לאחר סיום הדיונים על תקציב המדינה נשאל ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי עיתונאי אם המהפכה המשפטית תחזור, וענה: "בוודאי. אנחנו מנסים להגיע להבנות ואני מקווה שנצליח בזה". מיקי זוהר, דף מסרים מהלך על שניים, הוסיף בריאיון אחר: "אני מניח שהמגעים בבית הנשיא ייכשלו ולכן הקואליציה תקדם את החקיקה באופן חד-צדדי". חברים אחרים בקואליציה, מהליכוד ומהשותפות שלה, חזרו בשבועות האחרונים על מסרים דומים.
התרגיל הזה שקוף עד כדי מבוכה ומלמד עד כמה הידלדל מאגר הטריקים והשטיקים של נתניהו. אין לו שום אפשרות כעת לקדם את המהפכה המשפטית באופן חד-צדדי, וממילא אסור לו לפוצץ את השיחות בבית הנשיא. הכלכלה תלויה על בלימה, כלומר על עצירת החקיקה כפי שהובטח לחברות דירוג האשראי בעולם. גם היכולת של הממשלה לקדם מהלכים נגד הגרעין האיראני, על רקע צפירות האזעקה של הרמטכ"ל וראש אמ"ן, תלויה בארה"ב שגם היא דורשת את גניזת החקיקה.
מה מנסה הליכוד בכל זאת להשיג בשיחות בבית הנשיא? המטרה היא להגיע להבנות בחלק מן הסעיפים הרבים בחוקים שכבר ממתינים לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, גם אם אלה משניים בחשיבותם למימוש המהפכה. אפשר לסמוך על נתניהו שישווק כל הסכמה של האופוזיציה לפשרה כהישג ענק של הממשלה, כפי שעשה אחרי המבצע נגד הג'יהאד האסלאמי בעזה ואחרי אישור תקציב המדינה החרדי.
ניכר שנתניהו החליף דיסקט לגבי הרפורמה המשפטית. הוא הפנים שאיבד כחצי שנה מן הקדנציה על מאבק חסר סיכוי להשתלט על מערכת המשפט והקיז דם אלקטורלי יקר. לפי הסקרים הוא איבד את הימין הליברלי, ובמקביל גם את המיצוב שלו כמדינאי בינלאומי בעל השפעה. שניהם מרכיבים חיוניים בתדמית שסיפקה לו ניצחונות במערכות הבחירות בעבר.
נזק נוסף נגרם לו בעת הדיונים על התקציב, בעקבות הוויתורים למפלגות החרדיות. רבות נכתב על כך שנתניהו פעל בניגוד לעמדות שהביע בעבר, ולפיהן הקצבות לתלמידי ישיבה בשילוב היעדר לימודי ליבה יפגעו קשות בכלכלה הישראלית לטווח ארוך. דיה צרה לשעתה, הוא מן הסתם אמר לעצמו. מה שהוא בוודאי מבין כעת הוא שכל משבר כלכלי שיתרחש בטווח הקרוב ייזקף לחובת המהלך הזה בעיני בוחריו החילונים. בכל מקרה האופוזיציה תזכיר לו אם ישכח.
משום כך הוא זקוק באופן דחוף, ואולי נואש, לשקט בתחום של המהפכה המשפטית והמחאה הנלווית אליה. הוא מנסה במקביל למזער נזקים, כדי למנוע טענה שנתן יד למהלך שגרם נזק קשה למדינת ישראל ולו אישית. כיצד פוליטיקאי ממולח כמוהו לא היה יכול לחזות את מלכודת הפתאים שאליה נכנס בעיניים פקוחות?
השיטה שבחר בה היא ללכת עם ולהרגיש בלי. הוא מודיע לחברות אשראי בינלאומיות שהחקיקה הוקפאה ומצהיר בפני התקשורת בעולם שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפגע. במקביל הוא ואנשיו מכריזים שהרפורמה חיה ובועטת וכי היא תקודם, "עדיף שזה יתבצע בהסכמה עם האופוזיציה".
ד"ר ברוך לשםגם ההצעות שמעלים נציגי נתניהו בשיחות בבית הנשיא הן ברוח זו. הם מעוניינים להגיע להסכמה על הסעיפים המשניים יותר במהפכה (עילת הסבירות, מעמד היועמ"שים), ואילו את הבעייתיים שבהם (בראשם השינויים בוועדה לבחירת שופטים) אפשר להקפיא לחצי שנה. הנה פשרה ששני הצדדים יכולים לכאורה להסכים לה, שהרי הרע מכל בעיני האופוזיציה מוקפא בשלב הזה.
זו תהיה נשיקת הרדמה למהפכה המשפטית ולתנועת המחאה הציבורית שקמה נגדה. נתניהו יכריז שהמחלוקת עם האופוזיציה יושבה, צפירת הרגעה תישמע בשווקים הכלכליים והוא יהפוך שוב להיות אורח מבוקש בטרקלינים של מנהיגים בארה"ב ובאירופה. תהיה לו אז תמונת ניצחון כלפי פנים, ואל המהפכה המשפטית הוא יוכל לחזור, אם יבשילו התנאים ואם ירצה השם, בהמשך הקדנציה ובשיטת הסלמי. מהצד השני, הדרך היחידה של נציגי האופוזיציה להשיג תמונת ניצחון היא לדרוש הודעה על גניזת הסעיפים הבעייתיים, אחרת יפרשו מהשיחות בבית הנשיא. התמשכותן של אלה ללא הגבלת זמן או הסכמה לדחייה למועד אחר, פירושן היא תמונת הפסד.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
