ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, פרופסור סיון טולדו, הורה לצוות המרצים והמתרגלים בפקולטה להימנע מהגעה ללימודים עם פריטי לבוש או סממנים בעלי משמעות אקטואלית למלחמה - בהם הדיסקיות למען שחרור החטופים מרצועת עזה.
"כדאי לנו סגלי ההוראה להימנע מלהגיע לשיעורים ולתרגולים עם פריטי לבוש או סממנים עם משמעות אקטואלית למלחמה", כתב פרופ' טולדו באיגרת ששלח לצוותי ההוראה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, שנפתחה שלשום. "חולצה עם כיתוב 'להחזיר אותם הביתה' או 'ביחד ננצח' או דיסקית, הן סוג של היגד על המלחמה. גם כאשר ההיגד הוא בקונצנזוס רחב מאוד, הוא מביא לכיתה שיח על המלחמה ועלול להיות קשה למנוע מהשיח להתרחב".
באיגרת, שעוררה סערה בקרב המרצים והסטודנטים, כתב טולדו שהוא רוצה להנחות לגבי כמה נקודות, בתקווה שההנחיות יסייעו למנוע או למזער בעיות ייחודיות למצב שנוגעות למלחמה ולאוניברסיטה.
לטענתו, "המאמץ לספק סביבת למידה שממזערת הסחות דעת ומקלה על סטודנטים להתרכז בלימודים דורשת להתמקד בתכני הקורסים, כלומר במדעי המחשב, ולהימנע מדיונים עם סטודנטים על המלחמה, בוודאי בכיתה. כדאי להימנע מדיונים עם סטודנטים גם בהפסקות ובשעות הקבלה. יש להימנע גם מכל פעילות שאינה ממוקדת למידה, גם אם היא מגיעה מסטודנטים וגם אם היא מוגבלת להפסקות".
עוד הוא כתב: "ההימנעות שלנו, סגל ההוראה הבכיר והזוטר בבית הספר, מדיון במלחמה ומסממנים של אבל, של תמיכה בחטופים ובמשפחותיהם וכדומה, אינה מביעה היעדר אמפתיה ואינה מזלזלת בשכול ובהקרבה של החיילים והחיילות. היא גם לא מהווה ביטול של חופש הביטוי. אפשר בהחלט להתבטא ולהשתתף בצער המשפחות השכולות ובדאגה של משפחות החטופים, אבל במקום אחר ובזמן אחר שבו איננו מלמדים".
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר, תקף את מכתבו של פרופ' טולדו: "אלו דברים אומללים ומנותקים של המרצה. לטעון שהגעה עם דיסקית הקוראת להשבת החטופים זו 'הסחת דעת' זה פשוט טירוף הדעת. החטופים בראש מעיינינו ולא נשכח אותם גם כשאנו יושבים בכיתה ופותחים את שנת הלימודים. רק ביחד וכעם אחד ננצח".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "פרופ' סיון טולדו הביע את דעתו האישית והמליץ לחברי הסגל שלו כיצד לנהוג, מתוך רצון לבודד את התלמידים מהסחות דעת ולהקל עליהם להתרכז בלימודים".
בהמשך פרסם פרופ' טולדו הודעת הבהרה, בה כתב: "מאז ארועי ה-7 באוקטובר ליבי יוצא לחטופים, לחיילי צה"ל שנלחמים בגבורה למען המדינה, למי שנפגעו ופונ ולמשפחות. פעלתי כמיטב יכולתי מאז במסגרת תפקידי לסייע, להקל ולתמוך בהם.
"המלחמה והטראומה של ה-7 באוקטובר מקשות להתרכז בהוראה ובלימודים. מכתבי לסגל ההוראה היה מיועד ליצור סביבה שמאפשרת ריכוז בלימודים, תוך שימוש בכלים שאני סבור שאינם מזיקים לאיש, ודאי שלא לחטופים. אם המכתב לא הובן כהלכה והכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד. אני מצטרף לקריאת המשפחות להחזיר את החטופים, ואני שותף לחרדה לגורלם".
