דובר צה"ל אישר אחר הצהריים (יום ו') כי הצבא קיבל מכתב שנחתם על ידי 1,142 אנשי מילואים בחיל האוויר - בהם גם טייסים ונווטים - ובו איימו להפסיק להתייצב לשירות התנדבותי אם יאושר סופית החוק לביטול עילת הסבירות בשבוע הבא. "בצה"ל התקבל בשעות האחרונות מכתב החתום על ידי למעלה מ-1,100 שמות הכתובים בראשי תיבות של אנשי מילואים בחיל האוויר. צה"ל בודק את הפרטים ובהתאם יבחן את המשמעויות", מסר הדובר תת-אלוף דניאל הגרי. "צה"ל עוקב באופן רציף אחר המצב, בוחן את הכשירות ומשקף לדרג המדיני את המשמעויות".
הוא הדגיש, בהודעה חריגה שפרסם בחשבון הטוויטר שלו, כי "ביטחון אזרחי מדינת ישראל נשען על משרתי הסדיר ומשרתי המילואים, אלה טובי אנשינו ואנו מלאי הערכה לתרומתם". לדבריו, "עמדת צה"ל כפי שנקבעה על ידי הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי נותרה איתנה: אי-התייצבות לשירות מילואים פוגעת בצה"ל ובביטחון המדינה. בימים האחרונים ניכרת כבר פגיעה בלכידות שתיקונה ייארך זמן רב. חובתו של צה"ל להמשיך להגן על אזרחי מדינת ישראל".
ההודעה התפרסמה כשעתיים בלבד לאחר שנודע על המכתב הדרמטי, עליו חתומים אנשי צוות אוויר, מערך הבקרה, מפעילי כטמ"מ ויחידות מיוחדות בחיל האוויר. הוא הוגש הבוקר למפקד חיל האוויר - ובו הם קוראים כאמור לממשלה ולחברי הכנסת לעצור את החקיקה: "גלו מנהיגות, הגיעו להסכמות רחבות", כתבו.
החוק לביטול עילת הסבירות, נזכיר, כבר אושר השבוע לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת - שתיפתח באופן חריג ביום ראשון בשעה 10:00 לקראת ההצבעה הסופית. הדיון המקדים להצבעה ייארך 26 שעות, שבהן האופוזיציה תוכל לנמק 140 הסתייגויות להצעת החוק. הצפי לאישור הסופי של הצעת החוק הוא שעות אחר הצהריים ביום שני.
עם כניסתו לתוקף, בית המשפט לא יוכל להביע ביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות נגד החלטות של ראש הממשלה, שרים והממשלה, בדגש על מינויים וגם על אי הפעלת סמכות. כך, גם אם שר או ראש ממשלה נמנע מהחלטה כלשהי, כמו אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אי מילוי תקן במשרד ממשלתי או כל ביצוע החלטה או הימנעות ממנה - בית המשפט לא יוכל לבקר את העניין באמצעות עילת הסבירות.
במכתב כותבים אנשי המילואים: "אנו בימי בין המצרים – חובת כולנו למנוע חורבן בית שלישי. באחריות כולנו לעצור את הפילוג, הקיטוב והשסע העמוק שנפער בעם. צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינתנו יקר לכל עם ישראל - זהו החוזה שנחתם על ידי כל חלקי העם במגילת העצמאות. יסוד זה מהווה את ליבת ההסכמה של החברה הישראלית, על בסיסו כולנו משרתים את מדינת ישראל במסירות ובהקרבה תחת ממשלות מכל גוני הקשת הפוליטית".
החתומים על המכתב מוסיפים כי הם "פונים להנהגת העם הנבחרת בבקשה ובתחינה: גלו מנהיגות. הגיעו להסכמות רחבות, חזקו את האמון של כל חלקי העם במערכת המשפט ושמרו על עצמאותה. חקיקה המשפיעה על אופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל חייבת להתבצע בהידברות ובהסכמה ציבורית רחבה".
כל אחד מ-1,142 החתומים חתם על הנוסח הבא: "חקיקה המאפשרת לשלטון לפעול בצורה בלתי סבירה באופן קיצוני תפגע בביטחון מדינת ישראל, תגרום לאובדן אמון ולפגיעה בהסכמתי להמשיך ולסכן את חיי – ותוביל בצער עמוק ובלית ברירה להשהיית התנדבותי למילואים".
עד כה, נכון לאמש, עמד מספר הקצינים בחיל האוויר שהודיעו שיפסיקו להתייצב למילואים על כ-200 מכלל המערכים בחיל. מעטים מהם הם טייסים בטייסות: רובם מתנדבים בבית ספר לטיסה ובמטה המבצעי. קיימות גם כמובן עצומות ופניות של מילואימניקים מחלקים אחרים של הצבא, אבל צה"ל יודע להסתדר עם פחות לוחמים.
לעומת זאת, קיצוץ דרמטי במספר הטייסים שעומדים לרשות חיל האוויר מהווה פגיעה אסטרטגית. כרגע האירוע מוכל, אבל לאיש בצבא אין מודיעין ודאי שיאמר להם מה יקרה אם החקיקה תעבור בקריאה שלישית, והאם אכן עוד מאות רבות יממשו את איומם. בצמרת הצבא עדיין מקווים לגילויי אחריות, בוודאי נוכח האיומים הביטחוניים.
בסך הכול, בכל חילות הצבא, יותר מ-400 קצינים וטייסים במילואים הודיעו ישירות למפקדיהם על הפסקת שירותם בגלל המהפכה המשפטית. כפי שהבהירו בצה"ל השבוע - אין כוונה לדווח ולפרסם נתונים מספריים הקשורים לכשירות למלחמה משום שמדובר בנתון שאויבי ישראל מנסים להשיג ביתר שאת בימים אלו, על מנת להחליט אם לפתוח כעת בעימות צבאי. בצבא הבהירו שלשום כי הנתונים ינוטרו על בסיס יומי וידווחו לדרג המדיני באופן מיידי ומלא.
מי שאחראי כמובן לשקף את "תמונת המצב" לדרג המדיני הוא הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שב-ynet פורסם הבוקר כי הוא נזהר מאוד בדיווחים שלו כלפי מעלה וכי אמר למקורביו במהלך השבוע: "אציג לדרג המדיני רק תמונת מצב אמינה של כשירות ולכידות צה"ל. לא אשנה פסיק, לא למעלה ולא למטה".
ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן העניק אתמול לקצינים ולטייסים גיבוי ואמר כי "אם החקיקה האיומה והנוראה הזאת תעבור, אנחנו מדינת אחרת, אז אנחנו לא חייבים לעמוד בחוזה שחתמו איתנו". לדבריו, "להטיל את האחריות על אותם מתנדבים, טייסים ויחידות מיוחדות זו שגיאה מוחלטת".
גם בקרב המנסחים של אותו "חוזה" - רוח צה"ל - נשמעים קולות שמגבים את אי-ההתייצבות. "ביטול התשתית הדמוקרטית במדינה יוצר סכנה לביטול ערכים שנמצאים במסמך הזה ואופייניים למשטר מתוקן של מדינה דמוקרטית, כמו חיי אדם וטוהר הנשק", הסביר הבוקר בשיחה עם ynet פרופ' אסא כשר, שהיה שותף בשנות התשעים לניסוח הקוד האתי של צה"ל. "זה יוצר אפשרות שיגידו לחיילים לנהוג בצורה שהיא מנוגדת לערכים האלה, וזה הבסיס העיקרי להצדקת מעשים של אי-התייצבות".