בתי החולים מתמודדים עם עומס הולך וגובר בצל שיאי ההדבקה בגל האומיקרון - אך לא רק אצלם העומס הזה ניכר. בדיון שערך קבינט המומחים הלאומי למאבק בקורונה, גוף שמייעץ למשרד הבריאות, הצביעו חבריו על המצוקה הקשה בקהילה ובקופות החולים. בקופות טוענים כי על רקע העלייה החדה במספר המאומתים והעומס על מערך האשפוז הביתי, גם צמצום הפעילות ואיחוד סניפים על הפרק - אך מבהירים כי כעת עוד ניתן להמשיך ולהתנהל כרגיל.
4 צפייה בגלריה
מחכים לחיסון במתחם של כללית בירושלים, בחודש שעבר. מצליחים להתמודד עם העומס, בינתיים
(צילום: EPA)
"עיקר העומס כעת מוטל על הרפואה בקהילה המטפלת כעת בכחצי מיליון מאומתים בו זמנית, וצריכה לתת מענה הן לרפואת שגרה של חורף, הן לטיפול מרחוק בחולים, הן למתן טיפול יוזם בתרופה פקסלוביד לאלפי חולים, ולאשפוזי בית שהם שווי ערך לעשרות מחלקות פנימיות - והכול בחסר מחמיר והולך של כוח אדם", נכתב בסיכום הדיון של המומחים, שנערך במוצאי השבת האחרונה.
"בשבוע האחרון ישנו רושם שיכולת הטיפול בקהילה מתקרבת לרוויה, ולכן סבירות משמעותית לעלייה מהירה עוד יותר בקצב האשפוז בשבועות הקרובים. קושי בפינוי מטופלים אל הקהילה עלול להתבטא בעלייה במשך אשפוז לחולים קיימים. בסך הכול - מדובר בתוספת אתגר משמעותי לאיכות הטיפול במוסדות האשפוז", נכתב עוד. על פי נתוני משרד הבריאות, מעל לחצי מיליון בני אדם שוהים כעת בבתיהם עם קורונה.
פרופ' סגל: כ-2.5 מיליון נדבקו בקורונה בגל הנוכחי
(צילום: נויל האריס)
בקופות החולים מסכימים עם עמדת קבינט המומחים, אך מצביעים על כמה גורמים חיוביים ובהם הירידה בתחלואת החורף והשפעת, כמו גם במצבם של החולים באומיקרון שנחשבים לקלים הרבה יותר לעומת חולי הדלתא. "החולים הם חולים קלים", אומר פרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל רפואה בקופת החולים לאומית. "אם מקודם דיברו על כך ש-98% בקהילה ו-2% בבתי החולים, עכשיו חצי אחוז לכל היותר בבתי החולים".
המחסום שמונע עומס קיצוני בבתי החולים
העומס, לדבריו, מוחרף בשל מצוקת כוח האדם: "יש לנו בעיה של מאומתים בצוותים שלנו, והדבר הזה פוגע ביכולת לעבוד. לנו כמנהלים מדובר על אתגרים תכנוניים מאוד מורכבים כשמדובר על הבדיקות והחיסונים". עם זאת, הוא מציין כי תחלואת החורף נמצאת כעת בירידה: "הכמות הגדולה של הבידודים לדעתי הביאה לירידה בתחלואת החורף הרגילה".
פרופ' וינקר הוסיף כי גם בבתי המרקחת יש מחסור ברוקחים, וכי למרות הירידה בתחלואת החורף, "במציאות הזאת זה יותר מורכב". לדבריו, "דיברנו על בשבוע שעבר, אך השבוע זה כבר פחות רלוונטי בגלל קיצור הבידוד, כי קצב החוזרים לעבודה גבוה יותר מאלו שיוצאים לבידוד". עם זאת, הוא מוסיף, "איחוד" של סניפים הוא "לא מילה גסה": "יש תוכנית מגירה לזה אך היא כרגע לא מופעלת".
