(צילום: אביהו שפירא, שחר גולדשטיין)
ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט תומכת בשחרורו של השחקן משה איבגי חצי שנה לפני תום מאסרו, אולם הפרקליטות מתנגדת וצפויה להגיש ערעור על ההחלטה. אם איבגי, שנכלא בסוף ספטמבר ל-11 חודשים, אכן ישוחרר - תאריך היציאה מהכלא יהיה ב-14 במרץ בשל השחרורים המנהליים.
עורכת דינו של איבגי, חן מאירי, מסרה כי "אנחנו מברכים על החלטת הוועדה שהתקבלה לאחר שעתיים של התייעצות. זוהי ההחלטה הראויה והנכונה בעניינו כאשר הוועדה ניטרלה את רעשי הרקע וקבעה את שקבעה על סמך נתוניו של איבגי. מקווים לראותו בקרוב על המסכים, לשם הוא שייך".
"אין חולק שמעשיו של האסיר מכוערים וראויים לכל גנאי, ואין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרתם במיוחד משום שבוצעו תוך ניצול מעמדו הרם בתעשיית הבידור והתרבות. מעשיו פגעו ללא ספק בזכות הנפגעות על גופן ועל זכותן לכבוד ולחירות", כתבו חברי הוועדה - אך אמרו כי הוא לא מסוכן מינית.
"מדובר באסיר שאינו צעיר, ובעקבות חשיפת הפרשה הופסקה עבודתו בעולם הבידור ומאז מחוסר עבודה ומרוחק מנפגעות העבירה. התנהגות האסיר בין כותלי בית הסוהר תקינה וכאמור הוא מודה בביצוע העבירות, מביע חרטה עליהן ומגלה רצון להמשיך טיפול בקהילה. מתחילת ההליך המשפטי השתלב האסיר במסגרת טיפול והמשיך בו במהלך המאסר. גורמי הטיפול התרשמו מהשינוי החיובי שחל בעמדותיו ובדרך התבוננותו על מעשיו כמו גם מנכונותו לרכוש כלים כדי להימנע מהתנהגות דומה בעתיד.
"המסוכנות המינית של האסיר הוערכה מהשלב הראשון בדרגה נמוכה, ולכן לא נזקק לטיפול ייעודי. הטיפול שעבר, החשיפה התקשורתית, הפגיעה במעמדו החברתי והמאסר מהווים – לדעת גורמי הטיפול - גורמים המפחיתים מסוכנות, כך שהסיכוי שהאסיר ישוב ויבצע עבירות דומות נמוך. על כך יש להוסיף כי הוכנה בעבורו תוכנית שיקום בקהילה המהווה המשך מהטיפול שעבר בין כותלי בית הסוהר. זאת ועוד, שחרור מוקדם צופה פני עתיד, כך שהדגש מושם בעיקר על התהליך שעבר האסיר בין כותלי בית הסוהר, התנהגותו ומידת המסוכנות לשלום הציבור".
חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) מסרה בתגובה כי "ועדת השחרורים יורקת בפרצוף של הנפגעות. איך ייתכן שהיא מאפשרת לאדם שהרס וריסק חלומות של נשים, שהשאיר אותן עם טראומות וצלקות לכל החיים, להשתחרר מהכלא אחרי חצי שנה? אסור לנו כחברה לתת לעברייני מין להיענש בצורה מקלה. איזה מסר זה מעביר לנשים נפגעות או לפוגעים שמנצלים את כוחם? אילו איבגי היה מתחרט על מעשיו הוא לא היה מבקש להשתחרר אחרי חצי שנה, זמן מגוחך ביחס למה שעשה. בישראל צריכה להיות ענישה מקסימלית על עברייני מין, בלי שחרורים ובלי הטבות - חובתה של המדינה לשמור על ביטחונן וחייהן של הנשים".
איבגי נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל והחל לרצות את עונשו בכלא חרמון שבגליל ב-29 בספטמבר, והנוהג הוא שכל אסיר רשאי לעלות לוועדת השליש, אלא אם החליט לוותר על האפשרות. לאור העומס בבתי הכלא, בשנה האחרונה מקבלים האסירים קיצור של עשרות שבועות מהמאסר כקיצור מינהלי - כך שהעונש צפוי להתקצר עוד יותר.
