פחות מיומיים אחרי תחילת הכניסה הקרקעית לשטח לבנון, הותר היום (רביעי) לפרסום כי שמונה לוחמים נפלו בלחימה מול חיזבאללה, בשתי תקריות שונות: סרן איתן יצחק אוסטר (22), מפקד צוות ביחידת אגוז, סרן הראל אטינגר (23), מפקד צוות ביחידת אגוז, סרן איתי אריאל גיאת (23), קצין ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית, רס"ל נועם ברזילי (22), לוחם ביחידת אגוז, רס"ל אור מנצור (21), לוחם ביחידת אגוז, רס"ל נזר איטקין (21), לוחם ביחידת אגוז, סמ"ר עלמקאן טרפה (21), לוחם בסיירת גולני וסמ"ר עידו ברויר (21), לוחם בסיירת גולני.
באירוע שבו נפלו לוחמי אגוז, נפצעו קצין לוחם וארבעה לוחמים מהיחידה. התקרית החלה בסביבות 4:30, עם התקפה שאליה יצאו לוחמי אגוז שנתקלו במחבלים במבנה. מיד לאחר ההיתקלות החלה אש תופת על הכוחות של נשק קל, נ"ט ופצמ"רים. הכוחות החלו במאמץ פינוי גדול של הנפגעים תחת אש כבדה והרואיות שהפגינו כוחות הרפואה והחילוץ מהקרקע ומהאוויר של 669.
תנאי מזג האוויר היו קשים בגלל ערפל כבד ועלטה מוחלטת. חיל האוויר הטיל פצצות וטילים על צירים סמוכים ומבנים קרובים, כולל מסגד שאליו ברחו חלק מהמחבלים. המסגד הושמד, ולפחות 30 מחבלים חוסלו בהתקפה זו. כ-30 לוחמים נפצעו באירוע - לפחות ארבעה מהם נשארו להילחם. עוד טרם התקרית התרחשו אתמול שתי היתקלויות פנים מול פנים שהסתיימו בחיסול שישה מחבלים על ידי לוחמי אגוז, ללא חיילים שנפגעו. בסה"כ כ-50 מחבלי חיזבאללה חוסלו על ידי לוחמי הקומנדו מתחילת הפעולה בשני בלילה.
650 מטרות בגזרת הפעולה של אוגדה 98 מול הגליל העליון הותקפו בחודשים שקדמו לפעולה הקרקעית, ועדיין זיהו בצה"ל שכוח רדואן התמקם שם עם משגרים תת-קרקעיים נסתרים ומפקדות מתחת לאדמה, מבלי שהפעילם, כמחכה לתמרון של צה"ל.
בתקרית שבה נהרגו סמ"ר וסמ"ר ברויר, נפצע לוחם מסיירת גולני באורח קשה. באירוע נוסף בלחימה בצפון, חובש קרבי בגדוד 51 של חטיבת גולני נפצע באורח קשה. כלל הלוחמים פוני לבתי החולים לקבלת טיפול רפואי, משפחותיהם עודכנו.
סרן אוסטר, ממודיעין-מכבים-רעות, למד בבית החינוך אמית מודיעין והותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. מאות הגיעו ללוות אותו בהלווייתו שהתקיימה היום, ערב ראש השנה, בחלקה הצבאית בהר הרצל. אביו, דוב, ספד לו: "קיוויתי להכין דבר תורה לחתונה. במקום זה אנחנו עומדים פה. איתן אהובנו, בלונדיני ללא תקנה. איך ייתכן שלבן מושלם כמוך ניתנו רק 22 שנים? מושלם, דואג לכולם. אפילו מתוך הקרבות מתקשר לשאול מה שלום כולם, דואג לאחותו הקטנה, מתקשר לדאוג לדברים קטנים. נלחם על החיים ומוצא זמן לדברים הקטנים".
האב הוסיף: "כלפי עצמו הוא היה קשוח, מרגע שהגדיר את עצמו שברירי הוא החליט לשנות את עצמו. ביקשו שהוא ילך ליחידת הלוויינים, עכשיו הוא באמת כוכב שם למעלה. אבל הוא לא רצה. הוא רצה להיות מדריך ולחנך, ולמרות שהיה מצטיין בקורס קצינים, הוא ביקש ללכת להדרכה. כל כך היה חשוב לו ההשפעה. עד הימים האחרונים ניצח בכל היחידות ביחידה. גם את הצעירים שהתאמנו בבית הוא ידע לנצח. לא בגלל שהיה לו כושר מיוחד, בגלל שהוא לא וויתר לעצמו. כמו שאמר בסרטון שכולכם ראיתם, הוא תמיד אמר 'עד הניצחון'. תמיד הוא היה אומר עד הניצחון לא לוותר".
