6 צפייה בגלריה
"מלחמת מוחות, במקרה הזה האסירים ניצחו". אלי גבאי בתקופת שירותו בשב"ס
(צילום: אפי שריר)
מפקד כלא גלבוע לשעבר, אלי גבאי (51), מתאר תחושות קשות בעקבות הימלטות ששת המחבלים מבית הסוהר שעליו פיקד. "חד-משמעית היה מחדל", הוא קובע. בשיחה עם ynet הוא מתאר את הכשלים שהיו לדעתו במקרה, ומותח ביקורת גם על היחס לאסירים הביטחוניים - שבו לדבריו אשם גם הדרג הפוליטי.
6 צפייה בגלריה
"שינינו את הנהלים". המנהרה ב-2014 והמנהרה שממנה נמלטו המחבלים אתמול
(צילום: דוברות שבס)
6 צפייה בגלריה
"הצוות מתמודד עם מצבים כאלה כל יום". החיפושים אחר המחבלים שנמלטו
(צילום: דוברות המשטרה)
"כשפיקדתי על הכלא בשנת 2014 סיכלנו בריחה בסדר גודל של מה שהיה כרגע", מספר גבאי. במקרה ההוא, אסירים חפרו מנהרה מאותם שירותים שבו נחפרה המנהרה הנוכחית - והיא התגלתה בעקבות מידע מודיעיני. "חודש קודם לכן איתרו ניסיון בכלא שטה הסמוך, ואז איתרנו את המנהרה בכלא גלבוע", אומר גבאי. "מעצם העובדה שתכננו את זה במשמרת שלי הרגשתי שמדובר במחדל - ביקשתי להתפטר אבל נציב שב"ס לא קיבל את ההתפטרות".
לדבריו, בעקבות אותה חשיפת מנהרה ב-2014 נעשו פעולות רבות כדי למנוע הישנות מקרים דומים. "שינינו את הנהלים", הוא אומר. "דאגנו שייצקו בטון בחללים וגם שינינו פקודות. ידענו כבר אז שהכלא בנוי על כלונסאות, זה בכלל לא חדש".
השיחה בין המשטרה לאזרח הראשון שזיהה את האסירים הנמלטים
המנהרה שממנה נמלטו האסירים
(צילום: דוברות שב"ס)
גבאי, גונדר משנה בדימוס, נחשב בעבר לאחד המפקדים הבכירים בשירות בתי הסוהר. מלבד גלבוע, פיקד גבאי על שלושה בתי כלא נוספים - אוהלי קידר, צלמון וחרמון - ושימש גם כמפקד יחידת ימ"ס ירושלים של מג"ב.
"התחושה שלי מאוד קשה", הוא אומר היום בכאב. "רק כשיש אירוע חריג מבינים מה קורה בחצר האחורית של מדינת ישראל. הצוות שם מתמודד בכל יום עם מצבים כאלה. אין מצב שאסיר ששפוט לכמה מאסרי עולם לא יתכנן בריחה. האסירים האלה כל הזמן מתכננים לברוח מהכלא, זו מלחמת מוחות. היום המוח שלהם היה הרבה יותר יצירתי מזה של הסוהרים, והם ניצחו - גם מוראלית וגם מבצעית".
גבאי משער שהאסירים ניסו לברוח מחוץ לגבולות ישראל, שכן אם הם ישהו בשטחי הרשות הפלסטינית הסיכוי שייתפסו גדול משמעותית. "הם כנראה תכננו את זה במשך זמן רב, ממש כמו במבצע צבאי עם רמות מידור גדולות", הוא אומר.
6 צפייה בגלריה
"אם יחידת הפרשים הייתה פועלת - הבריחה הייתה מסוכלת". ניצן פלג
(צילום: הילה אביגדור חליווה)
למרות קביעתו שמדובר במחדל, הוא לא ממהר להאשים בו את כל אנשי השב"ס. "יש קצינים וסוהרים טובים, ואסור לפגוע בהם מוראלית", הוא מסביר. "לא נכון לשפוך את התינוק עם המים".
מהחקירה המשטרתית עולה שלקח לסוהרים כמעט שעתיים לאשר שאכן אסירים נמלטו מהכלא. זה זמן סביר?
"אם עברו שעתיים מרגע הדיווח המשטרתי על חשד לבריחה ועד לרגע שהסוהרים וידאו את זה - זה זמן לא סביר. החומות של הכלא אמורות להיות מצולמות".
על הטענות שלפיהן האסירים הביטחוניים, שנשפטים לשנות מאסר ממושכות בגין עבירות טרור, זוכים בכלא ליחס מקל - אומר גבאי כי "אם ההחלטה איך להחזיק את האסירים הביטחוניים הייתה בידי מפקדי השב"ס, הכל היה נראה אחרת. הדרג הפוליטי במידה מסוימת מגביל את מפקדי השב"ס. האחריות למחדל היא לא רק של מפקדי שב"ס - אלא גם של הדרג הפוליטי".
ראש המועצה האזורית שער הגליל, ניצן פלג, טען היום כי אם יחידת הפרשים שיזם לפני יותר מעשור הייתה פועלת בכלא גלבוע כפי שהציע - הבריחה הייתה מסוכלת. "הסוס הוא בעל חיים שנטרף בטבע, ולכן יש לו חושים מאוד חדים ורגישות לזהות כל דבר חריג", אומר פלג, מומחה בעל שם עולמי לסוסים. "סוס היה מזהה כל דבר חריג, ומיד היה מזהה התרחשות מתחת לקרקע. הוא זוקף את עצמו ונמתח - והפרש מבין מיד שיש משהו".
