הבחירות לראשות העיר אילת אמנם נגמרו בניצחון של אלי לנקרי, אך הקרבות בעיר הדרומית מסרבים להיפסק. המועמד של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו שהפסיד בבחירות, טוען למהלכים לא כשרים – ודווקא מועמד שלא התמודד באמת זכה לתשומת הלב הגדולה של התושבים.
ראש העיר הנבחר של אילת בריאיון לאולפן ynet
(צילום: סטס קופולו)
הקרב על ראשות העיר אילת היה גם קרב נוסף בין ראש הממשלה לשעבר נתניהו לשר המשפטים גדעון סער. בשעות הלילה של יום שלישי הודיע משרד הפנים על ניצחונו של לנקרי, סגן ראש העיר ויד ימינו של ראש העיר לשעבר מאיר יצחק הלוי, מי שערק משורות הליכוד ומכהן כח"כ בסיעת "תקווה חדשה" של גדעון סער. בסביבתו של יצחק הלוי היה קשה לפרוח, אבל לנקרי הצליח לעשות זאת.
בצד השני של המתרס היה גבי קדוש, שכבר הפסיד בעבר ליצחק הלוי וחזר להילחם על כס ראש העיר. בדרך הוא גייס את תמיכתו של נתניהו, העלה סרטון עם שיחת טלפון משותפת ביום הבחירות ועשה עבודת שטח רצינית – בתקווה לחזור לכיסא שממנו נושל על ידי יצחק הלוי.
קדוש משוחח עם נתניהו ביום הבחירות
אבל הפעם ההפסד היה צורב במיוחד. לנקרי זכה לתמיכתם של 44.7% מקולות הבוחרים (6,104 קולות כשרים מתוך 13,893 מצביעים). קדוש הגיע למקום השני עם 41.2% מקולות הבוחרים (5,627), ואחריו הדס מילוא עם 6.9% (947 קולות) ויעקב קיסוס שקיבל 7.2% מהקולות הכשרים (984).
עד עכשיו קדוש מסרב להכיר בתוצאות הבחירות. מיד לאחר ההודעה הרשמית של משרד הפנים הוא הוציא הודעה שלפיה "הספירה נעצרה והופסקה הלילה בעקבות פנייתו של המועמד גבי קדוש... בעקבות ליקויים שנתגלו במהלך הבחירות, כולל תקלה בספירת המעטפות הכפולות".
אלא שבניגוד להודעת מטה הבחירות של קדוש, במשרד הפנים הבהירו שוועדת הבחירות התכנסה ביום רביעי רק כדי להשלים את ספירת המעטפות החיצוניות, ולא בגלל ליקויים שנתגלו.
בסביבתו של קדוש לא מיהרו לוותר והודיעו כי הוא הגיש תלונה במשטרה על כך שהארגזים עם המעטפות הכפולות והפרוטוקולים נלקחו לביתו של יו"ר ועדת הבחירות ללא ליווי ובניגוד לסיכום החלטת הוועדה.
"דברים נעשו במחשכים. אני מרגיש שנעשו כאן מהלכים לא כשרים. הדברים שראינו במטרה שלי מקוממים ומחייבים בדיקה", אמר קדוש בריאיון לעיתון מקומי. "הפער ממש קטן ומאות קולות לכאן או לכאן משנים את התמונה, ולכן זה מחייב בדיקה מקיפה, אמיתית ורצינית, כדי שיקבלו תוצאות אמת באופן הגון וישר".
המועמד המנצח שבכלל לא התמודד
בזמן שלנקרי חוגג את הניצחון שלו בבחירות, וקדוש מתקשה לקבל את ההפסד, במקום אחר בעיר אילת חגגו גם כן ניצחון בבחירות. אלה היו חגיגות הניצחון של המועמד החמישי בבחירות, מועמד שלא באמת היה אפשר להצביע לו. הוא בובה בשם מני ממון והבטחת הבחירות שלו פשוטה: "הפוליטיקאים ימכרו את אילת בזול, רק מני ממון ימכור את אילת ביוקר". בעמותת צלול מימנו את קידומו של מני ברשתות החברתיות בכמה אלפי שקלים, אך שאר היוזמה התבצעה בהתנדבות.
