צווי הביניים שהוציא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לא התקבלו בהפתעה גדולה, וגם ההחלטה המרכזית יותר שלא להוציא צו להפסקת המלחמה הייתה צפויה, אבל הפתעה אחת נרשמה בכך שבעוד אפילו הנציג הישראלי בהרכב השופטים אהרן ברק תמך בשניים מהצווים - השופטת מאוגנדה התנגדה לכולם.
1 צפייה בגלריה
ג'וליה סבוטינדה. האישה הראשונה מאפריקה שמכהנת כשופטת בבית הדין הבנינלאומי לצדק בהאג
(צילום: INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE)
השופטת, ג'וליה סבוטינדה, הייתה בדעת מיעוט יחד עם ברק מול 15 שופטים אחרים ברוב הצווים שהוצאו, והתנגדה גם לשני הצווים שבהם ברק כן תמך – שדורשים לאפשר סיוע הומניטרי לאזרחים הפלסטינים ברצועת עזה ולמנוע הסתה לרצח עם. בדעת המיעוט שפרסמה הסבירה סבוטינדה כי המחלוקת בין ישראל לפלסטינים היא פוליטית במהותה – ודורשת דיפלומטיה ומשא ומתן להסדר קבע, שבו ישראלים ופלסטינים יוכלו לחיות בשלום ודו-קיום.
"אין מדובר במחלוקת משפטית", כתבה - וקבעה כי חלק מהתנאים המוקדמים למתן "סעדים זמניים" לא מולאו. "דרום אפריקה לא הוכיחה, אפילו על בסיס לכאורה, כי המעשים שבוצעו לכאורה על ידי ישראל נעשו עם כוונה ג'נוסיידית, ושכתוצאה מכך הם מסוגלים ליפול בגדר אמנת ג'נוסייד", הוסיפה. "כיוון שהמעשים שביצעה לכאורה ישראל לא היו מלווים בכוונה לרצח עם, דרום אפריקה לא הוכיחה כי הזכויות שלגביהן היא מבקשת הגנה מוצדקות. איני סבורה כי האמצעים הזמניים המצוינים על ידי בית המשפט בצו זה מוצדקים, ובהתאם לכך הצבעתי נגדם".
סבוטינדה בת ה-69 מכהנת כשופטת בבית הדין בהאג מאז 2012, וצפויה לסיים את תקופת כהונתה הנוכחית ב-2030. כשמונתה לתפקיד עשתה היסטוריה כאישה הראשונה מאפריקה שנבחרת לכהן בבית הדין בהאג. לפני כן שימשה כשופטת בבית הדין המיוחד שהוקם על ידי סיירה לאון והאו"ם לטפל בפשעים שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים באותה מדינה. לפני כן שימשה כשופטת בבית המשפט העליון של אוגנדה, ובתפקיד זה עמדה בראשות שלוש ועדות נגד שחיתות במדינה האפריקנית.
סבוטינדה נולדה בקמפלה, בירת אוגנדה, לעובד מדינה ועקרת בית ולמדה בבית ספר יסודי באנטבה. היא השלימה בארצה לימודי משפטים והשלימה תואר שני בתחום בסקוטלנד, בבית הספר למשפטים של אדינבורו. ב-2009 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים מהאוניברסיטה הזו. בעבר עבדה גם במשרדי המשפטים של אוגנדה ונמיביה, וכן בארגון חבר העמים הבריטי. היא נשואה ואם לשתי בנות.
הקראת הצווים בבית הדין בהאג, בצהריים
(צילום: רויטרס)
התייצבותה של סבוטינדה לצד ישראל מגיעה על רקע יחסים דיפלומטיים טובים למדי בין ישראל לאוגנדה בשנים האחרונות – מדינה שזכורה לישראלים בשל מבצע אנטבה ב-1976, שבמהלכו הרודן אידי אמין שיתף פעולה עם החוטפים.
נשיאה הנוכחי של אוגנדה, יוורי מוסווני, הביע תמיכה בישראל אחרי טבח 7 באוקטובר וכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני יודע מה זה להילחם בטרור, וצריך לפגוע בתשתיות כלכליות שפוגעות בטרור". בין אוגנדה לישראל יש גם שיתוף פעולה ביטחוני, וקשרים כלכליים בהיקף בינוני. במדינה, יצוין, יש אוונגליסטים רבים שתומכים באופן מסורתי בישראל, ובכירים במדינה אף כינו את חמאס "עמלק".
