הרבה לפני שגנרלים ומפלגות מרכז הפכו לשילוב הישראלי הכי טבעי אחרי פלאפל ופיתה, היה זה יגאל ידין שהתווה את הדרך. הרמטכ"ל השני של צה"ל קבע תקדים כשייסד ב־1977 את ד"ש, מפלגת המרכז הראשונה בישראל. ידין הצטרף לממשלת המהפך של מנחם בגין וכיהן בה כסגן ראש הממשלה, אך כעבור ארבע שנים ומערכת בחירות אחת, פרש מהפוליטיקה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם המצביאים משה דיין ויצחק רבין כבשו את הזירה הפוליטית בסערה. דיין היה כנראה לשר הביטחון שעיצב יותר מכל אחד אחר את עתידה הביטחוני של ישראל, ורבין היה לראש ממשלה, פעמיים, שחלומו למזרח תיכון חדש נגוז בשלוש יריות אקדח. גם צבי צור (ח"כ מטעם רפ"י), חיים בר־לב (שר המסחר והתעשייה ושר המשטרה מטעם העבודה), מוטה גור (שר הבריאות מטעם העבודה) ורפאל איתן (“רפול”, שר בממשלות שמיר ונתניהו ויו"ר צומת), היו רמטכ"לים שניסו את מזלם בפוליטיקה, לא תמיד בהצלחה יתירה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המספרים ברורים: 14 מתוך 21 רבי־האלופים של צה"ל, שני שלישים מהרמטכ"לים של ישראל, הפכו אחרי החפש"ש לפוליטיקאים. מה שהתחיל כמנהג לא מחייב, הפך לטרנד קבוע החל משנות ה־90. אהוד ברק דילג בצעד קל אל הפוליטיקה, לאחר שרבין מינה אותו לשר הפנים ובכך סימן אותו במידה רבה כיורשו. ברק אכן נבחר בהמשך לראשות הממשלה, ובכך הצטרף לרבין, שני רבי־האלופים היחידים שגם עמדו בראש הפירמידה המדינית.
מאז ברק, שבעה מתוך שמונת הרמטכ"לים האחרונים קפצו ראש מהכיסא שבקומה ה־14 בקריה אל הבריכה הפוליטית. אמנון ליפקין־שחק היה התקווה הגדולה של מתנגדי בנימין נתניהו בסוף שנות ה־90, וחצי שנה בלבד לאחר שחרורו מצה"ל כינס מסיבת עיתונאים אמוציונלית, כשמאחוריו השלט "אמנון ליפקין־שחק לראשות הממשלה". ההצהרה הזו, כמו גם התקווה הייחודית שהביא עימו ליפקין־שחק לחלקים נרחבים בעם ישראל, לא התממשה. בתוך שנתיים פלטה אותו המערכת הפוליטית מקרביה.
מחליפו כרמטכ"ל, שאול מופז, נשאב גם הוא לפוליטיקה, כשראש הממשלה אריאל שרון מינה אותו לשר הביטחון ב־2002, מבלי שמופז אפילו נבחר לכנסת. בהמשך הוא גם שימש כשר התחבורה ויו"ר קדימה, שתחתיו התרסקה. מחליפו של מופז כרמטכ"ל, משה “בוגי” יעלון, כיהן גם הוא כשר ביטחון, חבר כנסת ויו"ר מפלגה. "במציאות שלנו זה טבעי לעבור מתפקיד הרמטכ"ל לפוליטיקה", אומר יעלון השבוע. "מי שהחליט לקחת אחריות – לצאת לקורס קצינים, להתקדם בדרגות ובתפקידים – זה מישהו שאכפת לו ממה שקורה במדינה".
יורשו של מופז, דן חלוץ, אמנם התפקד לקדימה, אך מעולם לא התמודד לכנסת, אולי בשל מלחמת לבנון השנייה וועדת וינוגרד, שריחפו כחרב מעל ראשו. גבי אשכנזי ובני גנץ חברו זה לזה, ובהמשך גם ליעלון, כחלק מרשימת הרמטכ"לים "כחול לבן" בגלגולה המקורי. בני גנץ גם שימש כראש הממשלה החליפי, ברוטציה עם נתניהו שהובטחה ולא קוימה. האחרון להצטרף לרשימת הרמטכ"לים הפוליטיים הוא גדי איזנקוט, שנבחר לכנסת הקרובה מטעם המחנה הממלכתי.
"לא פשוט להפוך מרמטכ"ל לפוליטיקאי", אומר אדם שליווה כמה וכמה רמטכ"לים ושרי ביטחון לאורך ההיסטוריה. "תראה את החיקויים של גדי איזנקוט מאז שנכנס לפוליטיקה. ברגע שהם פושטים את המדים, הם נהיים נמוכים ב־20 סנטימטר".