"ניצחתי", הצהיר ממון בסרטון הניצחון שלו. "זה ניצחון שהיכה את ישראל בהלם. רק לפני כמה שבועות אף אחד באילת לא נתן סיכוי למני ממון. אנשים קטנים וחסרי אמונה סירבו לקבל את החזון של מני – שכסף, כבוד, כוח , קשרים, קומבינות ושוחד יכולים לקנות ניצחון".
נאום הניצחון של מני ממון
הבחירות המוקדמות באילת לא הצליחו להלהיב במיוחד את התושבים. הקמפיינים היו קצרים ומעט יבשים, ואחרי משבר הקורונה שהציב את אילת בראש טבלת האבטלה – לרבים מהתושבים לא היה כוח לבחירות, במיוחד לא באוגוסט – תקופת השיא של התיירות בעיר.
עם הנתונים האלה החליטה קבוצה קטנה של אילתים להריץ מועמד בובה שכולו שלהם. כל אחד סייע במשהו ועמותת "צלול" הביאה את הכסף. בתוך זמן קצר הם גייסו גם סטודנט מבית הספר לבובנאות בהנהלת דבורה צפריר, שבנה את מני לפי החזון שלהם.
"במקור חשבנו על בובה בשם לילי שמועמדת לראשות העיר", סיפר אחד השותפים במיזם. "כתבנו לה פרופיל, אבל הבובנאית לא הצליחה להשתגע כמו מני. רצינו מועמד מופרע. הבובנאי שבה את מני נדלק על הרעיון והשאר היסטוריה".
"מני מבחינתי הוא השילוב המושלם בין צחוק ושעשוע, לומר את כל הדברים הכי לא פוליטיקלי קורקט ולצחוק על הכל, וכל זה למטרה סופר חשובה – העלאת המודעות של הציבור לסוגיות חשובות שעל הפרק", הוסיף שותף אחר.
באמצעות מני האילתים ביקשו להעלות על הפרק סוגיות כמו שיפור התחבורה הציבורית בעיר ואליה, סוגיות סביבתיות כמו הביקורת על ההסכם להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון, וגם מאבק על הכלכלה המקומי והאופי של העיר.
5 צפייה בגלריה
הטיילת של אילת. "בשביל התושבים אילת הפכה לעיר של פועלים בתחום המלונאות, ובשביל התייר אין טעם לצאת מהמלון כי הכל שם"
(צילום: מאיר אוחיון)
"בשביל התושבים אילת הפכה לעיר של פועלים בתחום המלונאות, ובשביל התייר החוויה של אילת היא בתוך המלון בלבד, אין טעם לצאת החוצה כי הכל במלון", הם אמרו. "העסקים המקומיים מקרטעים, החוויה הייחודית של עיר קטנה עם אופי הולכת לאיבוד ובמקום אנחנו מקבלים כמויות אדירות של אנשים שרק חלק קטן מהכספים שלהם חוזר בחזרה לעיר. אילת איבדה את הדרך ובמקום לספק חוויה היא סופרת תיירים".
שיח על הסוגיה הזאת, למשל, היה קשה מאוד למצוא אצל אלו שהתמודדו רשמית בבחירות לראשות העיר, אבל לפחות על אחד הנושאים החשובים ביותר הם יישרו קו. קדוש הודיע שיילחם בהסכם RED-MED, שתכליתו העברת נפט שיגיע במכליות מאיחוד האמירויות למפרץ אילת ומשם בצינור לאשקלון, גם לנקרי הודיע שיתנגד להסכם. מני ממון, אם תהיתם, הוציא סרטון תמיכה בקצא"א והתגאה שהחברה בחרה באילת כדי להעביר בה נפט – "אנשים לפני אלמוגים".
עכשיו אילת, שעדיין מתאוששת ממשבר הקורונה, צריכה להחליט לאן פניה מועדות, איזו עיר היא באמת רוצה להיות. צריך להכריע איך לגוון את מוקדי התיירות והתעסוקה שלה, איך לחזק את שירותי הרפואה שלה ואיך לשמור על אוצרות הטבע שלה, שבעצם הם של כולם, למען הדורות הבאים.
או כמו שאמר מני ממון בנאום הניצחון שלו לשאר המועמדים: "הפסדתם את המצביעים, ולא רק את הקולות של האילתים. הפסדתם את האמון שלהם, שעממתם את כל המדינה. הפכתם את אילת לעיר שכולם מתעלמים ממנה. האילתים ישבו שנה בלי לעבוד, למי היה אכפת?... נכשלתם".
