(צילום: אביהו שפירא)
יום אחרי שהקואליציה הפילה את הצעתו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת "סרסור הסוהרות" בכלא גלבוע, ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) מודה שלא היה בטוח עד הסוף אם המהלך אכן יקודם. "מהרגע שהעליתי את ההצעה הזו התנהל שיח", סיפר הבוקר (חמישי) לאולפן ynet.
"בהתחלה היה שיח אם צריכה לקום ועדת חקירה פרלמנטרית או שמספיק לעסוק בעניין הזה בוועדה לביטחון הפנים. מהר מאוד קיבלתי את הרושם שהשר עמר בר-לב לא בעניין, וגם ועדת החקירה הממשלתית (לבריחת האסירים) אמרה שהיא לא אמורה לעסוק בזה. אני חושב שהסיפור עם הסוהרות הוא חלק מהתרבות הארגונית שבסופו של דבר הביאה גם לבריחה מהכלא", אמר.
סופר מדגיש כי מבחינתו, זה לא היה ברור שהקואליציה תתנגד להצעתו. "אני מזכיר שמשכתי שני חוקים עד עכשיו. אחד בנושא הטיפול בנפגעי פוסט טראומה, שאני מתקדם מאוד עם שר הביטחון בעניין הזה, וגם חוק שמשכתי בעניין הפשיעה החקלאית שגם איתו אני מתקדם עם שר המשפטים גדעון סער. בסוגיה הזאת לא קיבלתי תחושה שבאמת יש כוונה להגיע לסיכומים אמיתיים ורציניים, בעיקר מהכיוון של השר לביטחון הפנים".
כשנשאל מדוע לא חיכה בכל זאת למרות פניותיהן של חברות הקואליציה שתמכו בו, התעקש סופר שלא התכוון לעשות שיימינג. "עיקר השיח עמד מול יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי, שהנושא הוא בנשמתה. אני בטוח שהיא תטפל בזה גם בוועדה לביטחון הפנים בצורה מיטבית, ויותר מזה - היא לא תוריד את הנושא הזה מהפרק. אומר את זה בצורה ברורה, אני מאמין שאם יש רצון אמיתי אז יהיה אפשר להעלות את זה בעוד שבועיים, לא בהכרח על ידי. זה יכול לעלות מצד הקואליציה, להבדיל מהצעת חוק אחרת שכשהיא נופלת אז אי-אפשר להעלות אותה בחצי שנה הקרובה", ציין סופר.
ההצבעה אתמול בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
"כיוון שהרגשתי שאנחנו פשוט לא מתקדמים עם המו"מ, שיש משהו תקוע בין חברי הכנסת לבין מי שבאמת מקבל את ההחלטות, במקרה הזה בר-לב, עירבתי את יו"ר המפלגה שלו, השרה מרב מיכאלי, וגם כאן לא קיבלתי תשובות רציניות", אמר חבר הכנסת. "אם מסבירים לי שהיועץ המשפטי מתנגד לוועדת חקירה פרלמנטרית בגלל שפרקליט המדינה לא החליט עדיין על חקירה פלילית, אז איך יכול להיות שדקה לפני כן אתם אומרים לי שוועדת חקירה ממשלתית יכולה לעסוק בזה? מבחינה משפטית אין הבדל אם תעסוק בזה ועדת חקירה ממשלתית או ועדת חקירה פרלמנטרית. קיבלתי בכל פעם אמתלות אחרות שדחו את הרצון לעסור בסוגיה כל כך חשובה".
סופר הדגיש כי מדובר לא רק בעניין פלילי, אלא בנורמה ערכית. "בסוף אנחנו שולחים את האנשים האלה לקו. אמא שולחת את הבת שלה שבשירות סדיר להיות סוהרת, לעמוד מול עצירים בטחוניים, ותראו מה קורה שם", אמר. "עכשיו הסיפור הזה מטויח. זה בדיוק כמו שהשארנו את ההחלטה לחקור את השוטר והשוטרת שחיסלו את המחבל למח"ש והפרקליטות. יש החלטות שלא קשורות למח"ש. זאת אחריות שלנו כמנהיגים. אנחנו שולחים את האנשים האלו לחזית, שולחים את האנשים שלנו להילחם, וצריכים לעמוד מאחוריהם. אנחנו לא יכולים לטייח את זה, זאת אחריות שלנו כמדינה, כחברי כנסת, כממשלה, כמפקדים, או כל דבר אחר".
