בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (שלישי) את ערעורה של העיתונאית הדס שטייף, וקבע כי תביעתה מכוח חוק הגנה על עובדים, המוכר גם כ"חוק חושפי שחיתויות", התיישנה משום שחלפה שנה ממועד הגשתה.
בית הדין גם קבע כי הסעד ההצהרתי שאותו ביקשה – שלפיו עומדת לה חסינות לפי החוק, ולכן והיא זכאית להגנה מהמדינה, שתישא בכל נזק שהעיתונאית תחויב לו במסגרת תביעה אזרחית נגדה – לא מצוי בסמכותו. כלומר, בית הדין קבע שאינו מוסמך לקבוע שהמדינה תעניק לשטייף חסינות ותממן לה פיצויים, אם תפסיד בהליך האזרחי מול ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שתבע אותה בגין חשיפת פרשת "מין תמורת מינוי", תוך שימוש במידע מהטלפונים הניידים שלו.
דיון בתביעה האזרחית של נוה ב-2019
(צילום: עמית הובר)
אולם, בית הדין התיר לשטייף לתקן את כתב תביעתה, באופן שיכלול עילות אחרות ביחסי עבודה הנמצאות בסמכות בית הדין, ושלא חלה עליהן התיישנות.
שטייף, מי שהייתה במשך עשורים הכתבת הפלילית של גלי צה"ל, חשפה במסגרת עבודתה בתחנה ב-2018 חשדות שלפיהם נוה, שכאמור כיהן אז כיו"ר לשכת עורכי הדין, היה מעורב לכאורה באי-סדרים במינויים של שופטים. חשיפת הפרשה התאפשרה לאחר שלידיה הגיע מידע שהוצא, ככל הנראה, ממכשירים ניידים שהיו שייכים בעבר לנוה.
חקירת הפרשה נפתחה בעקבות פנייתה של שטייף אל גורמי אכיפת החוק. לאחר מכן פנתה המשטרה פנתה אל העיתונאית וביקשה ממנה למסור לרשויות את החומר שבידיה וכן את הטלפונים שברשותה. שטייף ביקשה "הגנה" לה ולנוספים שהיו מעורבים בהשגת הטלפונים והפקת החומר מתוכם. היא שיתפה פעולה ומסרה את החומרים והטלפונים, בכפוף להבטחה שתיבחן האפשרות לשקול שלא להעמידה לדין בשל עבירות שביצעה לכאורה עד למועד פתיחת החקירה. בסופו של דבר נקבע כי שטייף לא תועמד לדין פלילי.
הפרסום חולל סערה במדינה, ובעקבותיו אף החלה חקירה פלילית נגד נוה ושופטת השלום אתי כרייף. בסופו של דבר התיק הפלילי נגד נוה וכרייף נסגר - והאופן שבו הושג המידע מהטלפונים של נוה היה גורם משמעותי ביותר בהחלטה שהובילה לכך. השופטת כרייף פרשה ונוה התפטר, בין היתר גם בעקבות פרשה פלילית נוספת שבה הסתבך.
עקב המידע שנלקח מהטלפונים הניידים של נוה, תבע עורך הדין את המדינה, את היועצת המשפטית לממשלה, את שטייף ועיתונאים נוספים בגלי צה"ל בסך שבעה מיליון שקל.
לאחר מכן פרקליטות מחוז מרכז הודיעה לשטייף כי הוחלט שלא לייצגה בהליך התביעה של נוה המתנהל נגדה, והחלטה זו אושררה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
שלוש שנים לאחר מכן, הגישה שטייף תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבמסגרתה טענה כי אי-ייצוגה על ידי המדינה נובע מהתנכלות על רקע היותה חושפת שחיתויות במקום עבודתה. בית הדין קבע כי תביעתה תסולק על הסף, לאחר שהמדינה טענה כי זו התיישנה. עוד הוכרע כי חוק חושפי שחיתויות אינו חל במקרה הזה, וכי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בסעד החסינות לעובדי מדינה.
כאמור, שטייף ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שפסק כי התביעה אכן התיישנה, וכי אין בסמכותו להצהיר לפי החוק שעומדת לשטייף חסינות. עם זאת, הרכב בית הדין, שכלל את הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטלה, השופטת חני אופק גנדלר ונציגי הציבור, קבע כי בשל נסיבות המקרה, שטייף יכולה לתקן את כתב תביעתה.
"הטענות שהיא מעלה ניצבות לכאורה בליבת חוזה העסקתה כעיתונאית, ומשכך, מבלי להביע עמדה לגופן ובכפוף להגדרת עילת תביעה מתאימה, ראויות להתברר במסגרת מערכת בתי הדין לעבודה. לכן מצאנו לנכון לאפשר למערערת, טרם סילוק התביעה על הסף, לתקן את כתב התביעה", נכתב בפסיקה.
