4 צפייה בגלריה
"ייתכן וצריך להעביר את הטיפול לשב"כ". רוטמן מציע לטפל בפרוטקשן כמו בטרור
(צילום: שלו שלום)
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הציע היום (שלישי) לבחון לחוקק את החוק נגד פרוטקשן (דמי חסות) של ארגוני הפשע בארץ, כך שניתן יהיה לטפל בתופעה במסגרת הכלים איתה נאבקת ישראל בטרור. לדבריו, התופעה פוגעת בריבונות המדינה - ועל כן הדבר חוקי. "אנחנו משתמשים בכלי הלא נכון", אמר, "המענה שניתן יהיה פלסטר".
בתום הדיון בוועדה בחקיקת חוק נגד תופעת הפרוטקשן, שהעלה ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, אמר רוטמן כי ההצעה לשינוי החקיקה בנוסחים המוצעים אינה הכיוון הנכון לפתרון. "קשה מאוד לעקוף את הצורך במתלונן, וכשאין מתלוננים, גם אם ניתן צ'ק פתוח לשוטר או לפרקליט, רק נשחק בנדמה לי. אם נעשה עבירה ללא מתלונן זה אכן מתאים יותר לטיפול כטרור. ייתכן וצריך להעביר את הטיפול לשב"כ", טען.
הצעת החוק של קרויזר נועדה לתקן את עבירת הסחיטה באיומים ולהוסיף כי איום או הטלת אימה עשויים להתבצע גם בדרך של יצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם בשמו פועל המאיים או באמצעות מסרים שהועברו לאדם אליו מכוון האיום או לאחר המצוי בנסיבות דומות ובאותו מצב של הקורבן.
כמו כן, מוצע לקבוע חזקה לפיה אדם שמקבל טובת הנאה באופן קבוע מבעל עסק אולם אינו מספק תמורה הולמת ומבלי שסיפק הסבר שיניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם. עוד מוצע לקבוע עונש מינימום של שלוש שנים על ביצוע העבירה ולהגדיל את עונשי המקסימום הקבועים בחוק.
ח"כ משה סעדה מהליכוד אמר כי "הפרוטקשן הוא תופעה קשה התופסת את כל הציבור בביטחון האישי. נלווה לכך יוקר המחיה כי תשלום הפרוטקשן מייקר את המוצר. לפי דוח ארגון השומר 73% מהאנשים חוו ניסיון סחיטה ו-53% לא מעוניינים להתלונן כך שיש לקחת בחשבון את החשש הזה וכמה אנשים לא ששים להתלונן וחוששים מכך שאחרי שיתלוננו המשטרה לא תעמוד לצדם".
(צילום: נויל האריס)
רוטמן כאמור טען כי הנוסח שמציע חבר הכנסת מעוצמה יהודית אינו "נכון". "לפי הנוסח שאתה מציע, הרבה חברות אבטחה ששמות מצלמה ומחברות אותך למוקד ואין שומר במקום, ייכללו בחזקה. כולנו מסכימים שהנוסח של משרד המשפטים לא נותן מענה נכון. עם זאת, הנוסח שעבר בטרומית יוצר מצב בו כל נותן שירות עסקים באשר הוא חשוף לעבירה פלילית בין אם חברת שירותי ניקיון, חברת שמירה, עו"ד, מתן פרסום או שירות אחר. אנחנו מנסים לייצר עבירה ללא מתלונן שזה בעייתי ואולי הפתרון הוא הגנה מבצעית על מתלוננים".
שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, ציינה כי "יש תיק גדול שמאוד הצליח לאחר השקעת משאבים אדירים של הפרקליטות". לדבריה, שמונה פרקליטים ישבו יותר משנה והצליחו כי "היה עד מדינה שנסחט יותר מדי". לדבריה, "זה מקרה אחד מאלפי סחיטות. אם זה מה שנדרש על כל עד אחד, להפנות את הפתרון לשמירה על עדים זה דבר טוב אבל מאוד חלקי כי המשאבים מוגבלים. מדובר על לייצר למישהו חיים חדשים בחו"ל".
היא טענה כי הנוסח המוצע "לא יגרום להגשת יותר כתבי אישום". פרידמן הסבירה כי "מהניסיון שלנו, גם כשיש מתלונן, ביום הדין כשעליו להסתכל בעיני המאיים הוא לא מגיע וגם אם הוא מגיע, הוא מעיד ששירותי השמירה מצוינים. למעשה אין איום. מה שכן יש הוא שבתי עסק אחרים נשרפו באזור וכן שתקופה ארוכה משלם ללא תמורה. את זה ניתן לבדוק אובייקטיבית. המשטרה תצטרך לתאר מה הוא מקבל. למשל, תצפיות למשך חודש".
סנ"צ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל, אמר כי "החוק הוא עוד כלי בסדרת הכלים למלחמה בתופעה הזו. לפני 20 שנה בתחילת התופעה אפשר היה להסתייע בפתרון שלא דורש חקיקה, אך כיום, השכיחות גבוהה מאוד בקרב בתי עסק, חקלאים, קבלנים, כשארגוני פשיעה משתלטים וגובים דמי חסות באזורים שלמים בלי צורך לאיים או לשרוף. חייבים לעבוד על דברים נוספים להצעת חוק, אך נדרשים משאבים מאוד גדולים גם להגנה על מתלוננים ונסחטים".
לדבריו, "יסוד ראשון הוא שיש לעבור מהנסחט המאוים למקבל הכסף. יסוד שני הוא החשש. עלה חשש שנגיע לעסקים לגיטימיים, אבל אם אני בניסוח העבירה מכניס את החשש מפני פגיעה פיזית בגופו או רכושו, זה לא דבר שקיים ביחס לייעוץ משפטי או שירות אחר. יסוד שלישי הוא התמורה. במצב היום ראוי גם להוסיף חזקה למקרים בהם מדובר על ריבוי משלמים ולא משלם אחד, שעושים זאת באופן קבוע חודשית, בסכומים שעולים או נשארים. בהתקיים כל היסודות הללו אפשר לייצר חזקה וגם את העבירה החדשה".
גם חברי כנסת מהאופוזיציה הגיעו לדיון, וח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו ביקר את אופן הטיפול של הפרקליטות בנושא: "אתם מדברים על שירותי שמירה אבל אתם יודעים שלכל עסק נכנס נער בן 16 ומאיים שאם לא ישלם עד הלילה יירו עליו? מגיעים עם אופנועים 5-4 אנשים, דורשים 20 אלף שקל והמשטרה לא מטפלת. אתם בפרקליטות יושבים במזגנים".
"כל עסק במדינה משלם היום דמי חסות ואם לא יורים עליו בהתחלה, יורים עליו אחרי זה ברגליים ואז בראש. הנושא כל כך מקומם, יש שלטון מרכזי אבל השלטון החזק מכולם הם ארגוני הפשע שלוקחים מסים מכולם. המשטרה מקסימום לוקחת תלונה. יש להחמיר את עונש המינימום ללא שיקול דעת לשופטים, שהוכיחו שהם רחמנים. עונש המקסימום צריך להפוך ל-15 שנים שישבו בפנים. צריך להחזיר את השלטון למדינה. המשטרה יודעת בכל אזור ובכל יישוב מי ארגון הפשע הפועל שם".