עכשיו מתהפך לו שעון החול של תקופת הצינון, עד שיגיע זמנו של הבא בתור. אביב כוכבי.
בשבוע שעבר, אחרי תסבוכת משפטית אופיינית, אישרה הממשלה את מינויו של אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל ה־23 של צה"ל. בעוד כחודשיים יענוד הלוי, בינתיים עדיין סגן הרמטכ"ל, את דרגות רב־האלוף וייכנס לאחת הלשכות המורכבות במדינת ישראל, אולי בעולם כולו.
סביר להניח שכמו הלוי, גם מפקדו המתין בדריכות לסיום סאגת מינוי הרמטכ"ל. אחרי ארבע שנים בתפקיד יכול כוכבי, שמסתמן כרמטכ"ל נערץ בחלקים נרחבים בציבור, להתחיל לתכנן את הצעד הבא.
גם אם ילך בשביל שסללו קודמיו, זה עוד ייקח זמן. לרמטכ"ל היוצא צפויה כשנה של חופשת שחרור (איזנקוט, למשל, קיצר את חופשת השחרור שלו לחודש בלבד), שאחריה ייכנס לתוקף חוק הצינון, שימנע ממנו להתמודד לכנסת במשך שלוש שנים. התקופה הזו יכולה להתקצר אם במהלכה יתקיימו בחירות, מה שיאפשר לכוכבי לרוץ לכנסת כבר בבחירות שלאחריהן. ובמילים אחרות, בתקופה הפוליטית הנוכחית, הצינון של כוכבי יכול להימשך בין כמה חודשים לארבע שנים.
אם לשפוט על פי ההיסטוריה, כוכבי צפוי לפנות לפוליטיקה במוקדם או במאוחר כפי שעשו חלק מקודמיו, אבל בשלב הזה גם חבריו הטובים ביותר של כוכבי לא שמעו מפיו שהוא מתכנן לעשות זאת. העמימות הזו היא ללא ספק נכס. "היתרון העיקרי של רמטכ"ל כשהוא משתחרר, זה שהוא לא פוליטי", מסביר גורם פוליטי. "נדיר למצוא אדם באמצע שנות ה־50 שלו שלא מזוהה פוליטית. זה אומר שכל האופציות פתוחות בפניו, הוא יכול לשחק על כל המגרש, בהתאם לתנאים הפוליטיים באותו רגע".
תא"ל (במיל') בן חיים, שפיקד על כוכבי: "אצל רוב הרמטכ"לים יכולת להרגיש לאן נושבת הרוח, אבל אף אחד לא יודע אם כוכבי הוא ליכוד או יש עתיד"
גם בפני מקורביו, כוכבי לא חושף את דעותיו הפוליטיות. "אף אחד לא יודע אותן", אומר תא"ל (במיל') עמוס בן־חיים, מפקדו לשעבר וחברו של כוכבי. "אצל רוב הרמטכ"לים יכולת להרגיש לאן נושבת הרוח. כאן יש לך רמטכ"ל שמסיים קדנציה סוערת, ואתה לא יודע לאיזה מחנה הוא שייך. זה לא מכיוון שהוא שומר על התחת שלו, אלא בגלל שהוא נטו מתעסק בצבא. אין לי ספק שיש לו דעות וכדומה, אבל עובדה שכרמטכ"ל אף אחד לא יודע אם הוא ליכוד או יש עתיד. בגלל שאביב כל כך מתרחק מפוליטיקה עד כה, אני בטוח שגם אחרי שהוא ישתחרר הוא ימשיך להתרחק".
בן־חיים, שמכיר את כוכבי מאז שהיה סגן צעיר בחטיבת הצנחנים, חושב שהוא לא יצעד במסלול שבו רבים מקודמיו הלכו. "אביב לא ילך לפוליטיקה, הוא ערכי מדי, לא מסוגל לשקר ולא מסוגל להונות", הוא אומר. "בנוסף, הוא רואה מה קורה לאיזנקוט עכשיו, ומה קרה לאמנון ליפקין־שחק בעבר, ומה קרה לטובים ורבים אחרים שנכנסו לפוליטיקה – והתרסקו". לדבריו, כוכבי יבחר בכיוון שבו הלך יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במילואים דורון אלמוג, שאחרי פרישתו מצה"ל הפך ליזם חברתי שאף זכה בפרס ישראל למפעל חיים. "כוכבי ילך למקום משמעותי, אבל לאו דווקא במערכת הפוליטית", אומר בן־חיים. "אביב רגיש. הוא לא ירצה שהקונצנזוס הכמעט מלא בציבור לגביו, ייפגע בגלל המשחק הפוליטי. הוא לא ירצה שהתדמית שלו תתלכלך בגלל כל מיני דילים פוליטיים מסריחים".
