קרן מונדר, שנחטפה ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר עוז יחד עם בנה אוהד בן ה-9 ואמה רותי, בעוד שאביה אברהם נרצח בשבי ברצועת עזה, שחזרה לראשונה בטור ב"ניו יורק טיימס" את חוויותיה מהשבי ומהימים שאחרי, וקראה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ולנשיא הנבחר דונלד טראמפ להציב את החזרת החטופים בראש סדר העדיפות שלהם. "לא נוכל להתחיל להחלים עד שכולם יחזרו הביתה", כתבה.
3 צפייה בגלריה
"טיפלתי בבני שעבר טראומה, שינה הייתה בלתי אפשרית". אוהד וקרן מונדר, אחרי שחזרו מהשבי
(צילום: דוברות מרכז שניידר)
מונדר תיארה בטור את ההתרחשויות באותו יום גורלי, כשהיא ובנה ביקרו את הוריה בקיבוץ ניר עוז. "התעוררנו לאזעקות זמן קצר אחרי השעה 6:00 בבוקר. בטלוויזיה ובקבוצות וואטסאפ למדנו שהמחבלים קרובים. התחלתי להילחץ. אמרתי לאוהד לכבות את הטלוויזיה ולהתחבא מתחת למיטה. שמעתי את רעש מכונות הירי. כיבינו את האורות ונעלנו את דלת הכניסה", סיפרה.
"הוריי הצטרפו אלינו לממ"ד, לא היה לו מנעול", המשיכה, "ואז שמענו את קולות המחבלים. אבי, שהתהלך בעזרת מקל הליכה, ניסה להחזיק את דלת הממ"ד. פתאום היו חמישה גברים חמושים איתנו בחדר. הם לקחו את הטלפונים הניידים שלנו והובילו אותנו החוצה, שם ראיתי שורה של מכוניות עולות באש. מחבלים נהגו בעגלות גולף מלאות ברכוש שנבזז. זה היה כאוס".
מונדר המשיכה לתאר את רגעי החטיפה: "השובים שלנו העלו את אוהד, את אמי ואותי לעגלת הגולף. אבי נפל כשיצאנו מהבית, הוא עדיין היה על הקרקע כשלקחו אותנו משם. כשעזבנו את הקיבוץ, ראיתי מחבל מחזיק חבר משפחה ותיק בן 80 באחיזת חנק. בכל מקום היה עשן מהשריפות שהוצתו. ליד גדר הגבול עם עזה העבירו אותנו לג'יפ. כשהגענו לעזה, נראה היה שכולם חוגגים".
"החשש הגדול התממש: אבא נרצח". חילוץ גופתו של אברהם מונדר
(צילום: דובר צה"ל )
לדברי מונדר, ברצועה "החזיקו אותנו לבד בחדר חשוך, וציוו עלינו לשתוק. אפילו את ההתעטשויות דיכאנו. ביום השלישי לשבי שמענו ברדיו שאחי הצעיר, רועי מונדר, נרצח. מצאו אותו על הדשא מחוץ לשרידי ביתו השרוף. ב-12 הימים הראשונים אמי, בני ואני הועברנו בין דירות. ב-19 באוקטובר הולבשנו בחיג'אבים והועברנו לבית חולים".
"לאחר שלושה ימים הצטרפו אלינו ארבעה ילדים ושלושה מבוגרים נוספים", שיתפה. "היינו עכשיו חמש נשים, חמישה ילדים ושלושה מבוגרים, בגילי שנתיים עד 85, דחוסים בחדר אחד. שם נותרנו במשך השבועות הבאים. היו לנו מעט מזון ומים, לא יכולנו לנקות את עצמנו. היו לנו חמישה כיסאות ומזרן אחד, שינה כמעט לא הייתה אפשרית. חלקנו כיור אחד, פחי אשפה הפכו לשירותים. טיפלתי בבני שעבר טראומה ובמקביל ניסיתי לנחם ילדים שהופרדו מהוריהם. השאלות שלהם רדפו אותי: 'מתי נחזור הביתה?', 'מי יחכה לנו כשנחזור?', 'איפה נגור?', 'מי עוד נחטף ונרצח?'".
מונדר תיארה בנוסף את היום שבו קיבלו את הבשורה כי ישוחררו חזרה לישראל, ב-24 בנובמבר, כחלק מהפסקת אש זמנית במסגרת חילופי השבויים. "באותו בוקר פתחו שובינו את דלת חדרנו בבית החולים ואמרו לנו שנעזוב באותו יום", הסבירה. "בהתחלה החבאתי את יומנו של אוהד וכמה מיצירות האומנות שלו בחזייה שלי, אבל ברגע האחרון השארתי אותם מאחור מחשש שיבצעו עלינו חיפוש".
