בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) הודיע כי יקיים בימים חמישי ושישי דיונים פומביים בבקשה הדחופה של דרום אפריקה להוציא צווי הפסקת לחימה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח, בקשה שאליה הצטרפו לאחרונה גם מצרים וטורקיה. בישראל, לפי שעה, לא החליטו אם להופיע לשימוע - ובמערכת המשפטית מתקיימות התייעצויות שכפופות לקו המדיני שייקבע על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לפי החלטת בית הדין, ביום חמישי יתקיים שימוע פומבי לדרום אפריקה ולמחרת ייערך הליך דומה לישראל. עם זאת, שאלת ההשתתפות הישראלית נמצאת כעת בדיונים, והחלטה אם להגיע לשימוע הפומבי ביום שישי טרם התגבשה.
אחת האפשרויות שנבחנות כעת בישראל היא לבקש דחייה בדיון, בנימוק שיומיים אינם מספיקים כדי להתכונן אליו. בישראל יש גם מי שסבור שקביעת הדיון בלוח זמנים כה קצר - אחרי שדרום אפריקה הגישה את הבקשה רק ב-10 במאי - מעידה על חוסר הגינות של נשיאת בית הדין, השופט הלבנוני נוואף סלאם, שהחליף את קודמתו האמריקנית ג'ואן דונהיו.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר לעניינים בינלאומיים, רועי שיינדורף, אמר כי "קביעת דיון בלוח זמנים כה קצר חותרת תחת האפשרות לקיים הליך הוגן. התנהלות זו מעוררת אצלי את הספק עד כמה בית הדין באמת מעוניין לאפשר לישראל להציג את עמדתה ואת ההתפתחויות שהתרחשו בעת האחרונה. התנהלות לא ראויה זו תפגע בסופו של דבר לא רק בישראל, אלא גם בבית הדין עצמו".
משפטן ישראלי שמתמחה במשפט הבינלאומי תקף: "הנשיא הלבנוני לא מחמיץ הזדמנות לפעול בחוסר הגינות. לצד השני היו שבועות להכין את הבקשה הזאת. בנוסף, בית הדין מסתמך רק על נתוני האו"ם - שבסוף מתגלים כמפוברקים. זו ממש פארסה".
מאידך, משפטן אחר אמר כי אחד הגורמים שדחפו לקיום הזה הזה הוא הפרובוקציות של פעילי ימין קיצוני שפוגעים בהעברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ואף תועדו משחיתים סיוע הומניטרי שהגיע מירדן. האירועים הללו, שבהן עסקו בהרחבה כלי תקשורת בעולם, מעלים לדברי המשפטו שאלות קשות בנוגע ל"מי מנהל את העניין הזה בישראל?". לדבריו, "איך לא נמנעת הפגיעה בשיירות? אלה מקרים ספונטניים או מתוכננים?".
חוסמים משאיות באזור תרקומיא
(צילום: ספיר סלוצקר עמראן ונטע חממי טביב)
בפנייתה המחודשת לבית הדין הבינלאומי, ביקשה דרום אפריקה להוציא צווים על-מנת "להגן מפני פגיעה נוספת, חמורה ובלתי הפיכה בזכויות של העם הפלסטיני במסגרת אמנת רצח העם" ו"כדי להבטיח את עמידתה של ישראל במחויבות שלה על פי אמנת רצח העם לא לעסוק ברצח עם, ולמנוע ולהעניש בגין רצח עם".
בישראל חוששים שבית הדין בהאג ייענה לבקשת דרום אפריקה ויוציא בתקופה הקרובה צו לעצירת הלחימה ברפיח. לכן בירושלים נעשית פעולה אינטנסיבית מאחורי הקלעים כדי להגביר את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, שירדה דרמטית בגלל שמצרים מסרבת לאפשר העברת סיוע דרך מעבר רפיח - במחאה על כך שישראל תפסה את הצד המזרחי של המעבר.
שר החוץ ישראל כ"ץ נדרש לנושא הסיוע היום, ואמר כי "שוחחתי אתמול עם שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון ושרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק על הצורך לשכנע את מצרים לפתוח מחדש את מעבר רפיח - כדי לאפשר את המשך העברת הסיוע ההומניטרי הבינלאומי לרצועת עזה. היום אשוחח בנושא גם עם שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני".
לדברי כ"ץ, "העולם מטיל על ישראל את האחריות לנושא ההומניטרי, אבל המפתח למניעת משבר הומניטרי בעזה הוא כעת בידי ידידינו המצרים. חמאס לא ישלוט במעבר רפיח - זהו צורך ביטחוני עליו לא נתפשר".
במצרים, מנגד, מאשימים את ישראל בכך שהמעבר נסגר - והודיעו כאמור על הצטרפות לתביעה בהאג. בכיר ישראלי אמר השבוע כי הצטרפות קהיר לבקשה הדרום אפריקאית משקפת את השפל שאליו נקלעו היחסים בין המדינות. "זאת לא ההודעה המצרית להאג שמטרידה אותנו, אלא זה שהיא חלק משלם בעייתי שיש לו השלכות על היחסים בין המדינות", הסביר. בכיר ישראלי נוסף אמר כי "זה דבר שלא היה בעבר ביחסים עם מצרים. זה צעד קשה. מצרים תמשיך ללחוץ מדינית ומראה לנו שאין לה סבלנות או יכולת להמשיך הלאה. זה עצוב מאוד ומדאיג מאוד".
