היום (ראשון) מצוין יום ההוקרה הממלכתי לפצועי המלחמות ופעולות האיבה, ובו מדינת ישראל ומערכת הביטחון מצדיעות לרבבות הגברים והנשים שנפגעו פיזית ונפשית. מנתוני משרד הביטחון עולה כי באגף השיקום מטופלים כעת 59,973 איש – המספר הגבוה ביותר מאז הקמת האגף. מדובר בנפגעים בגוף ובנפש. יותר מ-5,700 בקשות להכרה בפצועים כנכי צה"ל טופלו בשנה האחרונה, 1,200 מהן היו פניות של מתמודדים עם פוסט-טראומה. בסך הכול מדובר בזינוק של 50% לעומת מספר הפניות שטופלו ב-2021.
95% מההחלטות להכיר בנפגעי פוסט-טראומה ניתנו השנה לצמיתות, לעומת 61% בשנים קודמות. ייתכן כי העלייה נובעת בעקבות הביקורת שנמתחה בפרשת איציק סעידיאן – לוחם לשעבר שהצית את עצמו בגלל היחס המחפיר שקיבל מהמערכת, ונכווה אנושות. כמו כן הוקמו בית מאזן ובית בטוח למתמודדים עם פוסט-טראומה והורחב המענה לטיפול בקנאביס. בשנה האחרונה טיפל אגף השיקום בכ-700 אלף בקשות של נכי צה"ל לשירותים וטיפולים שונים, עלייה של 25% לעומת 2021. מתוך כלל הנכים שמטופלים כעת – 50% הם בני הגיל השלישי, ו-10% עד גיל שלושים. 12% מהמטופלים מתמודדים עם פוסט־טראומה, 6% הן נשים ו1% בעלי נכות קשה במיוחד.
בין אלו המוכרים כנכי צה"ל, נמצאות גם נשים שכחיילות צעירות חירפו את נפשן מול הסכנות. חלק מהנשים שמוכרות כנכות צה"ל מדווחות שהן לא סובלות רק מהפציעה, אלא גם מהתעלמות ואטימות מצד המערכת והחברה לעומת היחס לגברים. אחת מהן היא ענת יהלום בת ה-68 מכפר סבא, ילידת קבוצת כינרת, שסוחבת את הפציעה כ-50 שנה. "שירתתי בשריון כמפקדת וכרל"שית. במלחמת כיפור הייתי בתעלת סואץ ובהפצצה המצרית הראשונה נפצעתי וסבלתי מפגיעה רב-מערכתית. עברתי מוות קליני וטיפולי החייאה. שנה שלמה הייתי מאושפזת. אחרי 40 שנה פגשתי את הרופא שטיפל בי בשטח. הוא סיפר שכתב בטופס 'חיילת פצועה' וקלט כמה זה נדיר. זה טלטל את המערכת".
לדבריה, היא הכירה גם חיילת מילואים שנהרגה במערכה. "היו חיילות בקו, אבל הרבה שנים די השתיקו את זה. כשהצבא היה צריך להכיר בנכותי הכירו בי בטפסים כגבר", שיתפה. האפליה שחוותה מקוממת אותה: "גבר שנפצע הוא טרומפלדור, אישה שנפצעת היא סחורה לקויה. הודיעו לבעלי שכנראה לא אוכל ללדת ואמרו לו – 'למה לקחת אישה כזאת?'". היחס המפלה נמשך לאחר שחרורה הביתה: "התקבלתי לעבודה, ואחרי שסיפרתי שאני נכת צה"ל פתאום המשרה לא הייתה רלוונטית". יהלום לא נכנעה: היא נישאה, ילדה שלושה ילדים, הקימה עם נכי צה"ל את עמותת אתגרים, יצאה לשליחות מטעם הסוכנות היהודית וקיבלה את פרס משרד הביטחון על מופת שיקומי.
מי-גל אבינועם בת ה-42 מאבן יהודה הייתה מפקדת טירונים בצה"ל כשנפגעה מבקבוק תבערה באינתיפאדה בשנת 2000. היא סבלה מפגיעת ראש ונדרשה לשיקום ארוך. פגיעתה הייתה גם נפשית והיא הוכרה גם כהלומת קרב. הסיוטים לא עוזבים אותה: "החיים השתנו, אני חיה כל הזמן בצל הפציעה, ישנה עם סכין מתחת לכרית, נרתעת ממקומות הומים".
על סוגיית הפצועים היא אמרה בכאב: "עד לפני שנתיים לא היה בכלל מקום לנשים בשיח הזה. הפעם הראשונה שהתוודעתי לכך שיש עוד נשים כמוני הייתה אחרי המקרה של סעידיאן". ההיכרות הולידה את קהילת "אחוות לוחמות", גוף התומך בנשים המתמודדות עם פוסט טראומה אותו הקימה מי-גל עם המסתערבת שיר פלד. "בקרוב יוצא פרויקט הדגל שלנו עם ארגון נכי צה"ל שנקרא 'עכשיו אני' – תוכנית העצמה לנשים שתעניק כלים פרקטיים בשלל נושאים כמו התחום הפיננסי-ניהולי או דימוי גוף".