גורם אחר שמכיר את כוכבי טוען שאם וכאשר ייכנס למשחק הפוליטי, הוא יתקשה למצוא את מקומו. "ברק, למשל, היה פוליטי ברמ"ח איבריו כבר כאלוף משנה, ובטח כרמטכ"ל", הוא אומר. "כוכבי ממש ההפך. אין לו חברים פוליטיקאים, הוא מגיע לדיוני ממשלה ולכנסת כמי שכפאו שד. הוא לא נהנה להיות שם. הוא יותר קרוב לאמנון ליפקין־שחק, שהגיע להיות שר התיירות, לא התאים לפוליטיקה ופרש ־ מאשר לאהוד ברק".
4 צפייה בגלריה
שני שלישים מהרמטכ"לים נכנסו לפוליטיקה. יצטרף לסטטיסטיקה? הרמטכ''ל אביב כוכבי
(צילום: יריב כץ)
גורם מדיני שעבד מול כוכבי מזהה אצלו תכונה אחרת, שדווקא מזכירה את ברק. "כוכבי רחב אופקים ורהוט – אבל נטול ספקנות", הוא מסביר. "מסוג האנשים שחושבים שהם יודעים הכל, וברגעים המורכבים יכולת הקשב שלו לדעות אחרות מאוד מוגבלת. גם בדיונים מדיניים, כוכבי לא הסתיר את הבוז שלו למערכת הפוליטית ולרמה האנושית של הפוליטיקאים".
לדברי אותו גורם, "כוכבי הוא גם אדם שמאוד יורד לפרטים, הבעיה היא שהוא לא תמיד רואה את היער, כלומר את התמונה הכוללת. כרמטכ"ל, בהרבה מקרים הוא בחן אירוע לפי השאלה האם הטיל פגע ־ או לא פגע במטרה, ולא לפי התמונה האסטרטגית הרחבה יותר. היו מקרים שהגישה הזו גרמה לו להיכנס עם הראש בקיר".
אחד המקרים הללו היה פרשת ניב לובטון ז"ל, לוחם גבעתי שהתאבד לאחר שגויס כמקור של מצ"ח, אירוע שבעקבותיו התגלתה שורה של כשלים ביחידת מצ"ח בבאר־שבע. כוכבי החליט להדיח מצה"ל את מפקד היחידה, רב־סרן גלעד פרנקן. פרנקן עתר לבית המשפט האזרחי, שבצעד חריג קיבל את העתירה, התערב בשיקול הדעת של הרמטכ"ל והחזיר את פרנקן לצבא. כוכבי לא ויתר ועירער לעליון, שם רמזו לו שופטי ההרכב שכדאי לו לסגת מהערעור, שכן הוא עומד להידחות. גם הפעם התעקש כוכבי לדבוק בערעור, ובסופו של דבר הפסיד. הייתה זו סטירת לחי מצלצלת שקיבל הרמטכ"ל מבג"ץ.
"השופטים בעליון הבהירו בדיון שהם לא מתכוונים לקבל את הערעור והמליצו לצדדים להגיע להסכמות. הומלץ אפילו להסתפק בנזיפה לפרנקן ובכך לשמור על כבודו של הרמטכ"ל", אומר עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי. "אבל הרמטכ"ל דחה את ההמלצה המפורשת וזו התנהלות לא שגרתית, בלשון המעטה. אפשר לתלות את זה בטעמים ערכיים ופיקודיים, אבל יש פה גם צד 'פופולרי' – כוכבי ניסה להוכיח שרק הצבא יחליט מה נכון לצה"ל במינוי ובהדחת מפקדים, כלומר הצבא חזק ואחראי מול בית המשפט".
עתידו הציבורי־פוליטי של כוכבי אולי מעורפל, אבל מסקירת המדיניות התקשורתית שלו כרמטכ”ל, ניתן להתרשם שתחתיו פעלה מערכת שעסקה גם בבניית תדמית ציבורית איתנה. גורמים שכיהנו תחתיו בדובר צה”ל, לצד בכירים במערכת הביטחון ובדרג המדיני בעבר ובהווה, טוענים שבמקרים רבים פעלה המערכת הזו כדי למצב את כוכבי כמותג־על של הרמטכ”ל המושלם: אסטרטג שיודע לרדת לשטח, לוחם נועז אך רגיש, קצין וג’נטלמן.