היחידה שיזם פלג פעלה בהצלחה בכלא מגידו ובכלא דמון שבהר הכרמל, והייתה אמורה להתרחב גם לכלא גלבוע - אך המיזם בוטל. "הפעלנו ארבעה סוסים בכל כלא עם פרשים שהם סוהרים", סיפר על התקופה שבה פעלה היחידה. "הסוסים סיירו סביב בתי הכלא 24/7 וכך אפשר היה לזהות כל פעילות חריגה".
היחידה לחקירת סוהרים גבתה עדויות
בינתיים, כוחות הביטחון ממשיכים לסרוק אחר המחבלים שנמלטו ו-89 מחסומים עדיין פרוסים ברחבי הארץ. כוחות רבים מרוכזים גם בגבולות ירדן והרשות הפלסטינית, מתוך הנחה שייתכן שהאסירים שנמלטו לא הצליחו לחצות אותם למרות הכול - אך ינסו לעשות זאת בקרוב. ששת האסירים שנמלטו מתגוררים באזור ג'נין, ומלבד זכריא זביידי שצמח בפתח כולם מזוהים עם הג'יהאד האיסלאמי. בכלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו אמש על חיפושים של צה"ל בכפר דיר אבו דעיף שמזרחית לג'נין, ובעיקר בשטחים הפתוחים שלידו.
תת-ניצב שמעון נחמני, ראש חטיבת המבצעים במשטרה, אמר כי אם במהלך החיפושים כוחות הביטחון "יגיעו לאירוע של סיכול או חיכוך", הם יפעילו כוח נגד המחבלים. מוקדי 100 ו-110 של המשטרה תוגברו כדי להעניק מענה מהיר לאזרחים שיזהו חשודים, ונחמני מציין כי מדובר ב"מרדף אל הלא נודע". המשטרה פועלת במישור המודיעיני והמבצעני ומתאמצת כדי שהמבצע לא ישבש את שגרת החג של מיליוני הישראלים, שחלקם מבלה בפארקים ובגנים הלאומיים. תנ"צ נחמני הוסיף כי ברשתות החברתיות מופצים דיווחים כוזבים באשר למבצע - וקרא לציבור להיות קשוב אך ורק לדיווחים שיוצאים ממקורות מהימנים ומהמשטרה.
חגיגות בג'נין אחרי בריחת האסירים
אף שלפי שעה מעריכים במשטרה שאם לאסירים הבורחים ניתנה עזרה, היא הגיעה מחוץ לכלא ולא מתוכו - גם היחידה הארצית לחקירת סוהרים מעורבת בפרשה, וגבתה עדויות מסוהרים ומאנשי סגל. בשלב זה לא מדובר בחקירות באזהרה. בכל מקרה, במשטרה מעריכים שהיו רמזים על ההתארגנות לבריחה שארכה חודשים - ומנסים גם להבין איך התרחשו יותר מדי "צירופי מקרים": גם לא היה מודיעין, גם אחד הנמלטים זכריא זביידי עבר לתא ערב קודם וגם השומרת שלפי החשד נרדמה במגדל השמירה.
בכיר לשעבר בשב"ס טען אתמול כי אופי הבריחה מעיד על כך שהמחבלים לא קיבלו עזרה "מבפנים" - וככל הנראה הם נהנו מסיוע מחוץ לכלא. "הבריחה הזו היא לא בריחה ספונטנית, אלא דורשת תכנון של שבועות ואפילו חודשים", אמר. "כדי להצליח כפי שהיא הצליחה לצערנו היה חייב להיות גורם חיצוני שעזר להם. נהג מילוט שיוכל להעביר אותם את הגבול. באזור הזה של הגלבוע יש המון פרצות שדרכן אפשר להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית. ברכב זה עניין של שש עד שבע דקות נסיעה, ברגל זה קצת יותר מסובך והיה דורש מהם הליכה ממושכת, בעיקר בגלל תנאי השטח".
בכל מקרה, גם אם אכן תישלל האפשרות שאנשי שב"ס סייעו במודע לאסירים הנמלטים, כבר כעת ניכר כי הם כשלו בנקודות רבות ובכך אפשרו את הבריחה.
כך למשל, אחת הסוגיות המרכזיות בתחקיר תהיה מגדל השמירה, שממוקם בדיוק מעל לפתח היציאה של המנהרה. שאלה אחרת היא כיצד השישה הצליחו לחפור את המנהרה מחוץ לבית הכלא מבלי שאיש ידע על כך - ואף לפעור חור יציאה סמוך לחומות הכלא מבלי שאיש הבין. "יש פה בעיה גדולה בצד המודיעיני - איך קורה מצב שבו חופרים מנהרה במשך שבועות, חודשים או אפילו שנים, וזה לא מגיע לאף מודיע מודיעיני?", תהה הגורם. "זו לא הייתה עבודה של זבנג וגמרנו, מישהו היה אמור לדעת". לכך מתווספת גם העובדה שלגבי שלושה מהנמלטים היו התרעות מודיעיניות כי הם עלולים לברוח.
יחד עם המחבל זכריא זביידי, שנחשב לסמל של מחנה הפליטים בג'נין ושל האינתיפאדה השנייה בכלל, נמלטו מכלא גלבוע מחמוד עבדאללה עארדה (46) שנשפט למאסר עולם וכלוא מ-1996, אחיו מוחמד קאסם עארדה (39) השפוט גם הוא למאסר עולם מאז 2002, יעקוב מחמוד קאדרי (49) שמרצה מאסר עולם מאז 2003, איהאם נאיף קממג'י (35) שהורשע בגרימת מותו של אליהו אשרי ונכלא ב-2006 למאסר עולם, ומונאדל יעקוב אינפיעאת (26) שכלוא מ-2019.
סייע בהכנת הכתבה: רועי רובינשטיין
