד טיפוח נמוך, ולאור זאת הם מקבלים תקציב גדול יותר מכל בתי הספר האחרים. הוא נע בממוצע בין חצי מיליון למיליון שקלים. המשרד קשוב לצורכי המנהלים, ולאורך כל הדרך הוא מתקן, מתאים ומדייק את השירותים במסגרת תוכנית זו. המשרד יעשה את ההתאמות הנדרשות גם במקרה הנדון של 'כימיה ברשת' כדי לאפשר לבתי הספר להמשיך ולצרוך את השירות כפי שהיה עד כה".
