יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, נדמה שהחזיתות השונות כבר מתחילות להתערבב. לצד היעד של מיטוט החמאס, רבים מתושבי הצפון עדיין מפונים מביתם בשל שיגורי חיזבאללה, וכל העולם מחכה בציפייה לראות כיצד ישראל תגיב למתקפה האיראנית. יחד עם זאת, יש משהו שלא משתנה - וזה העובדה ש-133 חטופים עדיין נמצאים בשבי ברצועת עזה.
5 צפייה בגלריה
"אנשים רוצים לחיות, ולדבר על דברים אחרים, והכיכר במוצאי שבת כבר ריקה". הפגנה להשבת החטופים, בשבוע שעבר
(צילום: מוטי קמחי)
"איכשהו שוטפים לנו את המוח עם דברים אחרים. בכל פעם מוצאים איזה נושא שמוריד את החטופים מסדר היום, ואיראן זה חתיכת ספין", אמר ל-ynet יזהר ליפשיץ, בנו של החטוף עודד ליפשיץ. "זה נראה כאילו מדינת ישראל התרגלה לחיות עם חטופים ועם מה שקורה להם ביום-יום. כמו שהחטופים מתפגרים והכנסת בפגרה, ככה גם מתנהגת כל המדינה".
לדברי ליפשיץ, "תכף מגיע הקיץ, ואנשים רוצים לחיות, ולדבר על דברים אחרים, והכיכר במוצאי שבת כבר ריקה. לאן נעלמה הערבות ההדדית? פידיון שבויים. מדי פעם מדברים אולי על פסח, 'איך נעשה פסח בלעדיהם?' אבל לא מרגיש שיש לחץ רציני, אמיתי".
בצל התשובה שקיבלו שלשום המתווכות לעסקת חטופים מחמאס, שמסמנת התרחקות מעסקה, אמר ליפשיץ כי "המשא ומתן לא באמת קורה, והמדינה כל פעם מוכנה לשלם את המחיר שהחמאס ביקשו אתמול. זה לא עובד ככה, והמדינה לא יודעת להתמודד עם זה".
5 צפייה בגלריה
"אז יעברו לאיראן ולצפון, ואולי ישכחו שלא חיסלנו את החמאס". יירוטין באשקלון של המתקפה האיראנית
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
לדבריו, המדינה "יודעת שהיא נכשלה. היא לא מוטטה את חמאס ולא החזירה חטופים. אז יעברו לאיראן ולצפון, ואולי ישכחו שלא חיסלנו את החמאס ושהחמושים שלהם חזרו להסתובב ברחובות כאילו כלום. וכל זה כי אין אסטרטגיה אפילו שנתיים קדימה. אנחנו רק מגיבים והם (החטופים) רק נמקים".
ליפשיץ משרטט תמונה פסימית בנוגע לגורל החטופים, ומציין כי "העדויות משם הן כל כך קשות, על התעללות פיזית, נפשית. זה לא משהו שקורה פעם אחת ונגמר. אלה אנשים שמתעללים בהם ימים שלמים, שוברים אותם, זה עסק נוראי". לטענתו, "יהיו לנו כאלה שאנחנו עשרות שנים נחפש, כאלה שמקום קבורתם לא נודע, או פתאום כאלה שחשבנו שמתו והוברחו לאיראן".
גורמים מדיניים בכירים חשפו הערב את התשובה שהעביר יחיא סינוואר וארגון הטרור חמאס למתווכות שלשום - בשעה שבישראל נערכו למתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן. ארגון הטרור, כך נודע ל-ynet, מסכים כעת לשחרר פחות ממחצית ממספר החטופים עליו דובר עד כה - כלומר, פחות מ-20 חטופים - בששת השבועות הראשונים של העסקה. בתמורה, דורש חמאס, גם את הגדלת מספר האסירים ביטחוניים עבור כל חטוף באופן דרמטי - בהם רבי-מחבלים עליהם נגזר מאסרי עולם בבתי הכלא הישראליים.
