המוציא להורג ה"פורה" והקטלני ביותר בבנגלדש הלך היום (ב') לעולמו, שנה אחרי ששוחרר מהכלא, שם הוחזק כאסיר ושימש כתליין של כמה מהרוצחים הסדרתיים, הפוליטיקאים ומתנגדי המשטר המפורסמים בתולדות המדינה. בַּשנה שזכה להעביר מחוץ לכלא הספיק שהג'נאח בויה, בן 70 במותו, לפרסם רב-מכר על חוויותיו כתליין סדרתי, לשאת אישה הצעירה ממנו ב-50 שנה, ובשבועות האחרונים גם להפוך לכוכב בטיקטוק, שם נהג לפרסם סרטונים קצרים שלו עם צעירות. הבוקר מת אחרי שחש ברע בביתו.
3 צפייה בגלריה
התרגל לישון עם 20 איש, והחופש היה זר לו. התליין שהג'נאח בויה, וחלק מחבל התלייה שלקח למזכרת
(צילום: AFP)
בויה, שבצעירותו הושפע מאוד מספרות מרקסיסטית והצטרף לארגון מורדים שניסה להפיל את הממשלה, נידון בשנות ה-80 ל-42 שנות מאסר בגין רצח נהג משאית שבוצע ב-1979, במהלך קרב יריות עם המשטרה שבו השתתף. תהליך העמדתו לדין נמשך זמן רב, ובמהלך תקופת ההמתנה שם לב שאסירים המשמשים כמוציאים להורג מקבלים "יחס VIP": בין השאר הבחין באחד האסירים שגויסו לתפקיד מקבל מסאז' מארבעה אסירים אחרים. "לתליין יש כל כך הרבה כוח", הוא אמר לעצמו – ואז הציע להנהלת הכלא את שירותיו.
לפי שירות בתי הסוהר של בנגלדש, בשנים הבאות ביצע בויה 26 הוצאות להורג, אבל הוא אומר מצדו כי בפועל השתתף ב-60 כאלה. בין השאר תלה למוות קציני צבא שהורשעו בתכנון הפיכה, וב-2007 הוציא להורג את סידיק איסלאם, המנהיג האיסלאמיסט של ארגון "ג'מאעתול מוג'הידין בנגלדש" שביצע שורה של פיגועי תופת ברחבי המדינה.
ההחלטה של בויה להתנדב כתליין השתלמה: בתמורה לכל הוצאה להורג הוא זכה לארוחה מיוחדת שכללה בשר, עוף ואורז פולאו ריחני – ולהפחתה של כמה חודשים מתקופת המאסר המקורית שנגזרה עליו. בעזרת הקיזוז הזה השלים בשנה שעברה את ריצוי העונש, ובחודש יוני יצא לחופשי.
לאחר שחרורו פרסם בויה ספר בן 96 עמודים שבו סיפר על חוויותיו כתליין, ועד מהרה הוא הפך לרב-מכר. בספרו סיפר בין השאר על רגעיהם האחרונים של כמה מהרוצחים הסדרתיים והאישים השנויים ביותר במחלוקת שידעה בנגלדש. הוא העיד כי רק לעתים רחוקות הזדמן לו לדבר עם המוצאים להורג, ותהה בעצמו: "כשמישהו עומד בפני המוות, איך הוא מרגיש? הוא יודע שהוא עוזב את העולם".
בבנגלדש מרגע שבקשת החנינה של הנידון למוות נדחית הוצאתו להורג יכולה להתרחש בכל עת, ובספר תיאר בויה כיצד נערך אליה. את ההודעה על מועד ביצועה של ההוצאה להורג היה האסיר מקבל כמה ימים מראש, ובשלב הזה נהג בויה להתחיל להכין את החבל שלו ולבחון את מתקן התלייה. משפחתו של הנידון למוות הייתה נקראת להיפרד ממנו, ואז הוא היה מקבל מים חמים ריחניים כדי להתרחץ, בגדים לבנים ללבוש וארוחה אחרונה לפי בחירתו. שייח מוסלמי היה מלווה אותו בתפילה ובקשת מחילה על חטאיו, ודקה אחרי חצות הייתה ההוצאה להורג עצמה מתחילה: "היינו אוזקים את ידיו של האסיר מאחורי גבו, מכסים את עיניו במסכה שחורה ואז לוקחים אותו לחבל התלייה, קושרים את החבל סביב צווארו בלולאה ואומרים לו להגיד את תפילה מוסלמית", סיפר אשתקד בויה. "אחר כך הייתי מפעיל את מתקן התלייה".
החיים בחופש, עם אור בלילה: "לא רגיל שיש חושך"
לפי נתוני ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", בנגלדש מדורגת במקום השלישי בעולם בהטלת עונשי מוות, ואת ביצועו היא מפקידה בידי אסירים מורשעים. נגד מערכת המשפט שלה נטען כי היא לקויה ביותר, ובויה עצמו מאמין שלפחות שלושה מהאסירים שאותם הוציא להורג היו בפועל חפים מפשע. מקרה אחד כזה זכור לו במיוחד: אסיר שהוצא להורג בגין אונס ורצח, ובהמשך הודו שני גברים כי הפלילו אותו לשווא.
בויה סיפר כי לפני הוצאתו להורג אמר האסיר ההוא לחבריו האסירים כי משאלתו היחידה היא שיאמרו לאמו שלא היה לו שום קשר לפשע. אף שהעריך כי ההוצאה להורג ההיא הייתה שגויה, אפילו עליה לא הביע בויה חרטה: "גם אם אני מרגיש רע בשבילו – האם הייתי יכול להשאיר אותו בחיים? האם הייתי יכול להציל אותו? אם לא הייתי תולה אותו, מישהו אחר היה עושה את זה".
3 צפייה בגלריה
משטרת בנגלדש במסיבת עיתונאים בעקבות מותו של התליין הסדרתי. חש ברע הבוקר והלך לעולמו
(צילום: Munir uz zaman / AFP)
ביוני אשתקד עזב בויה את שערי הכלא, אבל הכלא מעולם לא עזב אותו. אל החופש הוא לקח איתו חתיכה קטנה של אחד החבלים שבהם השתמש לתלייה לאורך השנים – חבל חזק כל כך עד שהוא יכול לשמש למטרה זו גם במשך עשור ברציפות. היציאה ממתקן הכליאה אחרי יותר מארבעה עשורים לא הייתה לו פשוטה, משום שבכלא התרגל לשגרת חיים מסוימת מאוד: הוא חלק תא עם 20 אסירים לפחות, והאורות תמיד דלקו בו. כשהיה מתעורר בלילה, תמיד היו לצדו אנשים – חלקם מדברים או משחקים קלפים: "היינו מפטפטים, לעולם לא הייתי לבד", הסביר אשתקד. "עכשיו בלילה אני משאיר אור עמום דולק, כי אני לא יכול לישון בחושך".
במהלך תקופת מאסרו נטש בויה את המרקסיזם למען הדת והפך למוסלמי אדוק. בשנה שעברה אמר כי משאלתו היא להספיק לעלות לרגל למכה לפני מותו. לא ברור אם הספיק להגשים אותה.
