5 צפייה בגלריה
"הלבנונים דפקו את ההסכם". נשיע לבנון מישל עאון ולפיד
(צילום: אוליבייה פיטוסי,אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אחר הצהריים (חמישי) במשך שלוש שעות וחצי לדיון בהערות הלבנונית להסכם הגבול הימי עם לבנון, כשמסביב לשולחן הייתה הסכמה גורפת שבלעדיהן מדובר ב"הסכם מצוין". כלומר, בקבינט מאמינים שאם ההסכם יתבסס על ההצעה הראשונית שישראל הסכימה לה, יש לקדמו. במהלך הישיבה יצא לפיד מהחדר כמה פעמים כדי להתעדכן עם המתווך האמריקני על מצב המו"מ.
לפני הדיון שר הביטחון בני גנץ הנחה את צה"ל להיערך לאפשרות של הסלמה בצפון, בעקבות איומי חיזבאללה על אסדת הגז כריש. בדיון עצמו הסמיך הקבינט את ראש הממשלה יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט ואת שר הביטחון בני גנץ לנהל "תרחישי הסלמה" מול לבנון. גנץ וגורמי ביטחון דיברו בדיון על "דחיפות אסטרטגית" להגיע להסכם בגרסתו המקורית. הרמטכ"ל אישר בדיון שההסכם המקורי עונה על הצרכים הביטחוניים של ישראל.
ראש המוסד דדי ברנע הבהיר בדיון כי מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה "סנדל" את עצמו פומבית למנוע מישראל להפיק גז מאסדת כריש אם לא יושג הסכם, ולכן יש חשש שיהיה מחויב לתגובה - גם אם תהיה סמלית. עם זאת, ברנע העריך שנסראללה לא מעוניין במערכה צבאית עם ישראל, והיה מעדיף שיושג הסכם שאותו יוכל להציג כהישג שלו.
גנץ: "בין אם ייחתם ההסכם או לאו, ערוכים להגן על התשתיות שלנו"
(צילום: לע"מ)
כמה מהשרים הודו שיצאו מהדיון מבולבלים: מצד אחד, מדברים על היערכות להסלמה - ומצד שני המו"מ לא מת לגמרי. גורם מדיני בכיר הסביר לאחר מכן כי "ישראל לא תתפשר ולא תקבל את ההערות הלבנוניות, ובמקביל נערכת להסלמה. האמריקנים מנגד לוחצים על לבנון לחזור להסכם המקורי, ומבינים מה מונח על הפרק. נסראללה סינדל את עצמו להגיב אם ישראל תתחיל בהפקת הגז מכריש - ולכן מדובר באירוע לא פשוט וקשה לצפות מה יקרה".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נשאלה בדיון על-ידי השרה איילת שקד מהי הפרוצדורה לאישור ההסכם - והשיבה כי יש לאשר אותו במליאת הממשלה ולאחר מכן להניח אותו על שולחן הכנסת או לאשרו בכנסת, לפי מה שהממשלה תבחר. כלומר, הממשלה תוכל להניח את ההסכם לעיון בכנסת ללא הצבעה, או לחילופין לבחור להעביר אותו דרך אישור בכנסת. נדגיש כי בהרב-מיארה עדיין לא מסרה עמדתה בכתב מכיוון שההסכם לא נחתם, ושר המשפטים גדעון סער כבר התחייב להניח את ההסכם על שולחן הכנסת בכל מקרה.
בשלב מסוים שרת התחבורה מרב מיכאלי שאלה אם ניתן ששר הביטחון וראש הממשלה יוסמכו לאשר את ההסכם לבד, כפי שהוסמכו לנהל "תרחיש הסלמה" מול לבנון. שקד השיבה כי "לא יקום ולא יהיה", וסער הוסיף כי "זו הסמכות של הממשלה".
