צפו: האלוף ברעם מספר על השירות ברצועת הביטחון ועל סלמאן נאחלה
הצד"לניק שהציל את חייו של הקצין הצעיר מהסיירת זכה למחווה מאותו קצין, שהפך בינתיים לאלוף הפיקוד: כ-30 שנה לאחר שחולץ ממארב של מטעני חבלה בשדה מוקשים ברצועת הביטחון כמפקד צוות בן 22 של לוחמי סיירת הצנחנים, והפך לימים למפקד פיקוד צפון הנוכחי, אלוף אמיר ברעם הפתיע לאחרונה את סלמאן נאחלה, קצין הנדסה מצבא דרום לבנון לשעבר.
נאחלה, שמתגורר כיום בקריית שמונה, הוזמן עם אשתו לטקס הוקרה למשרתים ברצועת הביטחון שנערך בתל חי, ורק ברגע האחרון הבין שהוא אורח הכבוד האישי של אלוף הפיקוד ברעם. במהלך הטקס, הבין גם מדוע. "זכרתי שבתחילת שנות ה-90 הוקפצתי כקצין סילוק פצצות של צד"ל לחלץ כוח של הצנחנים שנקלע בשדה מוקשים לצד מארב מטענים שהכין לו חיזבאללה, אבל לא קישרתי אף פעם שמפקד אותו כוח התקדם מאז והפך להיות אלוף הפיקוד", סיפר נאחלה ל-ynet.
"האירוע ההוא סימל בעיניי את ערך הרעות והאחים לנשק, כי אני זוכר שברעם דאג לכל לוחמיו שיחולצו קודם מהזירה לפניו, והוא יצא ממנה אחרון. זה לקח זמן, כי במקום היו זרועים מוקשים רבים במשקל של שלושה עד חמישה ק"ג חומר נפץ לכל מטען ומוקש".
החילוץ התרחש בקו רכס שמיס אל-ערכוב, בין מוצב עיישיה לריחן, שם חיזבאללה ארב בדרך כלל לכוחות צה"ל. כ-18 לוחמים היו שם בפיקודו של ברעם, לימים מפקד פיקוד הצפון. "לאמיר היו ריאות מברזל. הם נדרשו לא לזוז סנטימטר במשך שעות, וכך היה", הוסיף נאחלה. "אם אחד מהם היה עולה על מוקש או מטען – כולנו היינו מתפזרים. אמרתי להם – אין פה משחקים".
החילוץ נמשך כמה שעות, והסתיים ללא נפגעים. למזלו של ברעם הצעיר, אחד מלוחמיו הבחין תחילה במוקש רגל, דיווח למפקדו, שהבין מהר לאיזו סכנה קטלנית נקלע עם לוחמיו. סלמאן, נוצרי שנולד בביירות ועבר למארג' עיון, היה במוצב סמוך ולא היסס כאשר קיבל את הקריאה לעלות לרכס המסוכן.
"לא הרגשתי שאני עושה משהו מיוחד כי זו הייתה עבודה שלי", אמר נאחלה, שכמו צד"לניקים רבים נקלע לקשיים בישראל לאחר הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. "הנסיגה הייתה יותר קשה לי מאשר הלחימה בדרום לבנון. עבדנו יחד עם צה"ל נגד לחימת הגרילה של חיזבאללה וחמש דקות לאחר הבריחה של ישראל מדרום לבנון הפכנו משולטים לפליטים. יש כ-3,000 צד"לניקים בישראל כיום, ומאז אני עובד בעבודות מזדמנות".
לצד זאת, סלמאן מביט היום בעצב בחברים ובבני המשפחה שנותרו מאחור וסובלים כיום מקריסה כלכלית שעוברת על ארץ הארזים: "לא מגיע ללבנונים לסבול ככה, זו מדינה שאני אוהב. אנו מנסים לעזור להם במשלוחים עקיפים של מזון ותרופות ומעודדים אותם שישרדו".
לברעם יצא לספר גם לחבריו לפורום מטכ"ל ובהם הרמטכ"ל אביב כוכבי את סיפורו, ואת החוויה שעבר עם סלמאן. "חוויתי את רצועת הביטחון כתקופה של מורת רוח, קצת לא נעים להגיד זאת. השנים האלו היו כור מחצבתי מבחינה מקצועית ומבצעית. שם החלטתי להיות מפקד ואיש מקצוע, ושם החלטתי שאני נשאר בצבא, בעיקר כתוצאה מהחיכוך והלחימה, עם ארבעה תפקידי מ"פ שמילאתי, וכללו מבצעים רבים לצד כישלונות ונפילות" הוא סיפר. "לא הייתי מבסוט מהיציאה מדרום לבנון. בדיעבד זהו מעשה נכון אסטרטגית אבל ביציאה הייתי מוטרד מאוד מהעניין הזה".
מיד לאחר שסיפר על כך שהחלפתו של רב-סרן איתן בלחסן בתור מפקד סיירת הצנחנים הייתה עבורו אירוע מעצב, הוא סיפר על הסיוע של סלמאן. "כקצין צעיר, נשלחתי לתצפית וסיור לאחר היתקלות. אחר הצהריים, כשסיימנו, עלינו חזרה למוצב דרך הרכס, והחל גשם זלעפות ורוח חזקה. תוך כדי התנועה בגלל הסחף של הגשם, זירה שלמה של מטענים התגלתה לפנינו והכוח היה באמצע הזירה. אחד החיילים צעק לי אמיר תעצור - והקפאתי את כל הכוח".
ברעם סיפר לחבריו כי לאחר שהסתכל סביבו, ראה שהוא והכוח מוקפים בזירת מטענים. "ירד עלינו גשם והיה קר. עליתי בקשר, ותוך שעה, עם החושך, הגיע קצין ס"פ (סילוק פצצות) של צד"ל מהגזרה המזרחית. תוך שעתיים הוא חילץ אותנו אחד אחד. הוא הרגיע אותי ואמר לי שיהיה בסדר. זה מדהים, סלמאן איש נדיר והודיתי לו מאוד שהציל את חיינו".
פורסם לראשונה: 22:03, 03.09.21
