עימותים עם הרשות, אתמול בשכם
הפרות הסדר וחילופי האש בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לבין חמושים בשכם בעקבת מעצרו של פעיל חמאס בעיר אמורים לעורר דאגה רבה בישראל. הם נתפסים בצדק כשלב נוסף בהידרדרות המתרחשת בחודשים האחרונים ביהודה ושומרון והתבטאה עד עתה בעיקר בעליית בהיקף הטרור באזור. עם זאת, אפשר שהפעילות החריגה של הרשות בשכם מבשרת על תפנית בעלילה, ועל הבנה מעמיקה של הצמרת הפלסטינית שמיגור גורמי הטרור ומחוללי האנרכיה בצפון השומרון אינם בגדר "שירות עבור ישראל", אלא מהלכים חיוניים לצורך שרידות הרשות. בעומק הזיכרון הפלסטיני צרובה הטראומה של השתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, והחרדה שמא התנועה תנסה גם הפעם לנצל את חולשת הרשות.
אי אפשר להפריז במשקל הפעילות הנוכחית של הרשות בשכם. אם תיכשל, עלולה האנרכיה לגלוש גם למחוזות אחרים ביהודה ושומרון ולעודד את החמאס והג'יהאד האסלאמי להגביר את פעילותם ולערער את השלטון הפלסטיני. ואולם הפגנת נחישות - חרף ההאשמות המוטחות ברשות בדבר שיתוף פעולה עם ישראל - עשויה להועיל לה כדי לשקם את מעמדה הן בעיני הציבור הפלסטיני והן בעיני ישראל, המגבירה לחץ על אבו מאזן לאכוף ריבונות בשטח.
האירועים בשכם מחדדים את ההבנה לגבי הדרכים לחיזוק הרשות. חולשתה הנוכחית אינה רק תוצאה של מדיניות ישראל, אלא גם של רפיון פנימי ושל דימוי ציבורי שלילי, בעיקר בשל שחיתות נרחבת והיעדר דמוקרטיה. הדרך לתיקון לא יכולה לעבור רק דרך ישראל, וקונקרטית דרך הנוסחאות הוותיקות של הצבת אופק מדיני או הענקת תמריצים כלכליים. מהלכים כאלה בהחלט יכולים לסייע לשיפור מעמדו של אבו מאזן, אולם אינם בגדר תרופת קסם.
כדי לחזק את הממשל הפלסטיני יש הכרח במאמץ מבית: אכיפת מרות, במיוחד בצפון השומרון שבו הרשות כמעט איבדה שליטה, ובהמשך גם רפורמה פנימית מעמיקה, מנהלתית ופוליטית, שעשויה לשפר את דימוי הממשל בעיני הציבור הפלסטיני. זהו צעד חיוני בפרט לקראת "היום שאחרי אבו מאזן", שעלול להיות מועד לפורענות. לחץ ישראלי בהקשר הזה לא יועיל, אך כזה שיגיע מכיוון הקהילה הבינלאומית ומדינות ערב בהחלט עשוי לסייע.
שבוע לפני חגי תשרי וכחודש וחצי לפני הבחירות צריכה ישראל להתמקד בייצוב השטח ולא לגלוש לתכנונים לגבי עיצוב המערכת הפלסטינית באמצעים צבאיים או מדיניים. הסיוע הטוב ביותר שהיא יכולה להעניק בשלב הזה לרשות הוא לא לעודד אותה בגלוי, קל וחומר לנסות ולסייע לה מעשית בהתמודדות עם האתגרים בצפון השומרון, דבר שייתפס בצורה שלילית בזירה הפלסטינית.
בהיבט האקטיבי, מומלץ שישראל תתמקד בסיכול הרמת הראש של חמאס. זו מנסה לאכוף משוואה שבמסגרתה מצד אחד השקט ברצועה נשמר, ומצד שני היא מקדמת משם טרור בשלט רחוק (למשל תשתית הטרור שנחשפה בימים האחרונים ואוכוונה מעזה), מתסיסה את הציבור ביהודה ושומרון ומלבה את האווירה – כולל בקרב הערבים אזרחי ישראל - בנושא הר הבית, תוך הקרנת מסרים מתסיסים לגבי "הפשיטה היהודית" הצפויה על המתחם במהלך חגי תשרי.
ד"ר מיכאל מילשטייןזו העת שבה מומלץ לישראל להתנות את המשך קידום המחוות האזרחיות חסרות התקדים כלפי חמאס, ובמוקדן יציאת הפועלים מעזה, לא רק ברגיעה ביטחונית ברצועה אלא באי-ייצוא טרור והסתה ליהודה ושומרון.
אירועי שכם מהווים תזכורת למקבלי ההחלטות בישראל שהשקט היחסי שאפיין את הזירה בעשור האחרון בזכות "השלום הכלכלי" אינו מצב שניתן לקיים לנצח. כל ממשלה שתכונן לאחר הבחירות תהיה חייבת להציב את הנושא הפלסטיני בראש מעיניה, לגבש לגביו אסטרטגיה סדורה (שלא קיימת כיום) ובעיקר להיערך לקבלת הכרעות היסטוריות.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