לפי מונדר, "השבי שלי, שנראה כאילו ארך נצח, הסתיים אחרי 48 ימים. לחזור פיזית זה דבר אחד, ההתאוששות לא הייתה קלה - ככל שעובר הזמן היא רק נהיית קשה יותר. מה ששיבש את שמחת חזרתנו היה לגלות שאבי עדיין בחיים, אך מוחזק כחטוף. במשך שמונה חודשים עשיתי כל שביכולתי כדי לעזור להציל את חייו. באוגוסט התממשו חששותינו הגרועים ביותר: אבי נרצח. היינו, בצורה מעוותת, 'ברי מזל': גופתו הוחזרה לישראל ויכולנו לקבור אותו בניר עוז. ערכנו טקס עבורו ועבור רועי. עבור משפחות רבות אחרות הסיוט נמשך. יקיריהן עדיין בעזה, בין אם בחיים וסובלים בשבי, או מתים ונמנעת מהם קבורה מכובדת".
3 צפייה בגלריה
אובריאן: "על שבעת החטופים האמריקנים להשתחרר לפני כניסת טראמפ לתפקיד"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהמשך הכתבה פנתה מונדר ישירות לביידן: "לאורך השנה האחרונה תמכת במשפחות החטופים. נפגשת איתנו ופעלת להשגת הסכם שיסיים את הסיוט הזה. שמענו הודעות ממך ומהיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, ברדיו כשהיינו בעזה. עם כניסתך לשבועות האחרונים בתפקידך, אני עומדת לצד משפחות כל החטופים, וקוראת לך: אנא, אל תוותר עליהם".
מונדר גם פנתה לטראמפ והודתה לו "על תמיכתו בדבריו החזקים". היא הוסיפה: "אנחנו מפצירים בך לעמוד לצד המילים האלו. אנא, המשיכו להילחם למען שחרור יקירינו, כעדיפות עליונה בתקופת המעבר הזו. לא ננוח עד שיהיו חופשיים. החטופים לא יכולים להמתין דקה נוספת".
מקורבים לביידן וטראמפ: "לשחרר את החטופים האמריקנים בשלב הראשון"
במקביל, בטור ל"וול סטריט ג'ורנל", איחדו כוחות חבר המפלגה הדמוקרטית טום ניידס, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, והרפובליקני רוברט אובריאן, מי שכיהן כיועץ לביטחון לאומי של טראמפ בכהונתו הקודמת. "טראמפ אמר שיהיה 'גיהינום' אם ארגון הטרור ימשיך להחזיק בחטופים, בשני המפלגות הפוליטיות מסכימים על כך. אמריקה דורשת להחזיר את החטופים שלה", כתבו.
ניידס ואובריאן תיארו את 7 באוקטובר כ"פיגוע הקטלני ביותר נגד אזרחים אמריקנים על ידי ארגון טרור זר מאז שנות ה-80, למעט פיגועי 11 בספטמבר". לדבריהם, "לארה"ב יש אינטרסים אסטרטגיים רבים במזרח התיכון ואנחנו, כמו הנשיאים שאותם שירתנו, לא תמיד מסכימים כיצד לקדם אותם. אך אנחנו מאוחדים באמונתנו ששבעת החטופים האמריקנים שעדיין נמצאים בעזה, יחד עם יתר 93 החטופים, חייבים לחזור הביתה עכשיו", הוסיפו.
בטור כתבו עוד השניים כי "הנשיא ביידן וצוותו עובדים קשה כדי שזה יקרה. הנשיא הנבחר טראמפ הבהיר כי על שבעת האמריקנים להשתחרר לפני כניסתו לתפקיד - או שיהיו לכך השלכות קשות. חמאס צריך לראות בתמיכה הדו-מפלגתית הזו חזית אמריקנית מאוחדת. תומכיו ברחבי האזור צריכים להבין שבשביל ממשלת ארה"ב, החזרת אזרחינו שמוחזקים שלא כדין היא עדיפות גבוהה שמושרשת עמוק בהיסטוריה שלנו".
השניים כתבו כי על פי הדיווחים, המשא ומתן לשחרור החטופים קרוב לסיום, "אבל בעבר כבר היינו קרובים, ואז לפתע אחד הצדדים מחליט לשנות את כללי המשחק, וההזדמנות להחזיר את כל החטופים מתפספסת".
"כל אחד מאיתנו ניהל בעבר משאים ומתנים מורכבים. זה לא קל, ולעולם אין ערובה לתוצאה מושלמת", הסבירו. "אבל כל הצדדים למשא ומתן הזה חייבים לדעת שכל הסכם חייב לכלול את שחרורם המיידי של שבעת האמריקנים. הם אינם קלפי מיקוח, הם אחינו, עם בני משפחה שמחכים להם בכאב בלתי נסבל. בחנוכה ובחג המולד הזה, משפחות אלה שוב יצטרכו לשבת בארוחת החג עם כיסא ריק ליד השולחן".
ניידס ואובריאן סיכמו את הטור במסר לחמאס ותומכיו: "אתם חייבים לשמוע את המסר בצורה ברורה: שחררו את האמריקנים בשלב הראשון של העסקה. את כולם. שחררו אותם וזכרו את שמותיהם בחגיגות החג שלכם השבוע. זו העסקה הכי טובה שתקבלו".