נדמה שכוכבי נמצא כמעט בכל מקום, פרט לאמצעי התקשורת הממוסדים. בארבע השנים שבהן הוא מכהן כרמטכ"ל הוא מעולם לא העניק ראיון עיתונאי או השתתף במסיבת עיתונאים, שבהם נאלץ להתמודד עם שאלות העוסקות בתפקודו. הוא מעדיף להשמיע את קולו בסיטואציות נוחות יחסית וללא שאלות. גם לאחר תקלות מבצעיות, כמו הפיגוע בשועפט שבו נהרגה סמל נועה לזר ז"ל, או מותו של סמ"ר נתן פיטוסי ז"ל מירי חברו בשוגג ליד גדר ההפרדה, הגיע כוכבי לזירה כשהוא מלווה רק בצוות של דובר צה"ל. המטרה הייתה לשלוט לחלוטין במסרים שיצאו מהזירות.
"אני לא מכיר רמטכ"ל בשנים האחרונות שלא התעניין בכלל בתקשורת", אומר רונן מנליס, שכיהן כדובר צה"ל תחת גדי איזנקוט, ולמשך תקופה קצרה גם תחת כוכבי. "כולם משקיעים בזה זמן, נפגשים, מתייעצים ומתעניינים מאוד במה כותבים עליהם, גם אם הם אומרים שלא".
ובכל זאת, נדמה שכוכבי עוסק בתקשורת יותר מקודמיו. "לא היה רמטכ"ל יותר תקשורתי מאשר כוכבי", מסכים היועץ האסטרטגי הלל פרטוק, שעבד בין היתר עם ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי ועם מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו. "כוכבי מאוד טרוד בדימוי התקשורתי שלו ומשקיע בזה מאמצים. יהיה לו נוח מאוד להגיד שהמיתוג שלו זה חלק מהמלחמה על התודעה, אבל בפועל זה חלק מהמיתוג שלו לקראת התפקיד הבא. זו לא ביקורת, התקשורת היא אחד מכלי הניהול החשובים ברמות התפקידים הללו".
כך או אחרת, בעוד שדמותו הציבורית המצוחצחת של כוכבי הולכת ונבנית, האמון שמעניק אותו ציבור לצה"ל הולך ונשחק: על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתקופתו של כוכבי הגיע אמון הציבור בצה"ל לשפל של 13 שנים. "הנתון הזה", אומר אחד המרואיינים לכתבה, "הוא ההוכחה לכך שהאסטרטגיה התקשורתית של כוכבי נכשלה".
כבר מיומו הראשון של כוכבי כטירון, דיברו עליו כפוטנציאל לרמטכ"ל. הנער מקריית ביאליק, שאהב לנגן על גיטרה ולקרוא ספרי פילוסופיה, סומן על ידי מפקדיו כמי שיגיע רחוק, מה שאכן קרה. בשנים הראשונות כוכבי התקדם כמטאור בשרשרת הפיקוד, ובהמשך אימץ את הטון המנהיגותי שכה בולט בנאומיו עד היום. "במובן הזה הוא קצת כמו ביבי", אומר אדם שצבר שעות רבות לצד כוכבי. "יש לו את הרטוריקה הנכונה, את הניואנסים הנכונים בפנים. הוא יודע לבנות מותג".
בינואר 2018 מונה כוכבי לרמטכ"ל, כמועמד־פשרה בין שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן (שתמך בניצן אלון) לראש הממשלה בנימין נתניהו (שתמך באיל זמיר). היו פרשנים שטענו בזמנו שנתניהו התנגד למינויו של כוכבי כי חשש ממנו פוליטית. "כוכבי הגיע לתפקיד מאוד בשל, אחרי שמילא שורה של תפקידי מפתח", אומר בכיר לשעבר בצה"ל. "הדבר הראשון זה שכוכבי רצה להילחם בערבים, אבל מצא עצמו נלחם בקורונה, שהייתה הדבר הכי חשוב לאזרחים. הצבא נכנס לקורונה בעצלתיים. כוכבי שמר את עצמו בחוץ, הוא פחד מהכותרת 'רמטכ"ל הקורונה'. הוא רצה שהצבא שלו ייזכר כצבא שמנצח במלחמות, ולא כתחליף למד"א".
עניין נוסף שהעיב על כהונתו של כוכבי הוא אי־היציבות הפוליטית. "מאז מינויו של כוכבי לרמטכ"ל התחלפו ארבעה שרי ביטחון ושלושה ראשי ממשלה", ממשיך אותו בכיר לשעבר. "בכל פעם שמתחלף שר זו מדיניות חדשה, רגישות אחרת, דרישות אחרות. הרמטכ"ל, ואיתו צה"ל, סבל מחוסר היציבות השלטונית. כתוצאה מהמשבר הפוליטי הוא גם לא היה יכול להריץ תוכנית רב־שנתית, בגלל היעדר תקציב מדינה".
