מתקרבים למיליון: בירושלים, העיר המאוכלסת ביותר בישראל, מתגוררים 984,500 תושבים. כך עולה מנתונים שמפרסמת בצהריים (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לרגל יום ירושלים. למעשה אחד מכל עשרה ישראלים מתגורר בבירה.
לפי הלמ"ס, 595,100 מתושבי ירושלים, המהווים כ-60.8% מאוכלוסיית העיר, מוגדרים יהודים ואחרים (נוצרים לא ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים). היתר הם ערבים. עוד עולה מהנתונים כי כשליש מתושבי העיר הם חרדים - המהווים כמחצית מכל היהודים והאחרים בעיר. אחד מכל ארבעה חרדים בישראל מתגורר בירושלים.
עוד עולה מהנתונים כי במהלך שנת 2022 גדלה אוכלוסיית העיר בכ-13,200 תושבים. קצב גידול מעט גבוה יותר יהפוך את ירושלים כבר השנה לעיר הראשונה בארץ עם יותר ממיליון איש. בעולם יש לפחות 578 ערים עם יותר ממיליון תושבים.
עיקר הגידול במספר תושבי ירושלים, כ-20,200 איש, נבע מהריבוי הטבעי (מספר לידות פחות מספר הפטירות). כ-8,500 איש נוספו במאזן ההגירה הבין-לאומית. עם זאת, מאזן ההגירה הפנימית בירושלים המשיך להיות שלילי וכ-15,500 תושבים נגרעו מהעיר. כלומר רוב גידול האוכלוסייה נובע מריבוי טבעי. כלומר אם התושבים שעברו לערים אחרות מהבירה היו נשארים – הייתה אוכלוסיית ירושלים מגיעה כבר השנה למיליון תושבים.
מהנתונים עולה כי כ-12,200 תושבים חדשים נכנסו לעיר מיישובים אחרים בישראל, לעומת כ-27,700 תושבים שעזבו. 800 תושבים חדשים הגיעו לירושלים מבית שמש, 700 באו מתל אביב, 700 הגיעו גם מבני ברק, 500 מביתר עילית ו-400 מאשדוד. יתר התושבים החדשים הגיעו מיישובים רבים נוספים, בהם מודיעין עילית, חיפה, גבעת זאב, מעלה אדומים ופתח תקווה.
ולאן עוזבים הירושלמים? 5,000 תושבים עזבו בשנת 2022 לבית שמש, 1,700 לתל אביב, 1,200 לגבעת זאב, 1,000 לבני ברק, 800 לחיפה, 800 למודיעין ו-800 גם לביתר עילית. יתר התושבים שעזבו - עברו לערים אחרות ברחבי הארץ.
בלמ"ס אמרו כי מניתוח הרכב ההגירה הפנימית לפי גיל מירושלים ואל ירושלים עולה כי הרכב הגילים של היוצאים שונה מזה של הנכנסים. 39% מהיוצאים מירושלים הם בני 19-0 לעומת 31% מהנכנסים. 28% מהיוצאים מירושלים הם בני 29-20 לעומת 38% מהנכנסים. נתונים אלו מעידים שבקרב היוצאים יש יותר משפחות עם ילדים מאשר בקרב הנכנסים.
שליש מהאוכלוסייה בני 14-0
למרות הנתונים האלה, ירושלים מאופיינת באוכלוסייה "צעירה". 33% מאוכלוסיית העיר הם ילדים ונערים בני 14-0, לעומת 19.7% בחיפה ו-18.3% בתל אביב-יפו. שיעור האוכלוסייה המבוגרת נמוך מהאחוז בערים גדולות אחרות – רק 9.6% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 ומעלה, לעומת 20.8% בחיפה ו-15.4% בתל אביב-יפו.
ומה עם חתונה? בשנת 2021 נישאו בישראל 6,979 חתנים תושבי ירושלים ו-7,152 כלות תושבות ירושלים. בלמ"ס אמרו כי הגיל הממוצע של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך מגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בישראל. הסיבה לכך היא חלקה הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בירושלים לעומת חלקה בכלל אוכלוסיית ישראל, וחלקה הגבוה של אוכלוסייה חרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת חלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואין בגיל צעיר.
בנוגע ללידות, מצאו בלמ"ס כי במהלך שנת 2021 נולדו לתושבי ירושלים 25,847 תינוקות. מתוכם 16,763 נולדו לנשים יהודיות ואחרות (כ-65%) ו-9,084 – לנשים ערביות (כ-35%). היילודים שנולדו לתושבי ירושלים היו 14% מסך היילודים שנולדו בישראל במהלך שנה זו; אחוז זה גבוה מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (כ-10%).
גם הפריון בירושלים גבוה מהממוצע הארצי. בלמ"ס מצאו כי בשנת 2021 עמד שיעור הפריון הכולל בירושלים (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) על 3.86 ילדים בממוצע לאישה. שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (3.00). שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד על 4.39 ילדים בממוצע לאישה, גבוה מהממוצע הארצי של יהודיות ואחרות – 3.00. גם שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות בירושלים – 3.09 היה גבוה מהממוצע הארצי של הערביות - 2.85.
בלמ"ס הוסיפו כי רמת הפריון מושפעת, בין היתר, מהגיל שבו החלה האישה ללדת. בשנת 2021 היה גיל האם הממוצע בלידה ראשונה בירושלים, נמוך בכשלוש שנים מהממוצע הארצי – 24.9 לעומת 27.8, בהתאמה.
עוד עולה מהנתונים כי גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.32 נפשות למשק בית (3.02 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 4.72 נפשות למשק בית (4.17 נפשות בממוצע הארצי). בהשוואה לערים הגדולות האחרות, בירושלים נמצא אחוז גבוה של משקי בית עם שבע נפשות ויותר (כ-13%), אחרי בני ברק, כמעט פי 2.5 מהאחוז הארצי (5.3%).
ויש כאלה שלא עוזבים את העיר. כמעט שני שלישים (65%) מתושבי ירושלים בני 20 ויותר גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 34% בממוצע הארצי. 4 מכל 5 ירושלמים (81%) גרים בעיר יותר מ-20 שנה (72% מהיהודים ו-97% מהערבים), לעומת 61% בכלל האוכלוסייה הגרים באותו יישוב יותר מ-20 שנה (44% בתל אביב-יפו, ו-63% בחיפה).
11% מהאוכלוסייה בירושלים היא אוכלוסייה חדשה המתגוררת בירושלים עד 10 שנים, לעומת 35% בתל אביב-יפו ו-24% בקרב בני 20 ויותר בכל היישובים בארץ.
יותר ממחצית מתושבי ירושלים היהודים הם חרדים או דתיים בקרב היהודים בני 20 ויותר בירושלים (2021): 34% מגדירים את עצמם חרדים; 19% – דתיים; 26% – מסורתיים; 20% – חילונים. לעומת זאת, בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל: 11% מגדירים את עצמם חרדים; 11% – דתיים; 14% – מסורתיים דתיים; 19% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 45% – חילונים.
מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית, וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל כך דתית הצטמצם. יתר הקבוצות שמרו על יחסן באוכלוסיית העיר.
