בסוף השבוע, בחצות שבין חמישי לשישי, תסתיים התקופה בת השבועיים שניתנה לציבור להעיר הערות על שני תזכירי החוק שהגיש משרד הביטחון. החוקים, שמציעים להאריך את משך השירות הסדיר לחיילים גברים לשלוש שנים ולהגדיל משמעותית את מספר הימים המקסימלי שהצבא יוכל לזמן חיילי מילואים מדי שנה, זכו לכינוי "חוק הגיוס החדש" – כיוון שיגדילו את הנטל על ציבור המשרתים, בעוד לסוגיית אי-שירות חרדים או ערבים בצה"ל אין בהם שום התייחסות.
הכותרת
הקרב על הנטל
24:02
בשבוע שעבר כמה חברי כנסת בליכוד פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו והציעו להביא את החוקים כהוראת שעה, ולא בחקיקה קבועה. כעת גובר החשש בקואליציה שאם החוקים יובאו לכנסת ללא שינוי, לא יהיה להם רוב. החוקים צפויים להגיע בקרוב אל הכנסת, וכעת שוקלים במשרד ראש הממשלה לקבל את הצעת הח"כים מהליכוד.
עד כה, כ-3,000 הערות ציבור התקבלו על שני תזכירי החוק באתר החקיקה הממשלתי, ורובן טוענות שהצעות החוק משמרות מצב בלתי הוגן, ודאי אחרי 7 באוקטובר, שבו הנטל של השירות בצבא נופל על חלק מהציבור במקום להתפרש על כולו. בין הכותבים היו אימהות לחיילים, ואחת מהן כתבה: "לא ייתכן שהחיים של הילדים שלי פחות חשובים מחייהם של 'תלמידים חכמים'". אחרים קראו לשוויון בנטל ועצירת ההפליה. "אם צה"ל צריך חיילים, שייקח מכל האוכלוסיות ללא יוצא מן הכלל", נכתב באחת מהערות הציבור.
בפנייה בשבוע שעבר לנתניהו, של חברי כנסת מהליכוד משה סעדה, דן אילוז, בועז ביסמוט והשר עמיחי שיקלי, הם כתבו כי "הצורך המיידי מובן וברור, אולם החוק מציף באופן טבעי וצודק סוגיה רחבה יותר שמתגלגלת מעשור לעשור ללא פתרון והיא סוגיית השותפות בנטל הביטחוני. תזכירי החוק שפורסמו משדרים כי 'מה שהיה הוא שיהיה'. הנטל הביטחוני גדל, אבל אותם אנשים הם אלה שיישאו אותו על כתפיהם. לא נוכל לתת לזה יד".
מאז הפנייה בוחנים את הנושא לעומק במשרדו של נתניהו, ושוקלים בחיוב להביא את החקיקה אל הכנסת בהוראת שעה לשנה בלבד כדי לתת מענה לצורכי המלחמה, תוך גיבוש פתרונות ארוכי טווח. בשנה הזו הממשלה תגבש מסמך עקרונות בנוגע לתגמול ותמרוץ של חיילי המילואים והסדיר וכן צירוף מעגלים נוספים מהחברה הישראלית לגיוס לצה"ל, בדגש על שיח עם הציבור החרדי שרבים ממנו שינו את תפיסתם אחרי 7 באוקטובר. במקביל יקדמו תגמולים לציבור המשרת – העדפה במחיר למשתכן, העדפה בלימודי אקדמיה, הקלות במס ועוד.
בצה"ל לחוצים מאוד להעביר את החוקים מכיוון שהצורך באלפי חיילים שכרגע חסרים הוא מיידי וקריטי לתפקוד היחידות השונות, בפרט בתקופה זו של המלחמה ובכלל ביישום תפיסת ההגנה המעובה בגבולות המדינה, החל מהחודשים הקרובים ושנים קדימה.
התיקונים כאמור לא נוגעים לסוגיית השירות של חרדים או ערבים. מדובר בנדבך נפיץ ומשמעותי לא פחות: החלק ה"חרדי" בחוק הגיוס אמור להיות מתוקן בהתאם להוראת בג"ץ עד לחודש מרץ, אחרי שבית המשפט העליון אישר לממשלה דחיות רבות בחמש השנים האחרונות. "חוק הפטור מגיוס" שבקואליציה שקלו לקדם לפני המלחמה נדחה לעת עתה.
לפי התיקון שמבקשים בצה"ל לבצע בחוק המילואים, מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים פשוט יזנק מ-54 ימים במהלך שלוש שנים ל-42 ימים בכל שנה; מספר ימי המילואים המרבי של מפקד שאינו קצין יוגדל מ-70 ימים במהלך שלוש שנים, ל-48 ימים בכל שנה; מספר הימים המרבי בהם ישרת קצין במילואים יוגדל מ-84 ימים במהלך שלוש שנים ל-55 ימים בכל שנה. בנוסף, שר הביטחון יוכל לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על תוספת של ימי מילואים בשנה בהתאם לצורך.
לפי התיקון שמבקשים בצה"ל לבצע בחוק שירות הביטחון, שירות סדיר חובה של גברים יעמוד על 36 חודשים במקום 32 ולא פחות מ-28 חודשים בהתאם למצבים ספציפיים. מענק השחרור יעלה בהתאם, אך עדיין לא ידוע באיזה סדר גודל. השינוי ייכנס לתוקף לחיילים שכרגע משרתים בצבא, אך רק לאחר שהחוק יאושר סופית בכנסת.