אחיו ואחיותיו של איתן ספדו לו יחד: "תמיד נדהמתי ממך. איך יש לך כל כך הרבה עוצמה ואיך אתה יודע להשתמש בה נכון. אתה תמיד ידעת מה צריך לעשות ותמיד עשית כי מישהו צריך וידעת שמישהו הזה זה אתה. מאז שקפצת ללחימה בעוטף, בבוקר שמחת תורה, דרך פיקוד על מבצעים בצפון, עקבנו אחריך בדאגה. ידענו שאתה טוב מדי, כמו לוחמי דוד המלך, לוחם עז ועדין נפש. כל פעם כשחזרת ונאספנו סביבך ושמענו ממך סיורים הקשבנו בהערצה. אחינו הקטן שהיה הגדול מכולם. שנהיה ראויים לזכות לחיות לצדך, והזכות גדולה יותר לחיות בזכותך".
אל"מ איתי בר ינון, נציג הצבא, ספד לאיתן: "משפחת אוסטר היקרה, אני עומד כאן מצדיע המום וכואב. איתן ז"ל נפל בלחימה בהגנה על המולדת בלבנון זכורה לי היטב שיחה שניהלתי איתו לפני גיוסו. הטרידו אותו דברים קטנים, התפלאתי מהשיחה איתו, מהערכים. הוא התעקש להיות לוחם ועשה את כל הדרך בשביל זה. הוא עשה על מנת לשרת שירות משמעותי מתוך תחושת שליחות עמוקה שבלעדיה אי אפשר להצליח. את התפקידים שהוא קיבל עשה בצורה טובה.
"לפני חצי שנה בערך הוא התקשר וביקש לשתף אותי באתגריו כמפק"צ צעיר. הוא היה צעיר, אמיץ, צנוע, דואג לחייליו. התבלט בזכות החוכמה, הכישרון, ילד יפה עם ראייה של האחר, דאגה לחיילים שלו ולחברים שלו. על אף האתגרים הרבים, ביצע כל משימה ועמד בה בחיוך, בצניעות ובענווה שהיו כל כך אופייניים לו עד הבוקר הזה עצמו. לחם כתף אל כתף עם חבריו הן בעזה והן בגבול לבנון, מהבוקר של 7 באוקטובר ועד הבוקר הזה. בידיו ממש השפיע, שינה והגן על אזרחי ישראל לאורך המלחמה כולה".
"איתן היה נער חכם שהצטיין בלימודיו. מדריך נערץ בסניף בני עקיבא בעיר ואהוב על חבריו, על מוריו ועל חניכיו", אמר המנהל, הרב ליאור צ'יקוטאי.
לדבריו, "החלטתו להתנדב ליחידה מובחרת ולהמשיך לפיקוד הייתה טבעית לאופיו כמי שביקש לתרום לעם ולמדינה. נפילתו היא מכה איומה לכל מי שהכיר את איתן. קצין שהיה מגיע רחוק בכל מקום שאליו היה פונה. ליבנו עם הוריו היקרים האחים והאחיות. נזכור את איתן ונמשיך לחנך לאורו המופלא".
הרב אייל עומר, שהיה מחנכו של איתן, אמר כי הערכים היו במרכז חייו והובילו אותו כבר מגיל צעיר: "איתן היה בחור מבריק שמעולם לא התגאה בחוכמתו. תמיד חיפש לעזור לכל מי שרק צריך. הכול בשקט וענווה שאי אפשר לתאר ובעדינות נפש".
בסרטון שפרסם לפני ימים ספורים, הוא פנה למשפחתו - בעת שהתכונן להיכנס עם לוחמיו ללבנון: "בתקופה האחרונה הסתובבתי בצפון בכל היישובים, ראיתי את קריית שמונה, את משגב עם, את מטולה, כל היישובים האלה ריקים ממש, הפכו להיות ערי רפאים. הצפון כולו שרוף ונטוש. זה אחד הדברים שהיו לי הכי קשים. אנחנו התכוננו הרבה, עכשיו הגיע הזמן והמשימה שלנו להחזיר את תושבי הצפון הביתה. אנחנו מוכנים, באים חזקים. אני רואה את זה באמת כזכות היסטורית ובעזרת השם גם משהו שישפיע על הדורות הבאים".
