"מצטערים שלא הצלחנו להחזיר אותך הרש", "חיכינו לך. הלב נשבר", כך כתבו הבוקר (ראשון) חברי קהילת "הקהל" בשכונת בקעה בירושלים על פלקט זיכרון לצד נרות נשמה בבית הקהילה. עשרות חברי קהילה הגיעו הבוקר למקום לאחר שהתבשרו כי חברם, הרש גולדברג-פולין, נרצח בשבי החמאס בעזה וגופתו הובאה לישראל.
"הרש היה פה בערב שמחת תורה. בליל שמחת תורה הוא עוד היה כאן בבית כנסת ורקד כאן", מספרת אשרת שהם, חברת קהילת 'הקהל' וחברתם של ג'ון ורייצ'ל הוריו של הרש. "אתמול בערב הבנו עם כל השמועות מה קורה. אנשים מהקהילה לא ישנו כל הלילה. בחמש בבוקר שמענו את ההודעה. אנחנו מלווים את משפחת גולדברג-פולין כל השנה. כאן ג'ון מתפלל. כאן הרש התפלל. הבוקר התארגנו באופן ספונטני ליצור מרחב עבור הקהילה. זה ממש מרגיש שהוא הבן שלנו. כולם מאוד מעורבים במאבק. כל השכונה כאן עם שלטים של הרש. לא חשבנו שזה יגמר ככה. כולם היו בתקווה שניפגש בשמחה של השחרור ולא בסוף הזה. לא העלנו על דעתנו סוף כזה".
משה שפירא, אביו של ענר ז"ל, חברו הטוב של הרש שנהרג במיגונית המוות, התקשה לעצור את הדמעות הבוקר: "לא הפסקנו להתפלל לסוף טוב. חשבנו שזה יסתיים אחרת. זה בוקר קשה. ההורים של הרש ביקשו להיות לבד בביתם"
הרש יצא בליל שמחת תורה, אחרי שהתפלל בירושלים למסיבת הנובה על יד קיבוץ רעים עם חברו מהתיכון, ענר שפירא ז"ל. בבוקר השביעי באוקטובר שניהם הסתתרו ונלחמו באחת המיגוניות כשענר עמד בפתח המיגונית והשליך החוצה רימונים שנזרקו לתוכה. ענר, לוחם בסיירת נח"ל, מצא שם את מותו. הרש איבד באותה מיגונית לא רק את חברו, אלא גם את ידו ואף צולם לאחר מכן על ידי חמאס כשהוא קטוע יד. משה שפירא, אביו של ענר ז"ל, התקשה לעצור את הדמעות הבוקר בשיחה עם ynet ואמר כי "לא הפסקנו להתפלל לסוף טוב. חשבנו שזה יסתיים אחרת. זה בוקר קשה. ההורים של הרש ביקשו להיות לבד הבוקר בביתם".
הרש הוא הבוגר השביעי של בית הספר הימלפרב בירושלים שנהרג מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל באוקטובר. ירמי סטביסקי, מנהל בית הספר אמר ל-ynet כי "זה סיפור קשה כי היו כל כך הרבה ציפיות. הציפייה של ההורים היתה כל כך גדולה. בסוף אלו אנשים אמריקאים שבאו לעלות לארץ כדי להתחבר לחברה בישראל והבן שלהם נרצח פה. אלו אנשים שהיו יכולים לחיות חיים טובים בארה"ב. אני זוכר שאמא של הרש סיפרה שכשהוא עלה לתורה, היא הרגישה שהיא הגיעה למקום שבו היא יכולה לחיות את היהדות שלה בצורה מלאה. הם עשו כל מאמץ כדי לראות את הרש בחזרה בבית והאכזבה והכאב עכשיו כל כך גדולים. הם לא גידפו פה את הממשלה. הצער שלהם לא העביר אותם על דעתם. הרש היה ילד מתוק. ילד שמח. הוא היה ילד שעשה שירות צבאי מלא, שזה גם לא פשוט לילד עולה חדש. הוא מאוד אהב את הפועל ירושלים ומאוד אהב לטייל".
תמונתו של הרש מופיע כמעט בכל בית בשכונת בקעה ובשכונת מקור חיים בירושלים, בקרבת בית הוריו. רקע התמונה בצבע אדום, צבע הקבוצה שאהד – הפועל ירושלים. הרש היה אוהד בולט מאוד של הקבוצה הירושלמית שהוציאה הודעת תנחומים. "הרש שלנו איננו. אנחנו מתעוררים לבוקר נורא ואיום לקהילת הפועל ירושלים. אחרי כמעט שנה של זעקה בשמו ותפילה לשלומו, האבל כבד מנשוא, והמילים לא יתחילו לתאר. כולנו שולחים תנחומים לרייצ'ל, ג'ון, ליבי ואורלי, שמבקשים לשמור על פרטיות המשפחה ברגעים אלה. לנו המבוגרים יש אחריות כלפי הילדים בקהילה, ששרו לשחרורו ונשאו את דיוקנו של הרש. אנחנו כאן וננסה לסייע למי מכם שיזדקק", נכתב בהודעת הקבוצה.
