אביה של הנפגעת מדבר באולפן ynet
(צילום: נוויל האריס)
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם את הנימוקים לעונש חמש שנות המאסר שגזר אתמול (רביעי) על הצעיר הבדואי שהורשע בעבירות מין בילדה בת 10. בנימוקיהם השופטים ציינו את הודאתו של הנאשם ואת ההליך השיקומי שעבר, וכן את העובדה כי דחו את המלצת שירות המבחן לנוער לעונש מאסר מקל, לנוכח חומרת העבירות והנסיבות שבהן בוצעו. עם זאת, גזר הדין שהתעלם מבקשת הפרקליטות להטיל עונש של 10 שנות מאסר, הביא לתגובות חריפות, בטענה כי השופטים התמקדו בנסיבות המקלות של הנאשם, שחייך בבית המשפט, על פני סבלה של הילדה.
הצעיר, ששמו אסור לפרסום מפני שהיה קטין כבן 17 בעת ביצוע העבירות, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה, וכן בעבירה של התפרצות למקום מגורים.
התוקף מובא לדיון בבית המשפט
(צילום: רועי עידן)
לפי כתב האישום המתוקן, התוקף הגיע באישון לילה בפברואר אשתקד יחד עם שותף מבוגר ונער בן 16 ליישוב בדרום הארץ. שני הנערים התפרצו לבית הילדה בזמן שבני המשפחה ישנו בחדריהם, בעוד שחברם השלישי המתין להם ברכב. בשלב מסוים נכנס הנאשם לאחד מחדרי השינה שבו היו באותה העת הילדה בת ה-10 ואחיה הקטנים. הוא התיישב ליד הילדה, שהייתה ערה, ונישק אותה בחוזקה בפניה. הילדה שאלה את הנאשם לפשר מעשיו והוא אמר לה "אל תדאגי", ואז תקף אותה שוב וביצע בה ניסיון למעשה סדום. לאחר מכן הצעיר יצא מהחדר, והוא והנער הנוסף נמלטו מהבית ברכב עם שותפם, בעת שהילדה קראה לאביה.
השופטים כתבו כי "לבית המשפט הוגש תסקיר נפגעת עבירה, המפרט את הנזק הרב והקשה בתחומי חיים רבים שנגרם לילדה ולמשפחתה כתוצאה ממעשיו של הנאשם, אשר הפרו את תחושת המוגנות והביטחון שלה". ההרכב, בראשות סגנית הנשיאה יעל רז לוי, אהרון משניות וגילת שלו, התחשבו בנסיבות המקלות של הנאשם כשגזרו את עונשו.
בנימוקיהם השופטים ציינו כי "בהתאם לתסקירי שירות המבחן לנוער שהתקבלו בעניינו של הנאשם, במהלך המשפט הוא שהה במשך כשנה וחצי במעון סגור בתנאים דומים לאלה של מעון נעול, ועבר הליך טיפולי ממושך תוך התייחסות לנסיבות חייו הלא פשוטות. בסופו של דבר שירות המבחן לנוער המליץ על עונש מאסר בפועל למשך שנה וחצי שירוצה במסגרת המעון, במקום מאסר בפועל, זאת לאור ההערכה כי הטיפול במעון מפחית את הסיכון הנשקף ממנו".
3 צפייה בגלריה
מימין: השופטים יעל רז-לוי, אהרון משניות וגילת שלו
(צילום: דוברות משרד המשפטים, הנהלת בית המשפט)
השופטים הדגישו את חומרת העבירות שבהן הורשע "הן מבחינת סוג העבירות והן מבחינת נסיבות ביצוע העבירה", אך כתבו כי "לצד זאת, יש לתת משקל לעובדה כי הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו, חסך את עדותה של הקטינה בבית המשפט דבר שהוא בעל ערך, וכן שוהה במעון נעול שם הוא עובר הליך שיקומי וטיפולי. בנוסף, הוא עצמו היה קטין בעת ביצוע העבירות, אם כי על סף הבגירות".