אי־היציבות הפוליטית השליכה לא רק על חילופי הגברים בדרג המדיני ועל סוגיות התקציב, אלא גם אילצה את כוכבי להלך בין הטיפות. "אני חושב שהאירוע שלפיו כוכבי בוחן את עצמו הוא פרשת אלאור אזריה", אומר היועץ האסטרטגי פרטוק. "ברגע שהרמטכ"ל דאז, איזנקוט, ושר הביטחון יעלון גינו את אזריה וזכו לביקורת קשה מאוד בימין, כוכבי אמר לעצמו, 'לי זה לא יקרה'".
גורמים שהשתתפו בדיוני הקבינט מאשרים שגם שם, כוכבי נזהר שלא להיות שחקן פוליטי. הוא גם לא חשש להעמיד שר במקומו, כאשר זה היה מתעקש במהלך הדיון על עמדה שנתפסה בעיני הרמטכ"ל כפופוליסטית. במקרים אחרים היה קוטע – ולאו דווקא בנימוס - שרים שהתנסחו באופן שהעיד על חוסר הבנה בתחום הצבאי.
אבל בעוד שמאחורי הדלתות הסגורות של הקבינט כוכבי התנהל באופן משוחרר יחסית, מול הציבור הוא חשש מאוד שדבריו יתפרשו כתמיכה בצד פוליטי מסוים. הריחוק של כוכבי מכל מה שמריח פוליטי, בא לידי ביטוי בין היתר בשאיפה שלו שלא להיכנס לעימותים מול הדרג המדיני, לפחות לא בפומבי. למעשה, לאורך הקדנציה שלו התפרסמו רק שני מקרים שבהם הסתכסך או ספג נזיפה מהדרג הפוליטי. שניהם יכולים להעיד לא מעט על התנהלותו ואופיו של כוכבי.
בינואר 2022 התקיימה בקבינט המדיני־ביטחוני ישיבה שבמסגרתה הוצגה הערכת המצב של המשרד לביטחון הפנים. בסקירה ארוכה שערך השר עמר בר־לב, הוא מנה את אתגרי המשטרה, ובשלב מסוים הגיע גם ליהודה ושומרון. בר־לב טען שמחוז ש"י של המשטרה, שגם כך דליל בכוח אדם ומתפרס על פני שטח גיאוגרפי גדול, מתקשה להתמודד עם אלימות מתנחלים בשטחים. השר הציע כי הצבא, שפרוס באזור בכוחות רבים, יסייע למשטרה גם מול מתפרעים יהודים. "כאשר הנושא של אלימות מצד מתנחלים קיצוניים עלה, כוכבי מיד התערב", אומר גורם המעורה בפרטי הישיבה. "היה ניכר שהוא הגיע מוכן לנושא הזה, וכל הסיטואציה הייתה מאוד מוזרה".
באפריל 2019, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע כוכבי כי בחר בגיל מסינג, שהשתחרר מצה"ל בדרגת סגן, לעמוד בראש חטיבת דובר צה"ל, תפקיד המקנה לו דרגות תת־אלוף. המינוי הזה הרגיז לא מעט גורמים בצבא. "התחושה הייתה שכוכבי שם את דובר צה"ל כדוברו האישי"
כוכבי, ששלף לצורך העניין נייר עמדה של היועץ המשפטי לממשלה מ־1998, טען שלחייליו אין סמכות לטפל בגורמים עברייניים. השר בר־לב, לעומת זאת, טען שבשטחי יהודה ושומרון לחיילים יש סמכות כזו, טענה שבהמשך נתמכה בידי גורמים משפטיים. "הרמטכ"ל, אני לא מתכוון להתווכח איתך עכשיו, אבל אתה פשוט טועה. אתה מצטט דברים חלקיים ולא נכונים", אמר בר־לב.
לדברי אלוף לשעבר, ההחלטה שלא להתעמת עם המתיישבים, "זו חולשה טיפוסית. כוכבי הוא לא הרמטכ"ל הראשון ולא האחרון שנוקט קו כזה". כך או אחרת, לאחרונה אלימות המתיישבים התפוצצה בפניו של הרמטכ"ל, כאשר עשרות מתנחלים קיצוניים תקפו את חייליו ליד הכפר חווארה, תוך שהם פוצעים מג"ד בצנחנים ולוחם נוסף.