4 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם. בתי החולים לא יקרסו, אבל הקופות חוסכות אשפוזים רבים
(צילום:הדסה עין כרם)
"יש היום מאות אלפי מאומתים בבית ובסך הכול רובם במצב קל", מוסיף ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה של קופת החולים כללית. "יחד עם זאת, אנחנו מפעילים כמות אדירה של רופאים ומנהלים אשפוז בית אקוטי שצריכים להגיע לבית החולים בגלל קורונה או סיבות אחרות. נכון לעכשיו יש לנו 250 מיטות כאלה ברחבי המדינה וכנראה שנגיע ל-300 מיטות בימים הקרובים".
לדברי נצר, "במקום להיות בבית החולים הם יהיו מנוטרים בביתם ויקבלו מענה תוך מספר דקות. מיום ראשון הקרוב צה"ל יצטרף למאמץ הזה, וזאת על מנת שלא יגיעו לבתי החולים, שכרגע נמצאים בעצמם על סף אי ספיקה והצפי הוא שבשבוע הקרוב המספרים יגדלו משמעותית. בתי החולים לא יקרסו, אך ייאלצו לוותר על פעילות אלקטיבית ולתת טיפול פחות, וגם חסר כוח עבודה משמעותי. לכן הגדלת האשפוז הביתי נחוצה מאוד בשלב זה משום שזהו המחסום מפני עומס קיצוני על בתי החולים".
רק היום קיבלו קופות החולים נתונים ממשרד הבריאות באשר למתן התרופות נגד קורונה (פקסלוביד של פייזר ומולנופירביר של מרק) עד כה, ומהם עולה כי עד כה הן נתנו ל-2,440 בני אדם התרופה פקסלוביד ועוד 544 טופלו במולנופירביר. המשרד עודד את הקופות להמשיך במתן התרופות והבהיר כי אין ולא צפוי מחסור באספקתן.
"כל המרפאות שלנו פתוחות ונותנות שירות רוטיני כרגיל, לכל האזרחים, כי חוץ מקורונה לאנשים יש עוד בעיות ומחלות רפואיות", אומר נצר. "הצוותים שלנו מנהלים זאת בצורה באמת יוצאת וכדי לעזור להם פתחנו שירות אונליין של 24 שעות בשבוע, וכל מטופל בבית שיש לו בעיה רפואית יכול לקבל מענה דרך הטלפון. בסוף השבוע האחרון היו לנו 150 רופאות ורופאים שנתנו מענה לכל המטופלים שהיו זקוקים לסיוע. עם זאת, אם נגיע לעומס אולי נצטרך לאגם ולאחד מרפאות ולצמצם את הפעילות. זה כרגע לא קורה אבל זו אחת האופציות. כרגע אנחנו עומדים בעומס, ובמידה ובשבוע הבא הגל ידעך כפי שאנחנו מקווים הפעילות תישמר כרגיל".
בתוך כך, בממשלה ממשיכים לשקול את הצעדים הבאים בגל האומיקרון, כשברקע כאמור ההערכות שהגל יחל לדעוך בקרוב, אם כי הדעיכה הזו טרם נראית לפי שעה בנתונים: לפי משרד הבריאות ביום ראשון אובחן מספר שיא של מאומתים לקורונה, יותר מ-83 אלף. מספר החולים הקשים, שחלקם אושפזו בשל הקורונה ואחרים הם חולים קשים שאובחנו עם אשפוזם כחיוביים לקורונה, עומד על 817. מדובר במספר הגבוה ביותר בגל החמישי של חולים קשים.
התו הירוק בדרך החוצה, מה הלאה?
הנושא הדחוף ביותר שעומד כעת על הפרק, כך נראה, הוא עתידו של התו הירוק. הכיוון המסתמן הוא ביטול התו הזה כבר לקראת סוף החודש או תחילת החודש הבא, אחרי שגם קבינט המומחים הצטרף לקריאות לבטלו, אם כי קרא להחיל מתווה חדש עבור מתחמים ומוסדות של אוכלוסיות בסיכון, "תו ירוק פלוס". במקומות כאלו גם מחוסנים יידרשו להציג תוצאה שלילית של בדיקת קורונה. דיון בנושא התו הירוק צפוי להיערך בהמשך השבוע.