כשנשאל מדוע השר בר-לב מתנגד להצעה שעוסקת במקרה שלא אירע בתקופתו, סופר אמר כי משיחות עם סביבתו הקרובה אחד הכיוונים שעלה היה שבר-לב מחפש שקט מול הארגונים שהוא עובד מולם. "יכול להיות שזה מקשה עליו להתנהל", שיער. "נאמר לי שזה לא יעבור בגלל הח"כים הערבים - וגם עם זה היה לי קשה", אמר סופר. "הנושא הזה צריך להיות על הפרק כנושא מרכזי, כנושא משמעותי. זה יכול היה להיות הפרק הראשון בוועדת החקירה הממשלתית, כי בסוף זאת הנגזרת לשפל הערכי שהגענו אליו שהביא אותנו גם לבריחה מכלא גלבוע.
"האירוע הזה מעיד על האווירה שמתרחשת בכלא", הוסיף. "אני בטוח שאחרים ידעו מזה. האם זה נשמע הגיוני שבשביל לקבל אינפורמציה מודיעינית זה ייעשה? אתם מבינים את החומרה של האירוע? זה לא יכול להיות, אנחנו צריכים לטפל בזה. אילו הייתי יודע אתמול, ויודעת את זה גם ח"כ בן ארי, שכשאני אעלה את ההצעה הזאת היא נידונה לכשלון ואי אפשר לעשות את זה בשבוע הבא ובעוד שבועיים, יכול להיות שהייתי דוחה את זה יותר. אילו הייתי מתרשם שאבני היסוד שהונחו בפניי להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית היו יותר רציניים והדברים היו יותר נחרצים, גם הייתי מושך את זה. לא התרשמתי כך. לא התרשמתי מכנות דבריהם ולכן הגענו לזה".
בסוף הריאיון נשאל סופר על הפגנת הימין שהתארגנה שלשום בתל אביב, ועל הנוכחות הגדולה של הציונות הדתית במחאה נגד ממשלת בנט ולפיד. "אני חושב שהציבור כואב וכועס", השיב. "הציבור מתחיל להיזכר שאולי הגיע הזמן שנצא לרחובות, יכול להיות שזה יעזור לזעוק על העוול הפוליטי שנעשה כאן כלפי ציבור המצביעים של המחנה הלאומי. הבממשלה הזאת היא רחוקה מלהיות ממשלת ימין, יושבים מנדטים לא מעטים של מצביעי ימין שציפו שתהיה כאן ממשלת ימין", אמר.
"יתרה מכך, יש כאן ראש ממשלה שהונה את בוחריו. ככה צריך לקרוא לילד בשמו. ראש ממשלה שהוא חלש פוליטית, והחולשה הפוליטית שלו באה לידי ביטוי בכל הכאוס שאנחנו רואים עכשיו. אל תגידו לי האלימות והפשיעה הערבית זה תשתית שנוצרה בתקופת נתניהו, זה חלק מהמציאות הישראלית, והנהגה חזקה יודעת לעצור אותה. לפעמים יותר ולפעמים פחות. זה כמו סיר לחץ שצריך מדי פעם לטפל בו, ומישהו כרגע לא יודע להחזיק את הסיר לחץ הזה. יש מורה מחליף והתלמידים מזהים את זה והופכים שולחן. זה מה שקורה בממשלה הזאת. מנהיגות חלשה, לא נחושה, ויש לנו כאוס שלם במדינה. מהנגב בדרום ועד הגליל בצפון דרך הערים המעורבות, לוד, רמלה, ופנימה בתוך ירושלים. זה הסיפור".