המקרה השני שבו ספג כוכבי נזיפה מאחד משרי הממשלה, התרחש בראשית החודש והגיע דווקא משר הביטחון גנץ, שלו ולכוכבי יחסים טובים בדרך כלל. בסוף ספטמבר, לאחר מבצע נוסף בעיר ג'נין, פירסמו עיתונאים המזוהים עם כוכבי ידיעה לפיה, "הרמטכ"ל נתן אור ירוק לסיכולים ממוקדים מהאוויר ביהודה ושומרון". ההכרזה הזו, שבצה"ל טענו מאוחר יותר כי הוצאה מהקשרה, הייתה לכל הפחות תמוהה: ברור מאליו כי מי שמוסמך לאשר חיסולים ממוקדים הוא הדרג המדיני, ולא הרמטכ"ל.
ואכן, כמה ימים מאוחר יותר יצא גנץ באמירה לפיה רק הוא, כשר ביטחון, יחליט מתי ישובו הסיכולים הממוקדים ביהודה ושומרון. "הרמטכ"ל לא אישר והוא לא מוסמך לאשר. סיכולים ממוקדים זה סמכות שלי ולא שלו", אמר גנץ.
הנזיפה של גנץ בכוכבי, גם אם הייתה מינורית, לא הגיעה בחלל ריק. כמה מהמרואיינים לכתבה שבו והדגישו כי לכוכבי יש נטייה לקחת לעצמו קרדיט, גם כשלאו דווקא מגיע לו.
במקרה אחד, הכניס כוכבי צוות צילום של דובר צה"ל לסעודת שבת עם חיילים במחנה עופר, במהלכה מסר הודעה לתקשורת בשידור חי. האירוע, שכלל גם חיילים דתיים, ששימשו במידה רבה כניצבים במופע של הרמטכ"ל, נגרר ונכנס אל תוך השבת, מה שעורר את זעמם של כמה מהם. הם הרגישו שהרמטכ"ל מפמפם את עצמו בתקשורת על חשבונם ובניגוד לפקודות צה"ל, שאוסרות על פעילות מסוג זה במהלך השבת. חבר הכנסת משה ארבל מש"ס אף שלח בעניין תלונה לשר הביטחון, ובעקבות הסערה נאלץ הרמטכ"ל להתנצל. "טעינו בכך ששיחת הרמטכ"ל צולמה ושודרה לאחר כניסת השבת", נמסר אז מדובר צה"ל. "הרמטכ"ל הביע את התנצלותו בפני מפקדי וחיילי הגדוד".
לדברי גורמים המעורים בפרטים, כוכבי ניהל קרבות קרדיט גם מול המוסד, בעיקר לאחר שהמוסד מיצב עצמו - במידה רבה של צדק – כמי שנמצא בחזית בכל הנוגע לפעילות החשאית של ישראל נגד הגרעין האיראני. כוכבי סבור שגם צה"ל ראוי לקצור את פירות המאבק החשאי באיראן, כגוף שמספק חלק מהמודיעין למבצעי המוסד. "יש פה גם שיקולים ענייניים, אבל גם שיקולי יוקרה", אומר גורם שמעורה בעבודה בין הצדדים. "היו בחדרים הסגורים מאבקים על יוקרה בין כוכבי לבין המוסד".
4 צפייה בגלריה
קרבות קרדיט עם מי שנחשב ליורש פוטנציאלי של נתניהו. כוכבי (משמאל) וראש המוסד לשעבר, יוסי כהן
(צילום: יאיר שגיא)
היו מי שפירשו את משחקי היוקרה של כוכבי כזינוב בראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, יד ימינו של נתניהו ומי שנחשב בידי רבים ליורשו הפוטנציאלי. בתוך מאבק היוקרה הזה ספג כוכבי מכה כואבת כאשר נתניהו, כהן ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אבי בלוט, טסו בחשאי לערב־הסעודית, שם נפגשו עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן. כוכבי, מפקדו הישיר של בלוט, גילה על הנסיעה מאמצעי התקשורת.
עדות נוספת למשמעות שמייחס כוכבי לדמותו בתקשורת ניתן למצוא במהלכים שביצע בכל הנוגע למינוי דובר צה"ל. באפריל 2019, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע כוכבי כי בחר בגיל מסינג, שהשתחרר מצה"ל בדרגת סגן, לעמוד בראש חטיבת דובר צה"ל, תפקיד המקנה לו דרגות תת־אלוף. מסינג היה דובר אוגדת עזה בעת שכוכבי היה מפקד האוגדה ונחשב לאיש אמונו, ומינויו הרגיז לא מעט גורמים בצבא. "דובר צה"ל מדברר לא רק את הרמטכ"ל באופן אישי, אלא את הצבא כולו", מסביר גורם במערכת הביטחון. "תחשוב על אנשי דובר צה"ל או קצינים בכירים אחרים, ששומעים על המינוי של מסינג ואומרים, 'רגע, דובר צה"ל אמור לשרת את הממלכה, לא את המלך’. התחושה הייתה שכוכבי שם את דובר צה"ל כדוברו האישי".
