האיש שהשתלט על לבנוני שחצה את הגבול משחזר
(צילום: אסף חן)
איתן דוידי, יו"ר ועד המושב מרגליות שסמוך לגבול עם לבנון, השתלט אתמול יחד עם אחיו על לבנוני שחצה את הגבול לישראל. היום (רביעי) שחזר בשיחה עם אולפן ynet את הרגע שבו הבין שמדובר בלבנוני: "ראיתי שיש לו בארנק שטרות לבנוניים ותעודת זהות שרשומה בערבית, שלא ידעתי לתרגם. מיד הזמנו את הצבא שהגיע תוך דקה-שתיים".
"הגענו אני ואחי לירן לצומת מול חוות הלולים שלנו, ופתאום ראינו שם שני אזרחים, שאחד מהם לא היה נראה לי, משהו אצלו לא היה נראה לי תקין", סיפר דוידי. "ירדתי מהאוטו, שאלתי אותו מי הוא והוא מלמל משהו, 'חיפה חיפה', והבנתי שאני מדבר עם ערבי, אז ניסיתי שוב לתקשר איתו בערבית. הוא חזר ואמר לי 'אני מחיפה'. הבנתי שמשהו פה לא בסדר, ראיתי אותו עם בגדים קצת קרועים ועם קצת דם בידיים, והתחלתי להבין שיש לנו פה אירוע של חדירת לבנוני משטח לבנון".
"לבנוני, מחבל, חיזבאללה, באותו רגע אנחנו לא יודעים", הוסיף דוידי, "וביקשתי ממנו לעמוד בצד. הוא ניסה עוד איכשהו לנסות ללכת, שמתי לו יד על הכתף ואמרתי לו 'אתה לא זז לשום מקום. תעמוד פה'. אני ואחי כיתרנו אותו. ראיתי שיש לו ארנק בכיס וביקשתי ממנו את הארנק ותעודת זהות. הוא נתן לי וראיתי שטרות לבנוניים ותעודת זהות בערבית, שלא ידעתי לתרגם אותה. מיד הזמנו את הצבא שהגיע תוך דקה-שתיים. מסרנו אותו לידי הצבא, אזקנו אותו ובזה סיימנו את האירוע מבחינתנו".
נסראללה מדבר על אסדת כריש
-אתה מספר בנונשלנטיות, אבל כשאתה חושד באיש ומבין שהוא לבנוני, אין איזה חשש שמדובר במישהו שהגיע לפגע?
"באותו רגע זה לא עובר לך בראש, אתה צריך לנטרל ולאזוק אותו, כדי לא לתת לו להמשיך להתקדם. אנחנו לא חוששים, ברור שבדיעבד אתה חושב שאולי הייתה לו חגורת נפץ או שהוא חמוש. באותו רגע לא חשבנו יותר מדי, עשינו מה שצריך כדי לרתק אותו, כדי שהצבא יבוא וייקח עליו אחריות".
דוידי סיפר כי למרות השנים הרבות של שקט יחסי בצפון, הדריכות קיימת. "אצלנו אין דבר כזה רגוע, אנחנו תמיד רואים את הלבנונים מהצד השני של הגבול, אנחנו בקשר עין איתם. בחצי שנה האחרונה הם הגבירו נוכחות, אנחנו רואים אותם יותר, רואים יותר את החיזבאללה, את הלבנונים. אנחנו נזהרים, נשמרים והכי חשוב סומכים על צה"ל שיודע להגן עלינו".
"אנחנו נמצאים פה בגבול הצפון במשך עשרות שנים, נולדנו פה, אנחנו כבר די דרוכים כל הזמן, כל פעם שאנחנו קמים בבוקר אנחנו עוברים ליד הגבול. זאת העבודה שלנו, זה הבית שלנו, זה החיים שלנו", הוסיף דוידי.
-זה מתחבר עם העלאת הטון של נסראללה. ממה שאתה מרגיש מהשטח זה אולי מתחיל להזכיר לך דברים שראית נניח לפני 2006?
"תראי, גם ב-2006, לפני המלחמה, ראינו כל מיני מקרי ירי לכיוון לבנון, חדירה פה, חדירה שם, ניסיון נגיעה בגדר. מנסים לבחון את הערנות שלנו. יכול להיות שאנחנו באותו תרחיש שקרה ב-2006 אבל שוב, שאף אחד לא יטעה, תושבי הצפון סומכים ב-101 אחוז על צה"ל שיעשה את העבודה. שאף אחד לא ינסה את צה"ל, תאמינו לי שאנחנו יודעים בדיוק עם מה אנחנו מתעסקים פה.
"אז החשש שלנו הוא לא בדיוק צה"ל. הבעיות שלנו במרגליות הן בעיות כלכליות מאוד קשות שנוצרו לנו בעקבות שפעת העופות שהייתה פה לפני חצי שנה. משרד החקלאות ברשות שר החקלאות עודד פורר ושר האוצר ליברמן, מפנים לנו עורף בצורה גסה ודורכים עלינו ברגל גסה. המושב הזה מתפורר בחוסר הכנסה במשך חצי שנה ולאף אחד במשרדים האלה לא אכפת, הם רומסים אותנו. אז אם אנחנו חוששים ממשהו, אנחנו חוששים לעתידנו.
"עם הפחד שלנו מלבנון למדנו להסתדר עשרות שנים, עם הבעיות בתוך הארץ, בעיות כלכליות ועם כל מה שקורה פה, עם זה קשה לנו מאוד להסתדר", סיכם דוידי.
