6 צפייה בגלריה
שרית דמגי ואביה משה דמגי
שרית דמגי ואביה משה דמגי
שרית דמגי ואביה משה דמגי
שרית דמגי הייתה רק בת שלוש כשאביה משה דמגי, לוחם חי"ר במילואים, נפל במלחמת יום הכיפורים והותיר אחריו אלמנה צעירה ושני ילדים קטנים. לפני כמה ימים יצרה איתה קשר קצינת הנפגעים של היחידה ובישרה לה: מצאנו פריטים של אבא שלך מהמלחמה.
משה דמגי נהרג בתאונת דרכים בסוף המלחמה באחת ההפוגות, כשהיה בדרכו לחופשה קצרה בבית, ונחשב חלל מלחמת יום הכיפורים. הוא היה בן 28 במותו. הבת שרית, תושבת באר שבע ועובדת ותיקה במשרד העלייה והקליטה, לא האמינה בהתחלה – בכל זאת עברו 50 שנה – אבל כשקצינת הנפגעים שאלה אם היא רוצה את הפריטים, היא לא היססה.
"אמרתי לה 'בוודאי שאני רוצה, יותר מאשמח לקבל את זה'", סיפרה. "לקח לי יומיים להתאפס. באותו יום רק בכיתי. זה כאילו אבא שלח לי סימן מהשמיים. כשאתה גדל בלי אבא כל כך הרבה שנים אתה משתוקק אליו. ופתאום מישהו מתקשר ואומר שיש לו משהו אישי שלו. מאוד התרגשתי וחיכיתי למפגש".
6 צפייה בגלריה
התגית של משה דמגי
התגית של משה דמגי
תמונותיו של משה דמגי
6 צפייה בגלריה
התגית של משה דמגי
התגית של משה דמגי
הדסקית של משה דמגי
אתמול הגיעה קצינת הנפגעים לביתה של שרית ומסרה לה את הפריטים ששייכים לאביה, שכמעט לא הכירה, בהם הדסקית שלו, שלוש תמונות ומסמכים. בשיחת הטלפון אמרה לה קצינת הנפגעים שנמצא גם חוגר, אך זו הייתה בטעות. "אלה תמונות עם חותמת פוטו מבאר שבע שהוא נראה בהן ילד", אמרה הבת שהתרגשה לראות אותן בפעם הראשונה. "הייתי רק בת שלוש כשהוא נפטר, קטנה מדי בשביל לזכור אותו", אמרה שרית בצער.
"יש לי אח צעיר, אברהם, שהיה בן שנה וחצי. אמא שלנו נפטרה כשהייתי בת 18, וכך בעצם נסתם הגולל על הזיכרון של אבא. גם איתה לא דיברתי עליו הרבה, זה לא משהו שאני פותחת. מלחמת יום כיפור השאירה הרבה אלמנות ויתומים ולא היה טיפול בתוך ים השכול והטראומה. היום אני מבינה את ההשלכות של זה".
6 צפייה בגלריה
שרית דמגי קיבלה את פריטיו של אביה משה דמגי
שרית דמגי קיבלה את פריטיו של אביה משה דמגי
שרית דמגי
6 צפייה בגלריה
התגית של משה דמגי
התגית של משה דמגי
ההודעה על מציאת החפצים האישיים
שרית התמודדה כל השנים עם האובדן באמצעות כתיבת שירים, שאימצה כדרך לתקשר עם האב החסר. ההודעה הפתאומית על החפצים שנמצאו פתאום גרמה לה לחשוב שמדובר בדרישת שלום מאביה, ואחרי שהתאוששה כתבה על כך כמה שירים.
באחד מהם כתבה: ערב ראש השנה / מעגל בן חמישים שנים / מוצא רגע להיסגר / זוג ידיים רועדות / ודמעות שלא יודעות מנוח / פיסת זיכרון מאבא / מונחת בין כפות ידיי / כמו הגיע לחבק אותי / להגיד לי שהוא לא שוכח / שנה חדשה בפתח / ומעגל בין חמישים שנים / מוצא רגע של שקט להיסגר".
בשיר אחר כתבה: "פיסה מאבא / אחרי חמישים שנה / הפתעה מהאיש שלא הכרתי / כאילו מישהו מגשים משאלה / ושולח לי סימן ממנו / לא פגישה בבית קפה / לא ארוחת חג חגיגית / לא חיבוק / דיסקית / תמונה / פיסה מאבא / תחבושת על כאב / ממלחמה בת חמישים".