מסינג לא הספיק לשבת בכיסא דובר צה"ל אפילו שנייה; למחרת ההודעה על מינויו התפרסם כי שימש כסוכן משטרתי, ונשלח בידי חוקרי להב 433 להקליט בסתר חשודים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו. הפרשה לא רק גרמה למסינג הנבוך לסגת מהתפקיד, אלא גם סיבכה את הרמטכ"ל בעל כורחו בביצה הפוליטית. לדברי גורם במערכת הביטחון, "סאגת גיל מסינג גרמה דווקא לכוכבי, רמטכ"ל שמאוד רגיש למה שקורה כלפיו בתקשורת, להיכנס לתפקיד כברווז צולע".
החלטה מעוררת מחלוקת נוספת שלקח כוכבי נגעה לטרגדיה ביחידת אגוז, שבה נהרגו איתמר אלחרר ואופק אהרון ז"ל, מירי של קצין אחר ביחידה שחשב שמדובר בגנבי אמל"ח. בעקבות האירוע החמור מינה כוכבי את אלוף במילואים נעם תיבון לעמוד בראש ועדת חקירה, שמצאה "תרבות של התנהלות בניגוד לפקודות ולערכי צה"ל" ביחידת אגוז, והמליצה להדיח מתפקידו את מפקדה, אפרים תהילה. כוכבי דחה את ההמלצה, רק כדי לגלות כעבור כמה חודשים כי במקרה אחר תהילה שיקר, לאחר שהיחידה שלו פוצצה בניגוד להנחיות לבנת חבלה שגרמה לשריפה ברמת הגולן. רק בעקבות זאת הדיח כוכבי את תהילה מתפקידו, במהלך שאישש את הטענות כי תחת תהילה רווחה באגוז תרבות שקר, שאיפשרה את האסון שבו נהרגו שני מפקדי הפלוגות.
"כשכוכבי נכנס לתפקיד הוא עשה קולות של אחד שעומד לשנות את תרבות השקר בצה"ל", אומר קצין בכיר לשעבר. "אבל כשהוא הבין שלשם כך יצטרך לכבס את הכביסה המלוכלכת של צה"ל בחוץ, ושהוא יזוהה עם הבעיות ולא עם הפתרונות – הוא נסוג מההחלטה לתקן". גורם המעורה בעבודת הוועדה בראשות אלוף (במיל') תיבון, טוען ש"כוכבי אכן טעה כשהחליט לא להדיח את תהילה מתפקידו כבר לאחר ממצאי הוועדה. אבל בעיניי הוא לא פעל משיקול תקשורתי, אלא מפני שהופעל עליו לחץ מאוד כבד מצד יוצאי גולני לדורותיהם, שראו בתהילה קצין מהסוג שגולני אוהבים, מפקד פרוע ונחוש עם כמה צל"שים. כוכבי גם חשש שאם ידיח את תהילה לא יהיה מי שינהל את אגוז עד שיימצא לו מחליף. לצערי, זה התפוצץ לו בפנים בצורה מאוד מכוערת".
יעלון: "אני מקווה שכוכבי ילך לפוליטיקה, הוא הוכיח את עצמו. אני שמח על כל איש צבא ששמר על ערכיו, יש כאלה שלצערי איבדו את המצפון והמצפן בדרך"
כוכבי הוא לא הרמטכ"ל הראשון שכה טרוד בדמותו הציבורית. ברק עשה זאת לפניו. כשברק הפסיד לדן שומרון בהתמודדות על הרמטכ"לות ב־1986, נהגו להתבדח בצה"ל שברק יפרוש מהצבא כדי לכהן ארבע שנים כראש ממשלה ואז יחזור. וכמו כוכבי, גם גבי אשכנזי לא התראיין במהלך כהונתו. "אני זוכר את דוברת צה"ל, מירי רגב, מתווכחת עם הרמטכ"ל אשכנזי, שלא רצה ללכת לכל מיני אירועים בעוד שהיא דחפה אותו לשם", אומר חייל בדובר צה"ל מאותה תקופה. "לדעתי, גם האסטרטגיה הנוכחית של דובר צה"ל היא להפוך את כוכבי לפנים של צה"ל", אומר גורם לשעבר ביחידה. "הוא כריזמטי, רהוט וגם נאה. הוא יכול לסחוב את התפקיד".
