בג"ץ ידון היום (ראשון) ב-11:30 בעתירה נגד שר הביטחון יואב גלנט, שסירב לאשר את כניסתם של פלסטינים לישראל לטובת ההשתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שייערך מחר בתל אביב. גלנט השיב כאמור בשלילה לבקשה לאשר את הכניסה, שהועברה על ידי פורום המשפחות השכולות "למען שלום, פיוס וסובלנות", שהגיש את העתירה ועורך את הטקס יחד עם ארגון "לוחמים לשלום".
בנימוקיו, גלנט טען כי אין לאפשר את מעבר הפלסטינים בעקבות המציאות הביטחונית המורכבת ביהודה ושומרון, ובשל העובדה שיוטל סגר כללי על יהודה ושומרון בתאריך זה. זאת על אף שהמשתתפים הפלסטינים בטקס היו אמורים להיכנס בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.
בשל הקורונה, פלסטינים לא נכנסו לישראל בשנתיים האחרונות כדי להשתתף בטקס, שנערך בשני מוקדים באמצעות מסכים. בשנתיים שלפני הקורונה, הממשלה לא אישרה לפלסטינים להגיע לטקס, אך בג"ץ הפך את ההחלטות לאחר שהוגשו עתירות בנושא.
שלשום, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי היא מתנגדת להחלטת גלנט. "שאלת כניסתם של פלסטינים לישראל לצורך השתתפות בטקס זה כבר נידונה פעמיים על ידי בית המשפט העליון, ונקבע שלא ניתן למנוע באופן גורף את כניסתם, אלא יש לאפשר זאת בכפוף לבדיקה פרטנית", מסרה היועמ"שית בתגובה לעתירה.
בהרב-מיארה קבעה כי אין מקום לסטות מהמתווה שנקבע בפסקי הדין הקודמים, וכדי שזה יקרה "נדרשת תשתית עובדתית - ביטחונית ומקצועית, המצביעה על שינוי של ממש בנסיבות". לדבריה, "תשתית מקצועית, לרבות חוות דעת בטחונית המבססת תשתית כזו - לא הוצגה".
היועמ"שית הוסיפה כי "גורמי מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי לאיו"ש מסרו כי גם במהלך הסגר בימי הזיכרון והעצמאות השנה תתאפשר כניסתם של אלפי פלסטינים לישראל או למרחב התפר. גם נתונים אלה ממחישים את הקושי בביסוס הצדקה ביטחונית למניעה גורפת של כניסתם של מוזמנים פלסטינים לצורך השתתפות בטקס, תוך חריגה מפסקי הדין הקודמים, והכול בכפוף כמובן לבדיקה פרטנית מתאימה שתמצא כי אין מניעה ביטחונית או אחרת לכניסתו של מי מהם".
עמדת המדינה בסופו של דבר, כפי שהוצגה על ידי היועמ"שית, היא שאין אפשרות משפטית למנוע כניסת פלסטינים כל עוד אין נימוק ביטחוני חדש - וכרגע, לדבריה, אין. בעמדתה תציג המידה גם את עמדת גלנט, שעדיין תומך באיסור כניסתם.
ארגון "לוחמים לשלום" מסר לאחר תגובת היועמ"שית כי "הניסיון של הממשלה באמצעות השר גלנט לפעול בדורסנות נגד בית המשפט והייעוץ המשפטי הוא ניסיון מתחנף על גבן של משפחות שכולות. החלטה אומללה נגד הקוראים לשלום ולתקווה. מקווים שיחזור בו לאור עמדת המדינה".