ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקיים מחר (שלישי) דיון בנושא צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגדו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט - שבו יוחלט אם לערער עליהם.
לישראל, נזכיר, ניתן עד מחרתיים להודיע רשמית לבית הדין אם היא מתכוונת לערער על ההחלטה. הנטייה של הדרג המקצועי, קרי המשפטנים, היא לערער על ההחלטה הדרמטית של האג. הם סבורים שלישראל בסיס לערעור משפטי, אבל סוגיה זו עדיין לא ברורה. אפשר לערער על טיעוני השופטים, אבל לא על עצם הצווים.
מצד שני, הדרג הפוליטי מציע להתעלם נגד אותם צווים תלויים ועומדים, ולהעביר את בית הדין "סדנת חינוך" באמצעות סנקציות משתקות שהם סבורים שממשלו של הנשיא החדש-ישן דונלד טראמפ יטיל, "שיגרמו להם לרדת מהעץ". "האמריקנים מתכננים סנקציות מהגיהינום נגד כל מדינה שתסייע לבית הדין, ובזה זה ייגמר", אמר בכיר ישראלי. לדברי הגורם, "לא אנחנו צריכים לבוא ולהתחנן לגוף שאין לנו שום אמון בו", למרות שהמסרים מצביעים על אפשרות של ישראל להתמודד עם המצב, אם תוקם ועדת חקירה.
לפי התגובות החריפות של בכירי הממשל הנכנס של טראמפ, הנטייה בירושלים היא לא לערער ולהמתין להתפתחויות בזירה הבינלאומית ובעיקר לתגובה הקשה שממתינה עם כניסת הממשל האמריקני ב-20 בינואר.
גורם ישראלי שמעורה בפרטים אמר בשבוע שעבר: "ההערכה שלי שבסוף בית הדין יתקפל, כי הלחץ שיופעל עליו חסר תקדים והם לא הכירו כמותו מעולם. הם יתחננו שאנחנו ניתן להם סולם לרדת מהעץ. אחרי שהם יעברו סדנת חינוך שתחזיר אותם לגודל הטבעי שלהם – נשקול אז אולי לעזור להם לרדת מהעץ".
חשוב להדגיש, כאמור, כי על צווי המעצר עצמם אין אפשרות לערער. הערעור הוא על הקביעות של בית הדין לערכאת הערעורים, וגם אם מוגש ערעור - הוא לא מקפיא את הצווים. בישראל יש אמון נמוך בערכאת הערעור. הסיבה: היא מורכבת מאנשים שהם אינם משפטנים אלא דיפלומטים ממונגוליה, פרו ויפן.
בישראל חוששים שהתובע קארים חאן יקבל תיאבון וינסה להוציא צווי מעצר חשאיים נגד חיילים וקצינים. כעת הטיפול בנושא עובר למגרש של הפוליטיקאים. פורמלית יש 124 מדינות שחתומות על "אמנת רומא", ואם נתניהו או גלנט ינחתו בתחומן - הן יצטרכו לעצור אותם ולהסגירם לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
ביום ראשון הבא צפוי גלנט להמריא לביקור בוושינגטון לשיחות עם בכירים בבית הלבן ובמחלקת המדינה של ארה"ב. מדובר בנסיעה הראשונה של גלנט מאז שבית הדין בהאג הוציא נגדו צו מעצר - ולאחר שנתניהו אסר עליו לבקר בארה"ב לפני פיטוריו.
באשר לצו המעצר נגדו, נזכיר, בבית הלבן הבהירו כי ארה"ב "דוחה את ההחלטה מן היסוד". דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי הוסיף כי ארצות הברית "עדיין מודאגת מאוד מהמהירות של התובע לבקש צווי מעצר, ומהטעויות המטרידות בתהליך שהובילו להחלטה זו". לדבריו, "לארצות הברית היה ברור של-ICC אין סמכות שיפוט בעניין זה. בתיאום עם שותפים, כולל ישראל, אנו דנים על הצעדים הבאים".
נציין בנוסף כי ארה"ב אינה חברה בבית הדין ולא חתומה על אמנת רומא, שעל פי פועל בית הדין, כך שלארה"ב לגלנט אין בעיה לטוס. עם זאת, יתכנו קשיים בנוגע לנתיב הטיסה לשם.