פרופ' אדלר: "הדיבור על ביטול התו הירוק הורס את מבצע החיסונים"
(צילום: נויל האריס)
שר האוצר אביגדור ליברמן, שכבר הודיע כי יקדם את ביטול התו הירוק, התייחס לנושא פעם נוספת בישיבת סיעת ישראל ביתנו בכנסת, והבטיח כי עד סוף החודש תתקבל החלטה על ביטול התו הירוק, "מלבד קבוצות בסיכון כמו בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וכו'". הוא הביע אופטימיות מהמשך הדרך, ולדבריו המודלים שהוצגו לשרים מאפשרים לומר "בזהירות רבה" כי מאמצע חודש פברואר "המשק יחזור לפעילות מלאה".
גם בכנסת נערכים כעת לשלב הבא של המגפה, ולמליאה צפויה לעלות היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הקורונה החדש, שישנה את האופן שבו הממשלה רשאית להטיל הגבלות בשל מצב התחלואה. הצעת החוק, שאושרה אתמול בוועדה להעלאה במליאה להצבעה הסופית עליו, קובעת כי מ-1 בפברואר תהיה הבחנה בין שני מצבים: "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בתקופות שבין גלי תחלואה, ו"מצב חירום בשל נגיף הקורונה", בתקופה של זינוק בהדבקה. זאת, במקום החוק הנוכחי שמכיר רק במצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא כעת תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק - החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
לפי ההצעה החדשה, ב"מצב בריאותי מיוחד" הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה - התקנות יובאו לוועדה חמישה ימים לפני מועד הכניסה לתוקף, וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש. ב"מצב חירום", הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום, כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
יו"ר ועדת החוקה, גלעד קריב (העבודה), מסר: "החוק החדש שיעמוד בתוקף רק עד סוף 2022, משקם את הפיקוח הפרלמנטרי על פעולת הממשלה בתחום המאבק בקורונה ומטיל מגבלות חשובות על הפעלת הסמכויות המיוחדות שיש לממשלה. החוק יאפשר את סיום מצב החירום אחרי כמעט שנתיים ואת המעבר למצב בריאותי מיוחד שיש בו איזון ראוי יותר בין השמירה על זכויות היסוד של כולנו לבין הצורך למנוע פגיעה בבריאות הציבור".
4 צפייה בגלריה
שר הבריאות הורוביץ בכנסת. המליאה תצביע על החוק החדש שיגביל את הממשלה
(צילום: יואב דודקביץ)
לדבריו, "ועדת החוקה הכניסה שינויים משמעותיים בהצעת החוק המקורית. שינויים אלו משקפים את הצורך להבטיח את שגרת החיים ואת החוסן הדמוקרטי של החברה הישראלית בעת המאבק במגיפה והם מבטאים היטב את תפיסת העולם של הקואליציה הנוכחית".
לפי הצעת החוק הרכב קבינט הקורונה ישונה לחמישה שרים לפחות, ובהם ראש הממשלה ושר הבריאות. שר האוצר יהיה חבר קבוע בוועדת השרים המצומצמת שהממשלה רשאית להסמיך לדון בשינויים שיערכו ח"כים בתקנות בעת "מצב בריאותי מיוחד". בנוסף, תבוטל סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" באופן שבאמצעותו ניתן יהיה להגביל הפגנות, ותבוטל חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית, למעט חריגים. החוק החדש צפוי להטיל הגבלות מסוימות על היכולת של הממשלה להגביל כניסת זרים לישראל, ולדרוש שתקנות שכאלו יובאו לאישור הוועדות בכנסת, ושלא ייעשו מכוח סמכויות רשות האוכלוסין וההגירה.
נינה פוקס, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 23:22, 24.01.22