עוד צוין כי "בית המשפט דחה את המלצת שירות המבחן בשל החומרה הרבה במעשיו". כאמור, השופטים החליטו לגזור עליו עונש של חמש שנות מאסר בפועל, ביחד עם מאסר מותנה, וכן פיצויים לילדה בסך 70,000 שקלים. עורכת דינו של הנאשם נטלי אוטן מסרה כי בכוונתם לערער על העונש.
נציין כי העונש המקסימלי על מעשה סדום הוא 16 שנים או 20 אם מדובר בנסיבות מחמירות, ואילו העונש לניסיון מעשה סדום קל יותר. עם זאת, אצל קטינים רמות הענישה שונות מאשר בגירים, והשיקולים השיקומיים גדולים יותר. בדרך כלל נשלחים קטינים למעון סגור. מבחינה משפטית, גורמים משפטיים אומרים שהעונש שקיבל הצעיר הבדואי חריג מבחינת חומרתו.
עם זאת, ולמרות נימוקי בית המשפט, לאחר פרסום גזר הדין נשמעו כאמור קולות ביקורת רבים. מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה כי "נשגבים מעינינו השיקולים שהובילו את השופטים לקבוע ענישה מקלה, באופן בלתי מתקבל על הדעת, כלפי מי שפוגע, בילדה בת 10 בביתה, במיטתה" עוד ציינה עו"ד וינדמן כי בכוונת המועצה לפנות לפרקליטות בדרישה שתגיש ערעור על העונש המקל.
עו"ד וינדמן הוסיפה: "לא יעלה על הדעת, שהרשעה במקרה חמור שכזה של פגיעה מינית כלפי ילדה צעירה כל כך, ובנסיבות כה חמורות, יסתיים בענישה מקלה שלא משקפת את חומרת העבירה ואת חומרת הנזק שנגרם לילדה. המסר שיצא מבית המשפט הוא מסר קשה וכואב לילדים ולילדות נפגעי עבירה והוא מסר חמור לפוגעים. זה חייב להשתנות".
נשיא האגודה להגנת הילד (אל"י), ערן צימרין מסר כי "עונש של חמש שנות מאסר בגין מעשה סדום ותקיפת ילדה תמימה מוזיל את חשיבות המקרה ואינו מרתיע תוקפים פוטנציאליים. אל"י תפעל בהקדם לקידום חקיקה שתעסוק בהחמרת הענישה וקביעת עונשי מינימום".
עורכת הדין של המשפחה, רוני אלוני סדובניק, שכיום פועלת להכיר בילדה כנפגעת פעולות איבה, אמרה: "אנחנו מאוד מאוכזבים מהענישה הקלה מול מקרה כל כך חמור. כשידוע שקטינים בדואים משתוללים במרחב הנגב, נכנסים לבתים של יהודים כאילו היו שייכים להם, אין מדובר במקרה יוצא דופן אלא בתופעה. היה ראוי שבית המשפט ייתן ענישה שתרתיע את האחרים ותעביר מסר".
תנועת רגבים, שפועלת רבות בהיבט המשפטי של המשילות בנגב, מסרה בתגובה כי "גזר הדין המגוחך מוכיח שוב שהיעדר המשילות נובע גם מהחלטות בית המשפט ומהרוח הנושבת בו".
ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, שביישוב בשטחו אירע המקרה אמר: "הסיבה לעונש המקל טמונה בחלקה בהסדר הטיעון שלו נאלצה להסכים משפחת הקורבן, כדי שהילדה הנפגעת לא תיאלץ להעיד ולחוות טראומה נוספת. הגדיל בית המשפט לעשות ובחר להתמקד בנסיבותיו האישיות של האנס, כשקבע עונש קל אף יותר מהסדר הטיעון. העונש הבזוי שניתן על מעשה כה מזעזע פוגע בהרתעה וביכולת להתמודד עם בעיית האלימות והפשיעה הקשה במרחב הנגב, אך לא פחות חשוב מכך - הוא פשוט לא צודק".
פורסם לראשונה: 22:52, 09.11.22
