לאורך שש שעות מתישות, קיימו אתמול (חמישי) 11 שופטי בית המשפט העליון דיון בעתירות שקוראות לבג"ץ לפסול את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי מתפקידו כשר בממשלתו השישית של בנימין נתניהו. לקראת ההחלטה הדרמטית, קיבצנו כמה מהאפשרויות שעומדות בפני הכרעת השופטים והתגובות שבהן יכולה להשתמש הקואליציה כדי להשאיר את דרעי בכל זאת בשולחן הממשלה.
בתחילת הדיון אתמול, הסבירה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות מהן עילות העותרות, ובכללן התנועה למען איכות השלטון, לפסילת דרעי מהמשך כהונתו. "לפנינו שלוש עתירות לגבי מינויו של ח"כ דרעי לשר בשלוש עילות עיקריות", אמרה הנשיאה חיות.
היא פירטה: "עילה אחת חוקתית - שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד: הממשלה באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי ולא פועל לשמש כשר. עילת הסבירות - שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה. עילה של 'השתק שיפוטי' - הטענה היא שנגזר דינו, על פי הסדר הטיעון התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים, וחזרתו עכשיו בעצם חסומה בפניו נוכח הצהרתו שעליה לפי הטענה נסמך בית משפט השלום".
דיון בעתירה על מינוי ח"כ אריה דרעי
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
אז מה עומד לפתחם של השופטים? אפשרות ראשונה היא שהם יאשרו את כהונת דרעי, יקבעו שאין מקום לפסילת חוק היסוד שאותו אישרה הכנסת ולפיו הוא יוכל לכהן כשר למרות הרשעתו בעבירות מס, ואין חוסר סבירות קיצוני בהחלטה של ראש הממשלה נתניהו למנותו לחבר בממשלה.
אפשרות שנייה היא קביעה שישנו חוסר סבירות קיצוני במינוי של יו"ר ש"ס דרעי לתפקיד שר הפנים והבריאות, ולכן על ראש הממשלה נתניהו לפטרו.
אפשרות שלישית היא פסילת התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנתפר למידותיו של דרעי כדי לאפשר למי שנגזר עליו מאסר על-תנאי להימנע ממצב של הטלת קלון שמונע כהונה כשר. במצב כזה יישאר בתוקף החוק הקודם - ועל-מנת לכהן כשר יצטרך דרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג שיצטרך להחליט אם עקב ההרשעה יש להטיל על יו"ר ש"ס קלון. אם השופט יחליט שאין קלון - דרעי יוכל לכהן כשר. אם סולברג יחליט להשית קלון - דרעי יהיה מנוע מלכהן שר.
אפשרות רביעית היא קביעה שהחוק החדש לא ייפסל, אך לא יחול רטרואקטיבית על דרעי. דרעי, שכל משפטו התנהל ועונשו נגזר תחת החוק הקודם, ייאלץ במקרה כזה לפנות שוב ליו"ר ועדת הבחירות ולבקש לבדוק ממנו אם יש במעשיו קלון.
האפשרות החמישית נוגעת לסוגיית "ההשתק השיפוטי". מדובר בנושא שנקשר לאיסור הנוגע לשימוש לרעה בהליכי משפט. עלתה טענה שבעת שנגזר דינו של דרעי לפני כשנה, בדיון שבו הוצג הסדר הטיעון עימו, הוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים ולכן חזרתו עכשיו בעצם חסומה.
מצד אחד אין מחלוקת שבמסגרת פרטי ההסדר לא נכללה פרישתו של דרעי מן החיים הפוליטיים, גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה זאת בתגובתה לעתירות לבג"ץ. ואולם, דרעי בחר להתפטר מהכנסת במקביל להסדר, ולכן היועץ המשפטי הקודם אביחי מנדלבליט שאישר את ההסדר, החליט אז שאין מקום להידרש לסוגיית הקלון שנותרה פתוחה.
