במשך עשרות שנים הצליח ארגון איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, להפוך לא רק לאחד מארגוני הלובינג החזקים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, אלא גם ללכת בזהירות על הקו הדו-מפלגתי. האג׳נדה המוצהרת של הארגון הייתה - "הדבר היחיד שחשוב לנו הוא לקדם את האינטרסים של ישראל, אנחנו שומרים מרחק מכל עיסוק בפוליטיקה האמריקנית".
הקו הזה היטשטש ב-15 השנים האחרונות, במקביל לשלטון בנימין נתניהו בישראל והשינויים במפלגה הדמוקרטית, אבל על אדם אחד הארגון תמיד יכול היה לסמוך במפלגה הזו: צ׳אק שומר, האיש שלבקשת נתניהו הצביע ב-2015 נגד הסכם הגרעין עם איראן, ובכך פגע אנושות ביחסיו הטובים עם הנשיא דאז ברק אובמה.
לאור עברו של שומר, נאומו ביום חמישי של הבכיר הדמוקרטי - שבו קרא להחלפת נתניהו - זעזע עמוקות את הממסד הפוליטי הפרו-ישראלי בארה"ב. בהודעה הרשמית הגיב איפא"ק באופן זהיר ופושר, ומבלי להזכיר את שמו של שומר. "ישראל היא מדינה דמוקרטית, שמחליטה על מנהיגיה בעצמה באמצעות בחירות", נמסר מאיפא"ק, אך אין ספק כי דבריו של שומר הדהימו את הארגון.
שומר הוא אחד הידידים הגדולים של איפא"ק בפוליטיקה האמריקנית. רק בשבוע שעבר הוא נאם בוועידת איפא"ק - יחד עם עוד חברי קונגרס בכירים משתי המפלגות - וקיבל מחיאות כפיים סוערות כשאמר כי "כל עוד חמאס קיים, לעולם לא יהיה פתרון של שתי מדינות". בסוף השבוע אמר שומר ל"פוליטיקו" כי "היחסים ארוכי השנים עם איפא"ק חורגים מכל נשיא או ראש ממשלה. כולנו חולקים אהבה שורשית לישראל, ואת המטרה המשותפת לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בה. נמשיך לעבוד יחד כדי לחזק את הקשר בין ארה"ב לישראל".
עוזר לשעבר של שומר אמר אחרי נאומו כי דבריו כוונו יותר למפלגה הדמוקרטית: "הם מכירים בכך שלשומר יש בעיה באגף השמאלי של המפלגה, בדיוק כמו שללובי הישראלי יש בעיה עם האגף הזה". זה אולי נכון, אבל לא מקטין את גודל התדהמה מהנאום של שומר, ורק מדגיש את הבעיה הגוברת של איפא"ק עם המפלגה הדמוקרטית, גם מעבר לצד השמאלי-קיצוני שלה. התמונות שמגיעות מהמלחמה בעזה מקשות יותר ויותר על פוליטיקאים מלב המיינסטרים הדמוקרטי, מה שאכן הביא בחודש האחרון לשינוי בולט בטון שמגיע מהבית הלבן - ועכשיו גם מצמרת הסנאט.
כך או אחרת, איפא"ק נותרה אחת מקבוצות האינטרסים החזקות ביותר בוושינגטון, וכמה מהתורמים הגדולים ביותר שלה הם רפובליקנים, כמו מנהל קרן הגידור פול סינגר ומייסד וואטסאפ, יאן קום. הארגון מתכוון להשקיע השנה 100 מיליון דולר כדי לסייע בבחירת מועמדים פרו-ישראלים, ולהדיח חברי קונגרס פרוגרסיביים שלדעתו עוינים את ישראל. ברשימת המטרות נמצאים בין היתר ג'מאל באומן מניו יורק וקורי בוש ממיזורי. בשבוע שעבר ניצח דייב מין, דמוקרט מקליפורניה, בפריימריז שלו - למרות שאיפא"ק השקיע 4.7 מיליון דולר בקמפיין נגדו.
מרשל ויטמן, דובר איפא"ק, אמר לניו יורק טיימס כי "הקריטריונים היחידים שלנו להערכת מועמדים משתי המפלגות הוא עמדתם לגבי חיזוק הקשר בין ארה"ב לישראל. תמכנו במועמדים פרוגרסיביים לאורך השנים, ואנו מאמינים שעמידה לצד המדינה היהודית זה דבר שתואם לחלוטין את הערכים הפרוגרסיביים. אנחנו נותנים לקהילה הפרו-ישראלית קול חזק יותר בתהליך המדיני על-ידי סיוע ישיר בבחירת מועמדים פרו-ישראלים והבסת מתנגדים. לא נירתע בגלל שוליים אנטי-ישראליים קיצוניים".
למרות הכוח הכספי העצום, זו תקופה לא פשוטה עבור איפא"ק. הסיוע המיועד לישראל תקוע בקונגרס, שם הוא כרוך בסיוע לאוקראינה. רפובליקנים רבים שנחשבים לבעלי ברית של איפא"ק מתנגדים, בהוראת דונלד טראמפ, להצביע בעד הסיוע לאוקראינה - מה שתוקע גם את הסיוע לישראל, ובינתיים איפא״ק לא מצליחה לפתור את זה. "אני חושב שאיפא"ק קצת במשבר זהות", אמר לטיימס מרטין אינדיק, מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל תחת הנשיא ביל קלינטון, "זה מוסווה על ידי היכולת האדירה שלהם לגייס כסף, אבל החיים שלהם הפכו מסובכים מאוד“.