בינתיים, בארצות הברית מביעים אופטימיות מסוימת חרף ההידרדרות במשא ומתן, שחלה אחרי התקדמות משמעותית בימים האחרונים, וכשהיה נראה שהצדדים כבר בדרך להסכם. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן אמר כי "המתווך הנשיאותי המיוחד, עמוס הוכשטיין, ממשיך במעורבות האינטנסיבית כדי להביא לסיום הדיונים על קביעת הגבול הימים, ואנחנו נשארים בקשר הדוק עם הישראלים והלבנונים". לדבריו, "אנחנו בשלב קריטי במשא ומתן, והפערים הצטמצמו. אנו נשארים מחויבים להגיע לפתרון ומאמינים שאפשר להגיע לפשרה".
גנץ, נזכיר, הנחה בצהריים את צה"ל להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון, לקראת הפקת הגז מאסדת כריש הצפויה כבר בסוף החודש הנוכחי. בעקבות הנחייתו של גנץ, בחיל האוויר, בחיל הים וגם כוחות היבשה בפיקוד הצפון ייערכו לתרחיש של הסלמה אפשרית מול חיזבאללה, על רקע איומיו של חסן נסראללה לתקוף את אסדת כריש אם הפקת הגז ממנה תחל ללא הסכם עם לבנון.
5 צפייה בגלריה
"המתווך ידע מראש שאם יהיו הערות מהותיות - לא יהיה הסכם". עמוס הוכשטיין
(צילום: AFP / DALATI NOHRA)
מרבית צעדי המוכנות שצה"ל קידם בתרחיש של הסלמה בצפון נערכו עוד לפני הפיצוץ במגעים המתקדמים לחתימה על ההסכם, ואולם לנוכח ההתפתחויות הוחלט להותיר אותם ולהוסיף אליהם כמה מהלכי מוכנות נוספים.
מדובר בהגברת הכוננות של טייסות קרב ומערכות גילוי של חיל האוויר בצפון, הגברת הסיורים והפעילות המבצעית של ספינות חיל הים בגבול הצפוני הימי ובפיקוד הצפון בקידום המוכנות של כוחות מיחידות מובחרות, צוללות ארטילריה והעלאת הדריכות לאורך הגבול גם לתרחישים של פיגוע יבשתי או ימי לעבר כוחות צה"ל במרחב הגבול.
גם במערך ההגנה האווירית צפויים שינויים להגדלת יכולות היירוט של רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים במקרה שיחדרו מלבנון לישראל או לעבר אסדת כריש. בשלב זה אין התרעה קונקרטית של פעולה מצד חיזבאללה, אבל בצה"ל העריכו כי בצבא הטרור של חסן נסראללה לא יהססו לבצע פעולה פרובוקטיבית בסגנון שליחת מל"טים ואף ירי של מטח רקטות כדי לגרוף הון פוליטי מהסכסוך של לבנון על המים הכלכליים מול ישראל. בישיבת הערכת המצב שהתקיימה היום נלקחו בחשבון כמה תרחישים, ובהם גם אפשרות לפעולת מנע ישראלית אם יזוהה איום מתקרב לפני מימושו.
בישראל, נזכיר, אמרו שיתחיל בהפקת הגז מכריש ברגע שהאסדה תהיה מוכנה - ללא התחשבות בדחיית ההערות הלבנוניות. לדברי גורם מדיני בכיר, "ישראל הבהירה מלכתחילה שעל כריש אין מה לדבר. 100% מכריש שלנו והוא יפעל למרות איומי חיזבאללה. ישראל לא תדחה את תחילת ההפקה מכיוון שזה בשטח הריבוני שלנו ואף אחד לא יאיים עלינו, כמו שאמרנו כל הזמן". ההערכה בישראל שמועד תחילת ההפקה הוא סביב 31 באוקטובר, אחרי שכבר נדחה מספטמבר.
מדוע נדחו ההערות הלבנוניות?
