בישראל לא הופתעו מתוצאות ההצבעה באו"ם - תמיכתן של 143 מדינות בשדרוג מעמד הפלסטינים בעצרת הכללית, לעומת התנגדות של תשע מדינות בלבד, כולל ישראל. ההצעה עברה רידוד, ומרגע שזה קרה היה ברור שמדינות רבות יותר יצביעו בעד. ההצעה המקורית אפשרה לפלסטינים זכות הצבעה באו"ם, וזה ירד ממנה.
ארדן גורס את צ'רטר האו"ם
הפלסטינים כן יקבלו מעתה זכות לשבת במקום של המדינות החברות באו"ם, להציע החלטות, לנאום בשם קבוצת מדינות וגם להיבחר לוועדות של העצרת. אבל אבו מאזן או שר פלסטיני לא יוכלו להיבחר לתפקידים שונים באו"ם, גם לא מומחים חיצוניים.
מדובר בהחלטה שערורייתית שמפרה את אמנת האו"ם שקובעת שכדי לצרף מדינה חברה, צריכה להיות הגדרה ברורה של גבולות אותה מדינה - דבר שלא קיים כאן. שנית, צריכה להיות שליטה אפקטיבית של אותה מדינה בשטח שלה - גם כן לא קיים. הרשות לא שולטת בעזה וגם על חלקים של הגדה. והכי משמעותי: זו צריכה להיות מדינה שוחרת שלום, בשעה שהרשות הפלסטינית משלמת משכורות למחבלים ומסיתה נגד ישראל ויהודים בספרי הלימוד שלה.
בנוסף, הפרוצדורה אומרת שכדי להתקבל כמדינה צריכה להיות המלצה של מועצת הביטחון, וכאן ארצות הברית הטילה וטו וההצעה נפלה. גם אם הכללים אומרים שצריכים המלצה, במקרה של הפלסטינים עושים מעקף – ולמעשה באו"ם שוברים את הכללים של עצמם.
אז נשאלת השאלה מדוע כל כך הרבה מדינות תמכו? הסיבה: בעקבות רידוד ההחלטה אין לה באמת משמעות אפקטיבית. זה הישג סימבולי לכל היותר. מבחינה מדינית, זה לא ישנה כהוא זה את מעמדם של הפלסטינים.
בנוסף, מדינות רבות משלמות כאן מס שפתיים כדי להיראות תומכות בפלסטינים שנחשבים היום בעולם כאנדרדוג. כאשר בראש האו"ם עומד אנטוניו גוטרש שמסרב להכניס את חמאס לרשימה השחורה של ארגונים שחשודים בביצוע עבירות מין - למרות שהשליחה שלו המליצה על כך – אין להתפלא שמדינות רבות מיישרות איתו קו.
לצד ישראל וארצות הברית, מדינות חשובות כמו ארגנטינה, צ'כיה והונגריה התנגדו. 25 מדינות נמנעו, ובהן משמעותיות כבריטניה, גרמניה, קנדה, איטליה, שבדיה, הולנד, אוקראינה, שווייץ, פינלנד ואוסטריה. זה לא עניין של מה בכך בימים אלה, שבהם זה פוליטיקלי קורקט להיות עם הפלסטינים ונגד ישראל.
מצד שני, יש גם אכזבה עמוקה מהצבעת הנגד של מדינות כמו אוסטרליה, צרפת, יפן ודרום קוריאה, וייתכן שיש גם אכזבה מכך שגרמניה ובריטניה נמנעו ולא הצביעו נגד ביחד עם ארצות הברית.
אחת מנקודות האור הן ההימנעות של גאורגיה, לטביה, ליטא והולנד, שלא נכנעו ללחץ באיחוד האירופי לתמוך. בישראל מציינים כנקודה חשובה לטובה גם את התנגדותה של ארגנטינה, פועל יוצא של בחירתו של נשיא ארגנטינה החדש והפרו-ישראלי חאבייר מיליי. גם צ'כיה והונגריה התנגדו חרף לחצים כבדים.
בישראל אומרים שבשטח להחלטה הזו אין שום משמעות. זו החלטה לא נעימה ומצערת, שאולי גם משקפת את מעמדה הירוד של ישראל בעולם, אבל היא לא תייצר שום שינוי. זאת עוד נקודה לרעתנו בשורה ארוכה של נקודות רעות, וצריך לקחת את זה בפרופורציה הראויה. אסור לשכוח שבעצרת הכללית של האו"ם יש לערבים רוב אוטומטי. זה הגוף שקיבל בשעתו את ההחלטה שציונות שווה גזענות - ושבדומה לשגריר חיים הרצוג שקרע את אותה החלטה, השגריר גלעד ארדן גרס היום מעל הבמה את צ'רטר האו"ם ואת תמונת סינוואר.
נקודה חשובה נוספת היא שההחלטה שעברה בעצרת האו"ם היא לא הכרה במדינה פלסטינית, אלא רק מעניקה לפלסטינים עוד זכויות. עם זאת, היא כן מהווה אינדיקציה לבאות, ורק היום שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל הודיע שב-21 במאי כמה מדינות יכירו במדינת פלסטינית, ובהן אירלנד, ספרד וסלובניה.
לא ברור האם ישראל תנקוט צעדים דיפלומטיים נגד המדינות שתמכו. סביר להניח שלא. ישראל צריכה לברור היטב את הקרבות הדיפלומטיים שהיא מנהלת. אבל זה בטח לא יוסיף להידוק הקשרים הבינלאומיים של ישראל. זה גם עוד שלב בהחרפת היחסים של ישראל עם האו"ם.
