אלוף במיל' תמיר הימן: איראן רוקדת על כל החתונות, מצפצפת עלינו זו לא מילה
(צילום: אבי חי)
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (במיל') תמיר היימן, התייחס הבוקר (ראשון) באולפן ynet לדו"ח הרבעוני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על הפעילות הגרעינית של איראן: "איראן רוקדת על כל החתונות וממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין שלה. הם צוברים כמות אדירה של חומר בקיע בעוד הפיקוח עליהם הולך ופוחת". הוא הוסיף כי לישראל ולמערב אין כלים של ממש נגד התעצמות זו, מלבד בניית איום צבאי אמין והחלטה על עתידו של הסכם הגרעין: "המצב הנוכחי הוא המצב הכי נוח לאיראן - ללא סנקציות וללא לחץ בינ"ל בזמן שההעשרה נמשכת".
בשבוע שעבר הודיעה סבא"א כי איראן ממשיכה להגדיל את מלאי האורניום המועשר שלה לרמה של עד 60% ועדיין מונעת מנציגי הסוכנות להיכנס לאתרי גרעין איראניים ולפקח עליהם. בדוח הרבעוני של סבא"א צוין כי לפי הערכות איראן מחזיקה ב-62.3 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של עד 60% נכון ל-22 באוקטובר - עלייה של כ-6.7 קילוגרמים מאז הדוח האחרון שפורסם בספטמבר.
איראן מצפצפת עלינו ועל העולם בתוך המציאות הזו, שבה אין הסכם גרעין?
"זה לא חדש. היא רוקדת על כל החתונות, מנצלת את המצב העמום הזה שלכאורה יש הסכם אבל אף אחד לא מחויב לו. היא ממשיכה לקדם ולפתח את תוכנית הגרעין שלה, תומכת ברוסיה ולא באמת סובלת באופן משמעותי מהסנקציות האמריקאיות והאירופאיות".
מה זה אומר בעצם, כשברשות האיראנים כמויות הולכות וגדלות של חומר גרעיני, והם אפילו לא מסתירים את זה שהם בדרך לפצצה – האם הם כבר דוהרים על המסלול לפצצה בלי להסתיר שום דבר?
"הם לא יאמרו שהם דוהרים לפצצה, ואם תשאל אותם הם יכחישו. הם צוברים כמות אדירה של חומר בקיע ברמת העשרה גבוהה בעוד הפיקוח עליהם הולך ופוחת ומאבד שליטה. כך שאנחנו למעשה לא נדע באופן מלא ומובהק כמה חומר מועשר נצבר. גם אם יהיה הסכם, לא נדע כמה חומר גרעיני הם צריכים להוציא מרשותם".
2 צפייה בגלריה
"ראוי לנות להיות צנועים בהערכה שלנו" נשיא איראן ראיסי, וצנטריפוגות במתקן גרעיני איראני
(צילום: EPA, AFP)
לגבי שאר החלקים במתקנים הגרעינים האלה, מה יודעים לומר על היכולות של האיראנים? האם הם מסוגלים להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל או פצצה?
"לגבי עניין ההנשקה - כלומר לקחת את החומר המועשר ולבנות סביבו את מתקן הנפץ - אנחנו לא יודעים מה היכולות האיראניות. אנחנו יודעים מארכיון הגרעין, שהיה להם את הידע לעשות את זה בעבר הרחוק ב-2003. ראוי לנו להיות צנועים ביכולת ההערכה שלנו לגבי היכולות שלהם בתחום הנשק".
אז במציאות שנוצרה מה מדינת ישראל יכולה עוד לעשות אם בכלל – לנוכח המציאות המתפתחת הזאת? הרי התהדרנו בזה שבלמנו את ההסכם. מה הלאה?
"הכדור נמצא כרגע במגרש של מנהיג איראן. הוא בעצם זה שמונע חזרה להסכם הגרעין והוא עושה זאת משום שהוא רוצה להפריד את סוגיית התיקים הפתוחים מההסכם. סוגיית התיקים הפתוחים עוסקת בשלושה אתרים, שסבא"א חשפה שם חומר מועשר לא מוצהר. זה מהווה הפרה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ה-NPT. סבא"א ביקשה ממנו תשובות לגבי שלושת האתרים האלה , ובאיראן אומרים שחזרה להסכם מותנית בוויתור על החקירה בתיקים האלה. הסוכנות, בצדק, לא מוכנה לוותר ולכן בכנס הנגידים החודש הם הצהירו שהם עדיין מצפים לתשובות. ישראל לא יכולה לעשות הרבה, וגם המערב לא יכול לעשות הרבה כי הכדור נמצא בידיים האיראניות.
"אני לא ממליץ לוותר לאיראן על התשובות על התיקים הפתוחים משום שה-NPT הוא תעודת הביטוח שלנו ליום שאחרי הסכם גרעין. איראן צריכה להראות שהיא מחויבת ל-NPT. אז מה אפשר לעשות? לא הרבה, אבל אפשר לפתח שני נתיבים. נתיב אחד הוא נתיב האיום הצבאי האמין. כלומר, קואליציית מדינות שמסכימה על קו אדום שאם איראן תחליט להפר אותו - הקואליציה תפעל. בנתיב השני, צריך לקבל החלטה על הסכם הגרעין עם איראן. המצב הנוכחי - הסכם שהוא לא חי ולא מת - הוא המצב הכי נוח לאיראן, שמאפשר העשרה ללא השלכות וללא לחץ בינלאומי כבד.
לכן, נותרה אפשרות להציב בפני איראן את הברירה הבאה: אם לא תחזרו להסכם, האירופים יבטלו את ההסכם כליל, וסנקציות של מועצת הביטחון יופעלו אוטומטית. יש כאלה שיגידו 'אז מה', אבל לפחות המצב העמום הזה ישתנה".