לילך בשארי בת ה-33 שירתה כלוחמת במג"ב, שוחררה, חזרה אחרי שנתיים כמתנדבת וב-2018 התגייסה לשירות קבע בעיר העתיקה בירושלים. "מחבל בן 15 קפץ על שוטר שהיה לידי, ניסה לדקור אותו וברח. רדפתי אחריו וכדי למנוע פגיעות באזרחים ירינו בו. האירוע שינה את חיי והתסמינים של הפוסט-טראומה הגיעו מהר מאוד. בחילות והזעות בכל פעם שעברתי במקום האירוע. לא ישנתי תקופה ארוכה ועד היום אני חוששת מנקמה מצידם, משתדלת לא לצאת מהבית אם אינני חייבת ומרגישה מאוד בודדה", סיפרה בשארי.
גם היא סובלת מהיחס: "החברה מאוד שיפוטית, מה שלא רואים לא קיים. לעיתים חשתי שלא מבינים את המצוקה שלי". עם זאת, הוסיפה כי חל שינוי: "בארגון נכי צה"ל יש לנשים מקום מאוד גדול ואנחנו מקבלות מעטפת טובה. אני מברכת על יום ההוקרה וההזדמנות להעלות את המודעות בקרב הציבור".
דנה פנחסוב (46), שנפצעה אנושות לפני 26 שנים בפיגוע בקו 18 בירושלים במהלך שירותה הצבאי, אמרה הבוקר ל-ynet radio כי "לצערי עברנו הרבה שנים שבהן מדינת ישראל שכחה מפצועי צה"ל, לא רק מנפגעי פעולות האיבה, ובשנה האחרונה אנחנו כן רואים איזו התקדמות בנושא".
לדבריה, "יש המון מה לעשות, מתוך תקציב של 900 מיליון שאושר מומשו רק בערך 300 מיליון. מתוך תקציב מיידי שאושר ל-2022 של 300 מיליון נתנו לנו להשתמש רק ב-90 מיליון, כי המדינה גוררת רגליים, כי המדינאים שלנו מעכבים את החוקים ואת התקנות. כל אחד מנסה לצבור איזו קופה על הגב של נכי צה"ל ולהגיד שהוא עשה, ובפועל 60 אלף פצועות ופצועי צה"ל עדיין ממתינים לסיוע".
לירון באוכנר, מנהלת אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, אמרה כי "פצועות ופצועי מערכות ישראל מתמודדים בגבורה עם הפציעות הפיזיות והנפשיות. הנשים שביניהם לעתים נעלמות בין סיפורי הגבורה של הרוב הגברי. היום כולנו עוצרים על מנת להכיר ולהוקיר את אלה שהקריבו מגופם ומנפשם למען המדינה, רבות מהן נשים גיבורות ואמיצות".
בתוך כך, לכבוד יום ההוקרה, רמטכ"לים וקצינים בכירים בדימוס, בהם אהוד ברק, שאול מופז, בוגי יעלון ודן חלוץ, קראו לממשלה החדשה להשלים את רפורמת "נפש אחת", שיוסדה לאחר זעקת השבר של פצועי ופצועות צה"ל שנשמעה לאחר המקרה של איציק סעידיאן. היא נועדה לאפשר תיקון עוולות בנות עשרות שנים באופן הטיפול בנכי צה"ל, ובפרט באלו הסובלים מפוסט טראומה. הרפורמה תוקצבה והליכים מסוימים יצאו לפועל, אך ישנם עוד רבים שתקועים בשל הליכי פרוצדורה מורכבים.
במכתב שכתבו לממשלה נכתב: "אנו, שפיקדנו על חיילי צה"ל בשגרה ובחירום, שהובלנו את מאמצי ההגנה על המולדת באינספור מבצעים, קרבות, מלחמות ואימונים, פונים אליכם מנהיגי המפלגות והממשלה - השלימו את יישום רפורמת 'נפש אחת' וספקו רווחה והוקרה לאלה שהקריבו מגופם ומנפשם בהגנה על המדינה. הם היו שם בשבילנו, ואנחנו צריכים להיות שם בשבילם".
לימור לוריא, סמנכ"לית וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, אמרה היום בריאיון באולפן ynet כי "יש לנו עוד דרך ארוכה. אבל אני חושבת שבשנה האחרונה נעשו שינויים משמעותיים בטיפול באלו שנפצעו במהלך שירותם הצבאי או במערכות ישראל". לדבריה, "יש גידול משמעותי במספר האנשים שפונים אלינו, מה שאומר שאני מקווה שאנחנו מתחילים לאט לאט להחזיר את האמון ואומרים לאנשים - בואו אלינו, אנחנו פה בשביל לטפל בכם. בשנה וחצי האחרונות הרחבנו את השירותים ושיפרנו את השירות. נעשה הכול כדי שלא יהיה איציק סעידיאן נוסף".