מפציצים אזרחים - ולא מתקדמים: גורלם של מאות אוקראינים אשר תפסו מחסה בתיאטרון במריופול עדיין לא ידוע. אמש (רביעי) אמרו באוקראינה כי הכוחות הרוסיים הפציצו את התיאטרון ששימש מקלט לכ-1,200 תושבים בעיר הנצורה. הבוקר, בעדכון היומי שפרסם המודיעין הבריטי, צוין כי הרוסים מתעכבים בכל החזיתות.
"בימים האחרונים הכוחות הרוסיים התקדמו מעט מאוד באוויר, בים וביבשה - והם ממשיכים לספוג אבדות כבדים", נכתב בדו"ח המודיעין. לפי הבריטים, "ההתנגדות האוקראינית ממשיכה להיות עזה ומאורגנת. הרוב הגדול של השטח האוקראיני, כולל כל הערים הגדולות, נותר בידיים אוקראיניות".
עיריית מריופול מסרה אתמול שנגרם נזק גדול לתיאטרון, ושהצבא הרוסי "הרס בצורה צינית ומכוונת את התיאטרון בלב מריופול. מטוס הטיל פצצה על הבניין שבו הסתתרו מאות אזרחים". בתמונות לוויין שצולמו לפני שלושה ימים, נראה הכיתוב "ילדים" (ברוסית) בכניסה לתיאטרון ובשער היציאה ממנו. רוסיה הכחישה שהפציצה את התיאטרון.
בתמונות לוויין חדשות שהתפרסמו הלילה נראה הרס גם בעיר צ'רניהיב, וכוחות רוסיים שנמצאים בסמוך לה. ההפצצות נמשכות גם באזור הבירה קייב, שבה דווח הבוקר על הרוג אחד ושלושה פצועים בעקבות פגיעת טיל שיורט בבניין מגורים בן 16 קומות. הפגיעה התרחשה מעט אחרי השעה 5 בבוקר, וכ-30 תושבים בבניין פונו ממנו.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר הלילה בנאום לאומה שתוכניות לשיקום המדינה של אחרי המלחמה "כבר בעבודה". זלנסקי הבטיח שמדינתו תבנה בתים עבור האזרחים שביתם הושמד ולדבריו "זה לא משנה עד כמה ההפסדים יהיו גדולים. זה יהיה שחזור היסטורי שיעניק השראה לעולם".
בריאיון שהעניק לרשת NBC האמריקנית, אמר זלנסקי שרוסיה "כבר חצתה את כל הקווים האדומים כשהפגיזה אזרחים". בווידאו שפרסם בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו לאחר הנאום בקונגרס אתמול, עדכן זלנסקי שלפחות 103 ילדים נהרגו באוקראינה מאז החלה הפלישה הרוסית למדינה. "אני לא מבין את המשמעות של קווים אדומים. למה עוד צריך לחכות? שניתן לרוסים להרוג לנו 200, 300 או 400 ילדים?", אמר הנשיא האוקראיני.
זלנסקי נאם אתמול אחר הצהריים בווידאו בפני הקונגרס האמריקני, וקרא למחוקקים האמריקנים לסייע בדחיפות לארצו. "כשאתם חושבים על אוקראינה, תחשבו על פיגועי 11 בספטמבר, זכרו את פרל הרבור", אמר זלנסקי, "אנחנו זקוקים לכם עכשיו". הוא חזר על קריאתו לארה"ב לדאוג שהמערב יכריז על שמי אוקראינה "אזור אסור לטיסה" כדי למנוע מכלי טיס רוסיים להפציץ מטרות במדינה.
אתמול הודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חבילת סיוע חדשה ו"חסרת תקדים" שתעביר ארה"ב לאוקראינה. ביידן אמר שחבילת הסיוע, בשווי 800 מיליון דולר, תכלול מל"טים ונשקים נגד מטוסים ונגד טנקים. מקורות אמרו ל-CNN שארה"ב תספק לאוקראינה 100 מל"טים מתוחכמים מסוג "Switchblade", שנחשבים למתקדמים מבחינה טכנולוגית ונודעים כ"מל"ט קמיקזה", בעקבות העובדה שהם נושאים ראש נפץ ויכולים לפגוע במטרות מדויקות גם ממרחק קילומטרים. אתמול דווח בצהריים שעל פי בכירים בבית הלבן טרם התקבלה ההחלטה האם לספק לאוקראינה את אותם מל"טים מתאבדים.