"אני מודע לגודל האחריות שעל כתפיי ואין גאה ממני להיות חלק מהמשפחה ולהוביל קדימה לקראת הגשמת המשימות", אמר לבני משפחתו. "זו גם הזדמנות טובה להגיד לכם שנה טובה, שאני אוהב אתכם מאוד מאוד, שתכלה שנה וקללותיה ותבוא עלינו השנה הבאה לטובה עם כל ברכותיה. אוהב אתכם מאוד מאוד מאוד, אתם תמיד איתי בלב. וזהו, עד הניצחון".
רס"ל נזר איטקין ואביו דוד עלו לישראל מקייב באוקראינה בשנת 2014. האם ואח נוסף נשארו באוקראינה. בהמשך עזב האב את הארץ בחזרה לאוקראינה, בעוד נזר למד בפנימייה אלוני יצחק, והצטיין בכל דבר שלמד ועשה. "זה ילד זהב שידע תמיד להסתדר לבד. מאוד בוגר באופי שלו", סיפר בדמעות השכן מיכאל, שהיה קרוב מאוד לנזר ולאביו. "הוא פנה לעזרה רק במקרים שלא הייתה לו ברירה. כל דבר ידע לעשות לבד".
הוא הוסיף: "האב עזב את הארץ לסדר את ענייניו באוקראינה, ואז החלה שם המלחמה. האב אפילו התגייס לצבא ונלחם נגד החיילים של פוטין במשך שנתיים, עד שנפצע. בחודש מרץ, כשהוא בן 60, האבא חזר לארץ והתאחד עם נזר".
לדבריו, האב סייע לנזר כלכלית. "הוא היה כל עולמו ממש. בשבילו הוא חזר לארץ והביא איתו נכסים כדי לעזור לו להסתדר בחיים. דאג לו. תמיד כשנזר היה חוזר מהצבא, הוא היה אוכל ומרביץ 20 ק"מ רכיבה. הוא היה ספורטאי בנשמה".
השכן ציין כי השיחה האחרונה בין נזר לאביו התקיימה במוצאי השבת האחרונה. "האבא סיפר שנזר התקשר אליו ואמר לו 'אבא, אני מנתק את הטלפון לכמה ימים עד להודעה חדשה'. הוא הבין שהוא נכנס לפעילות. נזר לא היה אדם שמתרברב. הוא שמר על סודיות ולא סיפר סיפורים על הצבא. הבנתי שהוא בקומנדו ועושה צבא קשה ורציני. עצוב לי מאוד".
ראש העיר קריית אתא פרסם הודעת אבל בשם העירייה ותושבי העיר. "בצער רב, התבשרנו על נפילתו של תושב העיר, נזר איטקין ז"ל, לוחם אגוז, בקרבות בדרום לבנון. הבשורה המרה מגיעה ערב השנה החדשה וממחישה את המחיר הנורא שהמלחמה על קיומנו גובה מעם ישראל. תנחומינו למשפחה שקיבלה את הבשורה המרה מכל. נעדכן על מועד הלוויה. נזר, גיבור ישראל, תושבי קריית אתא מצדיעים לך. יהי זכרו ברוך".
בתנועת הצופים ספדו לרס"ל ברזילי: "בכאב גדול קיבלנו הבוקר את הבשורה הכואבת על נפילתו של נועם ברזילי ז"ל, בוגר השבט בן שכבת גולן. נועם, שהיה דמות מובילה בקרב צוות ההדרכה וצוותי הפעילים, יחסר לכולנו. אוהבים מאוד ומחבקים את המשפחה והחברים".
בשוהם כאבו את לכתו של סרן גיאת: "בעצב עמוק מודיעים על נפילתו של איתי גיאת, קצין ביהל"ם, גיבור ישראל ה' יקום דמו, שנפל בקרבות בלבנון. סרן איתי גיאת, 23, בן הקהילה הדתית הוא בנם של ארז ודגנית, אח ללירז ועמית. הוא היה בן כיתתו וחברו של סרן ליאל חיו ז"ל, תושב שוהם, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בדצמבר 2023. תנחומי התושבים בשוהם למשפחה היקרה".
בנס ציונה ספדו לסמ"ר ברויר, תושב העיר: "נס ציונה מרכינה ראש עם קבלת הבשורה הקשה מנשוא. עידו, בן לגלית ואודי, בוגר תיכון בן גוריון נס ציונה. ראש העיר שמואל בוקסר, הנהלת העיר וקהילת נס ציונה כולה משתתפים בצערה הכבד של המשפחה ועומדים לצידה בשעתה הקשה".
אביו של סרן אטינגר, הרב אחיעד אטינגר, נרצח בפיגוע בצומת אריאל במרץ 2019. הרב אחיעד ירה לעבר המחבל לאחר שעצר את מכוניתו ויצא ממנה, ובכך הציל המון אזרחים שהיו באותה עת בצומת.