הפגנה מול בית המשפט העליון לקראת העתירה במינוי של אריה דרעי
(צילום: צו 8 אזרחי להצלת הדמוקרטיה)
לאורך כל הדיון אתמול העלו השופטים תהיות על דבריו של דרעי בעת הצגת ההסדר לנשיא בית משפט השלום בירושלים שמואל הרבסט. שופט העליון אלכס שטיין ציטט מדבריו של דרעי במעמד הכרעת הדין שלו אשתקד: "בזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע בצורכי ציבור, לייצג את הציבור שלי בצורה אחרת, לא בכנסת. החלטתי בלב לא קל, בעצתם של רבנים. אני לוקח אחריות ומבקש לאשר את ההסדר".
השופט שטיין תהה: "אתה לא יכול לומר 'אני פורש כדי להשיג הסדר טיעון' שהוא נוח ואז תוך זמן קצר לחזור". השופטים הקשו בסוגיה על עורך דינו של דרעי, נבות תל-צור, שהודה אתמול כי בדיון אשתקד הייתה "אי הבנה נדירה" בנוגע לכוונותיו של יו"ר ש"ס, שכן לדבריו הוא כן תכנן לחזור.
בשל כך ייתכן שהשופטים יקבעו שלפי דברי דרעי, נוצר בפני השופט הרבסט הרושם שפניו של השר לפרישה מהחיים הפוליטיים על-מנת שההסדר יאושר. אם ייקבע שאכן כך, השופטים יכולים להחליט שבגלל התחייבותו של דרעי לא לשוב לחיים הפוליטיים ואז לחזור בו - הוא לא יוכל לטעון שכן יוכל לעשות זאת. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון באמצעות עורכי הדין אליעד שרגע ותומר נאור, משמר הדמוקרטיה והתנועה לטוהר המידות.
ומה יכולה לעשות הקואליציה אחרי פסיקת השופטים בעתירות? בשבועיים האחרונים, עוד לפני הקמת הממשלה החדשה, נערכו בקואליציה לאפשרות שבג"ץ יפסול את הצעת החוק שנועדה להכשיר את מינויו של דרעי לשר. כיום עומדות בפני הקואליציה שתי אפשרויות מרכזיות לפעולת תגובה להחלטת בג"ץ.
אם בית המשפט יקבע שדרעי אינו כשיר, ישקלו בקואליציה לבטל בהצעת חוק את "עילת הסבירות" - נושא שממילא קיים במהפכה המשפטית שאותה הציג שר המשפטים יריב לוין יום לפני הדיון בבג"ץ בסוגיית דרעי עד להשלמת החקיקה דרעי כמובן לא יוכל לכהן כשר. מדובר בעניין מורכב בהיבט של הליך חקיקה ארוך יחסית, שאמור לכלול את הערות הציבור לתזכיר החוק וגם דיון רחב ומעמיק בכנסת.
התרחיש השני הוא שדרעי יכהן בממשלה כראש ממשלה חליפי, מסלול שיאפשר לעקוף החלטה שהוא אינו כשיר לכהן כשר. גם מסלול זה נחשב מורכב באופן יחסי, הן בהיבט הציבורי שבמסגרתו בליכוד לא ירצו לחזור למודל שנתפס לא טוב בציבור בממשלות הקודמות, והן משום שייתכן שהוא מצריך השבעה נוספת של הממשלה במתכונת אחרת - סוגיה שמצריכה ייעוץ משפטי וחקיקה בהתאם.
אפשרות שלישית והפחות סבירה היא שדרעי ינהל את ענייני ש"ס מבחוץ, בדומה למה שהיה בשלהי הכנסת הקודמת, אחרי פרישתו והישארותו בתפקידו הרשמי מבלי להיות חבר כנסת. מקורביו של דרעי אומרים שהאפשרות הזאת קלושה משום שלנוכח כוחו הפוליטי בבחירות הוא נחוש לכהן כשר בממשלה.
ואחרי כל התרחישים, יש בליכוד מי שטוען כי בידיו התמונה הסופית. ח"כ ניסים ואטורי צייץ השבוע: "חבריי שופטי העליון: קבלו ספוילר: דרעי הוא שר בממשלת ישראל וכך הוא יישאר גם לאחר פסיקתכם, תהא אשר תהא".