פרט למל"טים, דווח כי ארצות הברית תספק לאוקראינה 800 מערכות נ"מ (כולל לטווחים ארוכים), 9,000 מערכות נגד שריון, 7,000 נשקים קלים (מקלעים, רובים ורימונים) ו-20 מיליון קליעים.
"אנחנו הולכים להעניק לאוקראינה את הנשק להילחם ולהגן על עצמה במהלך הימים הקשים שמחכים לה", אמר ביידן, שעות אחרי שנשיא אוקראינה זלנסקי נאם בווידאו בפני חברי הקונגרס וקרא שוב לסייע לארצו. ארה"ב ושאר מדינות המערב סירבו לשלוח חיילים לאוקראינה, שאינה חברה בנאט"ו, ודחו את בקשתה לסייע בסגירת המרחב האווירי שלה. כדי לתמוך בה הם העבירו לה נשק וסיוע צבאי נוסף, והטילו סנקציות בינלאומיות קשות על רוסיה.
תמונות חדשות שפרסמה חברת הלוויינים האמריקנית MAXAR, ושחלקן מופיעות בכתבה, מעידות על הנזק המשמעותי שנגרם כתוצאה מהפגזות הכוחות הרוסיים באוקראינה. בעיירה וולנובאחה, שכוחות המורדים הפרו-רוסים טענו שהשתלטו עליה, נראים בתמונות מבנים חרוכים במקום בו עמדו בעבר כמה בניינים. בשדה שממוקם כ-17 קילומטרים מצ'רניהיב שבצפון המדינה, נראים בתמונות יותר מתריסר תותחנים רוסיים מתמרנים עם מערכות שיגור רקטות מרובות (MLRS). בתמונות נוספות נראה מכתש גדול שנפער באמצע איצטדיון הספורט בעיר כתוצאה מההפצצות.
אתמול לפנות בוקר, הצהיר זלנסקי כי עמדות הצדדים מתחילות להישמע "מציאותיות יותר", ולפני הצהריים נתן גם שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב סיבה לתקווה. לברוב אמר אמנם כי המשא ומתן איננו קל, אך ציין כי "יש תקווה מסוימת לפשרה".
שעה קלה אחר כך אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי אחת הפשרות האפשריות שנדונות כעת סביב הדרישה הרוסית לדה-מיליטריזציה של אוקראינה היא שאוקראינה תורשה להחזיק צבא משלה, אך מבלי שתצורף לנאט"ו. הוא אמר כי מדובר במודל דומה לזה של אוסטריה ושבדיה, שתי מדינות אירופיות בעלות צבא שאינן חברות בברית הצפון-אטלנטית. בחלוף זמן קצר הגיבה לשכת הנשיאות האוקראינית על הדברים, דחתה את הרעיון של המודל האוסטרי או השבדי, והדגישה כי תסכים רק למודל שיכלול ערבויות ביטחוניות בעלות תוקף משפטי.
נציגי ארה"ב, בריטניה, צרפת, אלבניה, נורבגיה ואירלנד ביקשו לכנס היום דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם, בשל ההידרדרות במצב ההומניטרי באוקראינה. כך לפי מקורות דיפלומטיים. "רוסיה מבצעת פשעי מלחמה ומכוונת לאזרחים", נכתב בציוץ בטוויטר של הנציגות הדיפלומטית הבריטית לאו"ם.
שר החוץ של צרפת, ז'אן-איב לה דריאן, אמר בריאיון לעיתון במדינה כי רוסיה "רק מעמידה פנים שהיא מנהלת משא ומתן עם אוקראינה, בזמן שהיא עוסקת בתהליך דרמטי של אכזריות מתמשכת". לדבריו, "הפסקת אש היא הבסיס שעליו מנהלים משא ומתן. אתה לא יכול לנהל שיחות עם אקדח מוצמד לראש".
משרד ההגנה של בריטניה עדכן שרוסיה החלה להשתמש בכלי נשק ישנים יותר ממה שהשתמשה עד כה, מה שעלול לגרום לפגיעה כבדה יותר באזרחים, בשל היותם פחות מדויקים. בעדכון שפרסם המשרד נכתב כי "בשל העיכובים בהשגת היעדים והכישלון לשלוט במרחב האווירי של אוקראינה", הנשק המדויק של רוסיה החל לאזול, מה שהוביל אותה להשתמש בנשק שנחשב פחות יעיל צבאית.