אחרי יותר משנתיים שבהן ישראל "ישבה על הגדר" ובעקבות היחס של רוסיה אחרי מתקפת 7 באוקטובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור היה לקיים מחר (ראשון) דיון בנושא מדיניות ישראל כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה, אך זה נדחה ליום חמישי. מחר יתקיים דיון הכנה לקראת הדיון במשרד החוץ.
ארדן באו"ם לשר החוץ הרוסי: "אתם משתפים פעולה עם איראן"
הדיון יתקיים כשברקע דיווחים שאוקראינה מבקשת לרכוש סוללות פטריוט מישראל וארה"ב. שלשום, דיווח ה"פייננשל טיימס" מפי חמישה גורמים המעורים בפרטים כי ארה"ב וישראל דנות באפשרות לספק לקייב שמונה סוללות פטריוט להגנה אווירית. לפי הדיווח הן יועברו מישראל דרך ארה"ב, וישפרו את יכולתה של אוקראינה להתמודד עם המתקפות האוויריות של רוסיה.
בישראל לא ערכו דיון על המלחמה במזרח אירופה כבר תקופה ארוכה, אך כעת הוא מתקיים כשבישראל מתנהלת לחימה כבר כמעט תשעה חודשים בגזרות השונות - בזמן שרוסיה עושה שימוש נרחב בכטב"מים איראניים באוקראינה - שבהם חיזבאללה משתמש בגבול הצפון.
בזמן האחרון הקריאות לשינוי מדיניות של ישראל בנושא מצד אוקראינה עצמה, ארה"ב וכמה חברי כנסת, בהם זאב אלקין, הולכות ומתגברות - בין היתר לנוכח יחסה של רוסיה כלפי ישראל מאז 7 באוקטובר.
רק ביום שלישי האחרון הודיע סגן שר החוץ של רוסיה אנדריי רודנקו כי מוסקבה וטהרן צפויות לחתום "בעתיד הקרוב מאוד" על הסכם חדש לשיתוף פעולה מקיף בין המדינות. "העבודה על ההסכם כבר קרובה לסיום", אמר רודנקו לסוכנות הידיעות הרוסית RIA. רוסיה ואיראן חתמו על הסכם אסטרטגי ל-20 שנים כבר בשנת 2021, והוא אף הוארך בהמשך בחמש שנים נוספות.
הברית המתהדקת עם טהרן, והביקורת על ישראל
אחרי המתקפה האיראנית ב-14 באפריל, בזמן שרבים ממנהיגי המערב מיהרו לפרסם הודעות תמיכה בישראל ולגנות את טהרן, רוסיה פעלה באופן הפוך לגמרי, והצדיקה בכמה הזדמנויות את המתקפה הנרחבת. בעוד שהנשיא ולדימיר פוטין קרא ל"איפוק" מצד שני הצדדים ולא גינה את המתקפה, שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה הצדיק בניו יורק את הפעולה חסרת התקדים של טהרן, תקף את ישראל והשתמש בסוגיה כולה כדי לנגח את מדינות המערב ולהאשימן ב"צביעות".
גורמי מודיעין במערב מתארים את יחסי מוסקבה-טהרן כשותפות אסטרטגית הולכת ומעמיקה. הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה גורם מרכזי שתרם רבות לגיבוש השותפות הזאת, בשל התלות שפיתחה רוסיה בסיוע הצבאי האיראני בחודשי המלחמה הראשונים, שהחלה לרכוש מאיראן כטב"מים בהיקפים הולכים וגדלים, ועשתה בהם שימוש קטלני נגד אוקראינה.
מאז, הלך והעמיק שיתוף הפעולה הזה לתחומים נוספים, וכעת, בצל ההסלמה במתיחות בין איראן לישראל, הוא מקבל חשיבות מיוחדת בהקשר הישראלי. בטהרן למדו רבות והפיקו לקחים מבצעיים מהאופן שבו הפעילו הרוסים את הכטב"מים האיראניים ברחבי אוקראינה, מה שסייע לה כנראה לשפר את יכולותיה.
ב-10 בדצמבר, כחודשיים אחרי מתקפת הפתע של חמאס, נתניהו עזב את ישיבת הממשלה ל-50 דקות, וקיים שיחה קשה בטלפון עם פוטין. זו הייתה השיחה הראשונה בין השניים מאז 17 באוקטובר, 10 ימים אחרי פרוץ המלחמה.
לפי לשכת רה"מ, בשיחה נתניהו "הביע את מורת רוחו מהעמדות שהביעו נציגי רוסיה באו"ם ובפורומים אחרים", מאז שהחלה הלחימה. הוא ביקר בתקיפות גם את "שיתוף הפעולה המסוכן עם איראן", והדגיש שכל מדינה שהייתה סופגת מתקפת טרור כזו כמו ב-7 באוקטובר - הייתה נוהגת בעוצמה לא פחותה מזו שבה פועלת ישראל.
מנגד, בהודעת הקרמלין נכתב כי פוטין התמקד בשיחתו עם נתניהו ב"מצב ההומניטרי הקטסטרופלי ברצועת עזה". פוטין, לפי ההודעה, אישר אז "את עמדתו העקרונית של אי קבלה וגינוי של הטרור על כל ביטוייו", אך יחד עם זאת אמר כי "חשוב שהתמודדות עם טרור לא תביא לתוצאות כה חמורות נגד האוכלוסייה האזרחית". עוד מסר הקרמלין אחרי השיחה כי "הצד הרוסי מוכן לספק את כל הסיוע האפשרי כדי להקל על סבל האזרחים ולהחליש את עוצמות הסכסוך".
אחרי אותה השיחה, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר בריאיון לרשת CBS האמריקנית כי מתקפת חמאס "לא קרתה בוואקום", וטען שהיא "לא מצדיקה את העונש שהטילה ישראל על הפלסטינים". זמן קצר לאחר מכן, בדיון במועצת הביטחון של האו"ם שגריר ישראל גלעד ארדן השיב ללברוב שנכח בדיון ותקף את רוסיה: "אלבניה נפגעה במתקפת סייבר איראנית, וכפי שכולנו יודעים, מל"טים איראניים משמשים את רוסיה להרוג אזרחים באוקראינה. הטרור של איראן יגיע לכולכם. כולנו יודעים זאת, אפילו רוסיה המשתפת פעולה עם איראן".
מאז, רוסיה הפגינה תמיכה בעזה ובחמאס. היא הזמינה משלחות של מנהיגי חמאס בראשות מוסא אבו מרזוק לביקור במוסקבה, פרסה לחברי המשלחת שטיח אדום, ולטענת חאלד משעל - במוסקבה אף הבטיחו שברוסיה ובסין ילמדו על מתקפת 7 באוקטובר באקדמיות הצבאיות שלהם.