כוכבי אולי מצטיין כפנים של צה"ל, אבל קשה לדעת אם יזכה להצלחה כה מסחררת בפוליטיקה. "אני מקווה שכוכבי ילך לפוליטיקה", אומר יעלון. "אני שמח על כל איש צבא ששמר על ערכיו. יש כאלה שלצערי איבדו את המצפן והמצפון בדרך. אביב בהחלט הוכיח את עצמו ואני מקווה שימשיך לתרום למדינה".
"הייתי בדיוני הקבינט מאז 1995, ולצערי אני חושב שמצבנו בדרג הפוליטי לא הלך והשתפר אלא הלך והחמיר", אומר יעלון. “רמטכ"ל שנמצא במקומות האלה אומר לעצמו, 'רגע, אני אשאיר את המדינה בידי האנשים האלה? חשוב שאשפיע’".
ויש עוד סיבה שבגינה הרמטכ"לים נשאבים לפוליטיקה. "אחרי שאתה רמטכ"ל, להיות מנכ"ל של חברה נראה לך קטן מדי", אומר אדם שעבד לצד כמה רמטכ"לים. "מפקד חיל האוויר יכול ללכת למנכ"ל את אל על, ראש אגף התכנון יכול ללכת לתעשייה האווירית. מה הרמטכ"ל אמור לעשות באזרחות? ברור גם שהמטען הציבורי שמביא איתו תפקיד הרמטכ"ל, גורם לו להרגיש שהוא יכול להגיע בקלות יחסית לראש הפירמידה – ראשות הממשלה. להיות ח"כ או חבר ועדה פחות מעניין רמטכ"לים. הם רוצים להיות שר הביטחון או ראש הממשלה, וכל היתר זה רק קונקשן בדרך".
אדם אחר, שמכיר היטב את המערכת הצבאית והפוליטית, מספק המלצה אחרונה לכוכבי, לפני שיפשוט את המדים. "פעם רמטכ"ל היה נכנס לפוליטיקה מיד מהקריה, ואז המעמד והיוקרה עברו יחד איתו", הוא אומר. "היום, כשאתה צריך לעבור תקופה בחיים האזרחיים בגלל הצינון, אתה מתחיל להישחק. כשאתה שם עליך את הז'קט האזרחי הראשון, הוא לא דומה בשום פנים ואופן למדים של צה"ל. ביום בהיר אחד אתה נראה כמו גבר רגיל בן 50 ומשהו. הקסם מתפוגג".
“הרמטכ״ל כוכבי עסוק כל כולו במילוי משימותיו של הצבא ובהגנה על תושבי מדינת ישראל. הוא אכן לא עסק בראיונות. בדומה למפקדים אחרים לפניו, גם הוא מאמין בלעבוד ולא לדבר, וכך גם ימשיך לעשות.
“הטענות שעולות בכתבה על העיסוק התקשורתי של הרמטכ״ל הן חסרות כל יסוד. בניגוד לנטען, במהלך תפקידו התבטא הרמטכ״ל רבות בנושאים השונים על סדר היום הבטחוני-חברתי.
“הטענות על תפקודו של הצבא וגישתו של הרמטכ״ל בנוגע לבמאבק כנגד נגיף הקורונה הינן שקריות לחלוטין. מתחילת המגיפה צה״ל הקים והקצה מספר יחידות שעסקו בנושא, הקצה חטיבות לסיוע לרשויות, וכל פיקוד העורף נרתם לסיוע לרשויות ולמשרד הבריאות.
בנוגע לטענות אודות מינויי קצינים ששגו, עקרון מרכזי בכל ענישה הוא בחינה האם למעורבים קיימת אחריות ישירה לתוצאות האירוע או אחריות עקיפה. לפי עקרון זה הם נענשו, הודחו או עוכב קידומם, ולאחר סיום העונש המשיכו לשרת או להתקדם. לא נאפשר עריפת ראשים פופוליסטית.
“החלטות הרמטכ״ל באשר למינויי קצינים נעשות באופן ענייני ומקצועי, וכל טענה אחרת חוטאת לאמת. לכל אורך תקופת כהונתו פעל הרמטכ״ל בשקיפות ובפתיחות כלפי התקשורת וענה על אינספור שאלות של כתבים.
“צה״ל והרמטכ״ל בראשו, פועלים באופן ממלכתי, למען בטחון מדינת ישראל. צר לנו על הנסיון לחבר רצף טענות מגמתיות כדי לייצר תמונה מגמתית ושקרית באשר לכהונת הרמטכ״ל.