הגורם הבכיר אמר בצהריים כי הסיכוי שהסכם על הגבול הימי עם לבנון ייחתם לפני הבחירות קלוש, לאור השינויים המהותיים שביקשה לבנון להכניס לטיוטת ההסכם. מוקדם יותר, כמה שעות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני, הודיע ראש הממשלה יאיר לפיד כי ישראל דוחה באופן רשמי את הערות לבנון. לדברי הגורם, "כשישראל קיבלה את טיוטת ההסכם היא הודיעה למתווך האמריקני שהיא מסכימה. ישראל גם הבהירה שאם הלבנונים יחזרו עם הערות מהותיות לא נוכל להגיע להסכם. המתווך ידע את זה מראש. גם הלבנונים ידעו שזאת עמדת ישראל מראש. בישראל חשבו שההסכם שהביא מאוד טוב לישראל ועונה על כל הדרישות הביטחוניות והכלכליות שלה".
5 צפייה בגלריה
"היה הסכם טוב לישראל וללבנון - ואז הם החזירו תשובה שהם לא מרוצים". אסדת כריש
(צילום: AFP )
אלא שהלבנונים חזרו עם הערות מהותיות לפחות בשני נושאים שמבחינת ישראל הם קו אדום. הראשון נוגע לקו המצופים, שהוא עניין ביטחוני שמבחינת ישראל אי אפשר לוותר עליו. ההגדרה בהסכם הייתה אמורה להיות שקו המצופים הוא סטטוס-קוו שמופקד באו"ם וכולל את קץ התביעות (סוף הסכסוך). זה הקו הטריטוריאלי-יבשתי.
מדובר באינטרס ביטחוני של ישראל שעליו לא הייתה מוכנה להתפשר. הלבנונים רצו לשנמך את קו המצופים להגדרה משפטית, שבמקום שייקרא סטטוס-קוו זה ייקרא קו דה-פקטו. המשמעות של השינוי היא שאין מדובר בסוף הסכסוך אלא משהו שיכול אחר כך להיות מוקד למחלוקת. על זה ישראל לא הייתה מוכנה להתפשר בשום אופן.
הנושא המהותי השני הוא התמלוגים שישראל מקבלת על המאגר בשטח המחלוקת. לבנון לא הייתה אמורה להעביר לישראל תמלוגים, אלא חברת הקידוח הצרפתית "טוטאל". בהנחה שהיה מתגלה גז היה אמור להיקבע אחוז מינימום שישראל תקבל על כל המאגר. המספרים המפורטים היו אמורים להיקבע רשמית רק לאחר בדיקת ההיתכנות של "טוטאל". כל המגעים בנושא הזה לא נעשו מול הלבנונים אלא מול החברה הצרפתית.
הגורם המדיני אמר כי ישראל הייתה אמורה לקבל תמלוגים מהמאגר שנעים בין 15% ל-35%. "הלבנונים ביקשו לבטל את זכות הווטו של ישראל על כל דבר שייעשה במאגר קאנא בנוגע לאיך יופק הגז ומי יכול לעבור את קו 23 דרומה בגלל שזה קו שישראל צריכה לכאורה להגן עליו", אמר הגורם. "ישראל התנגדה לכך שתהיה מעורבות לבנונית בסוגיית התמלוגים מהמאגר שהיא פועל יוצא של החלוקה בין המדינות בהסכם שאמור היה להיקבע".
בכירים בישראל אמרו כי מההערות הלבנוניות עולה שלבנון חשבה שההסכם לא טוב מבחינתה ולכן חזרה עם הערות מהותיות. אם הם היו חושבים שההסכם טוב להם היו אומרים שהם מסכימים ולכל היותר מציבים הערות טכניות. לדברי הבכירים, ייתכן שהלבנונים חשבו שיוכלו "לעשות סיבוב" ולסחוט עוד הישגים.
גורמים מדיניים אמרו שהלבנונים "דפקו" את ההסכם. "היה הסכם שהוא טוב לישראל ביטחונית וכלכלית וזה מה שהסכמנו עם המתווך האמריקני. גם האמריקנים וגם הישראלים חשבו שזה הסכם טוב לישראל וללבנון, ולבנון החזירה תשובה שמעידה שהם לא מרוצים", אמרו הגורמים.
