באחד ממרכזי הכינוס של הכוחות שמתכוננים לכניסה קרקעית לעזה, מצאנו את אחד ממפקדי הכיתות בגדוד רשף, סמל רפאל. רפאל הוא מ"כ בגדוד רשף חטיבת האש 215. ומה שמייחד את רפאל זה שהוא נלחם כשהוא פצוע מפסטיבל נובה ברעים, במתקפת הפתע בשבת שעברה. רפאל ספג מספר פציעות והתעקש לחזור לחברים שלו פה.
"אני באותו רגע מבין שאנחנו על טיימר"
(צילום: גיל יוחנן, שמוליק דודפור)
כל הלילה ביליתם ורקדתם. בסביבות 6 בבוקר זה התחיל
"כן, אני הייתי בטלפון במקרה ואני רואה צבע אדום. ראינו הרבה רכבים בצד הכביש, בתעלות וזה היה נראה מאוד מוזר. אמרתי - הווייז אומר להמשיך ישר אז אנחנו נוסעים. לא אכפת לי, אני לא עומד לעצור עכשיו, יורים עלינו טילים".
מתקרבים בערך 25 מטר ואתה רואה חולייה שבאזור ה-5-4 מחבלים מוציאים את הראש מהרכב
"אני אומר לחבר שלי סע ואז אנחנו מתקרבים, אתה רואה גופות על הרצפה. אתה אומר מה זה, זה נראה מוזר, מתקרבים בערך 25 מטר ואתה רואה חולייה שבאזור ה-4-5 מחבלים מוציאים את הראש מהרכב, עם קלצ'ניקובים ועם וסטים שחורים, לבושים שחור, סרט לבן על המצח, ממש, לא מהססים, מסתכלים עלינו, ישר מתחילים לרסס אותנו".
"תוך כדי אני רואה עוד רכב, של עוד אנשים מהמסיבה, נכנס בנו מצד ימין, גלגלים מתפנצ'רים, נוסעים על הג'נטים, בנס, היינו ממש קרובים ליפול לתעלה, חבר שלי מצליח לתקן את הרכב, ממש הצלחנו לצאת מהפעימה הראשונה של המחבלים שנתקלנו בהם. מסתכלים ימינה, רצינו להיכנס לקיבוץ, יעזרו לנו, יתקנו לנו את הרכב אולי, וקלטנו טנדר לבן עם שלושה מחבלים וכמובן וסטים שחורים, סרטים, נראים הכי מאורגנים בעולם, זה לא מחבל, זה לא ילד בן 16 עם סכין, זה אנשים, מכונות מלחמה, שבאים לרצוח. הייתי זה שהתקשר למשטרה שיבואו לעזור לנו. אני מתקשר למשטרה ולא עונים. מתקשר, אומרים לי הכוחות בדרך, הכוחות בדרך. ואני אומר חבר שלי פה מדמם למוות, בבקשה תבואו לעזור לנו. הכוחות בדרך. ואז הבנתי שזה אנחנו נגד העולם כאילו".
כמה שעות הייתם במצב הזה?
"הגענו לסוף המטע בננות, היינו שם באזור ה-4 שעות, תוך כדי שחבר שלי מאבד כמות דם מטורפת, הגענו למצב שכבר 11 בצהריים , חם, וחבר שלי אומר קר לי, קפוא לי. אני באותו רגע מבין שאנחנו על טיימר. במזל עידו הצליח לארגן חבר שלו בשם עומרי, שהוא רב סרן, שיבוא עם הרכב האישי שלו, הוא בא ממש עם הרכב לתוך הפרדס, לתוך אזור אש . זה מה שהציל את חבר שלי. נכנסנו חמישה אנשים מאחורה, החבר שלי הפצוע מקדימה ונסענו משם"
כמה זה עזר לך להתמודד נפשית עם החוויה הזו, זה שחזרת ליחידה, לא רק לתרום אלא גם אולי קצת להתמודד עם עצמך?
"אני בתור אחד שחווה את התופת הזאת, אולי מהחבר'ה היותר כבדים, אני ממש הרגשתי את זה על הגוף שלי, הגעתי הביתה, הייתי גם בהלם, אמרתי איך אני אחזור לצבא ככה, בן אדם נורמלי לא.. צריך לנוח, ככה חשבתי. ואתה נשאר בבית, נשאר בבית נשאר בבית, ואתה רואה את כל עם ישראל, כולם רק רוצים לתרום למלחמה, כי כולנו נפגענו מזה, אין בן אדם שלא מכיר בן אדם שנפגע, זה כבר נהיה ענין אישי לכל אחד".
חשוב להמשיך לדחוף בכל הכוח, במיוחד לאזרחים, להמשיך לתמוך בחיילים כי באמת גם אנחנו מקבלים פה תרומות כל יום
יש איזשהו מסר אחרון שלך לעם, לקראת מה שאתם הולכים לעשות במהלך הקרקעי?
"בעיקר למסור לאזרחים בישראל שאין ספק שזו תהיה מערכה ארוכה אבל בתור אחד שהרגשתי על הגוף שלי את הסיבה למלחמה הזו, הסיבה שלנו מוצדקת לגמרי ואפילו מבורכת ובאמת חשוב להמשיך קדימה, במיוחד שאני פה, בין אם זה לסייע לכוחות שלנו שנמצאים בשטח או לחסל מטרות של חמאס. חשוב להמשיך לדחוף בכל הכוח, במיוחד לאזרחים, להמשיך לתמוך בחיילים כי באמת גם אנחנו מקבלים פה תרומות כל יום, ואין דבר יותר מחמם את הלב, זה ישר מביאים לנו חבילה, ישר החיוך עולה, פתאום אוכל חם, וזה באמת כיף של החיים".
מוכנים לכל תרחיש
מפקד הפלוגה סרן שקד, מ"פ גדוד רשף, חטיבת האש 215.
"הגדוד ירה אלפי פגזים, כל פלוגה ופלוגה ירתה מאות, ואנחנו מוכנים להמשיך לירות לתקופה ארוכה, ומוכנים לכל תרחיש".
איך מתמודדים עם האתגר לתקוף עם אש סטטיסיטית לא מדויקת מרחב צפוף יחסית כמו רצועת עזה?
"אנחנו מדויקים ברמת הצוות, ברמת הפלוגה, כמה שיותר, שהסטטיקה תהיה יותר מדויקת, וברמת הצעדים להמשך, אם יבוא, ירי צמוד לכוחות בסיוע ישיר והכוחות שיגיעו, חוץ מזה זהו בינתיים".
סגן שי שפירא, מפקד מחלקה. שלחו לא מעט קב"נים למי שצריך אבל בסוף זה הקצינים זה המפקדים, החיילים, איך מרימים אותם?
"התחושות לפעמים לא פשוטות אבל בסוף צריך לתת ודאות ללוחמים ולדעת שהתאמנו ליום הזה ולרגע הפקודה. הלוחמים מאמינים בעצמם ומאמינים במי שבסוף מוביל אותם, ומקצועיות וחתירה למגע בסוף נותן להם תחושת ביטחון, ועושים מה שצריך כדי להעלות את המורל. בסוף כיף להביא הצלחות מבצעיות ולדעת שאתה מסייע למען המדינה וזה מה שמחזיק פה את האנשים".
לשריונרים והלוחמים שיחצו את הגבול, איזה מסר אתה מעביר?
"נעשה כל מה שאנחנו יכולים ומה שעשינו עד עכשיו במקצועיות, בדיוק, במהירות ובעוצמה הנדרשת. ובסוף אנחנו נעמוד במשימה שלנו".