חמאס, למעשה, לא הסכים לשום פרמטר בהצעת האמריקנים, שגובשה על ידי המתווכות לאחר התגמשות מרחיקת לכת מצד ישראל. בתשובתו, ארגון הטרור כרך את העסקה ההומניטרית, שאמורה לצאת לדרך בשלב הראשון של הפסקת האש בשלב הבא ובעצם העביר מסר: כדי שנסכים לשחרר את המבוגרים, החולים, הנשים והחיילות אנו דורשים ערבויות בינלאומיות להפסקה כוללת של המלחמה.
סינוואר דרש התחייבות בינלאומית לעניין כבר כעת, והתעקש כי במהלך העסקה צה"ל יסיג את כוחותיו מאזורים נרחבים ברצועה כבר בשלב הראשון - ובמקביל יאפשר חופש תנועה מלא של האוכלוסייה הפלסטינית לכל אורך הרצועה. נזכיר כי במהלך המגעים ישראל לא שללה על הסף מעבר אוכלוסיה בחזרה לצפון הרצועה ושינוי בתזוזת הכוחות שנמצאים בשטח, אך בוודאי לא הסכימה לחופש תנועה מלא וחזרת כל העזתים לבתיהם.
הגורמים המדיניים הבכירים ששוחחו עם ynet אומרים כי ישראל הייתה מוכנה לשלם מחירים כבדים מאוד כדי להחזיר את החטופים הביתה, ונתנה רוח גבית למתווכות להתקדם עם העסקה - אך בתשובת חמאס, ארגון הטרור סיפק שלל תירוצים "מופרכים ומגוחכים", בהם הטענה כי חמאס לא יודע היכן 40 החטופים החיים שאמורים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה.
"בעלי מבקש - 'תחזירו אותי'"
משפחתו של רון בנימין קיבלה את ההודעה שהוא נחטף לעזה, בעת שרכב על אופננים בעוטף, רק 57 ימים מפרוץ המלחמה, בהם הוגדר כנעדר. היום, עיריית רחובות חברה לאמן הגרפיטי לירן טפירו במטרה להשאיר את דמותו של רון במרחב הציבורי בעיר - בדמות ציור קיר בגודל של שלושה על ארבעה מטרים במרכז העיר, מול גן המייסדים.
5 צפייה בגלריה
"חולמת על הרגע שבו רון יחזור הביתה ויעשה איקס על הכיתוב". ציור הקיר של רון בנימין ברחובות, היום
מהרגע שבו נודע להן על חטיפתו של רון, החיים של אשתו איילת ובנותיו שי גיל עצרו, ומאותה נקודה הן מקדישות כל דקה ביום למאבק להחזרתו הביתה. "לקח לאומן שבע שעות לצייר בצורה מדהימה את רון על הקיר. אני חולמת על הרגע שבו רון יחזור הביתה ויעשה איקס על הכיתוב בתחתית הגרפיטי - 'bring me home now'", אמרה איילת בטקס החניכה של הגרפיטי.
לדבריה, "לא קל לנו, פתאום אני נוסעת ברחובות ורואה כרזות של רון רוצה הביתה, ועכשיו הגרפיטי של רון - הבן אדם שאנחנו אוהבים על הקיר, כשהוא ועוד 132 חטופים עדיין בעזה. הבעל שלי מצויר על הקיר ומבקש 'תחזירו אותי'".
כחלק מהמאבק, איילת מגיעה לחברות ברחבי הארץ במסגרת מיזם "זוכרים את החטופים" של מטה משפחות החטופים. "אני מספרת להם על רון על האיש מאחורי תמונתו כחטוף. האיש שהוא בעל ואבא האיש שלנו שנחטף בעת שרכב על אופניים", ציינה.
איילת ציינה היום כי היא "לא מאמינה שכבר עברה חצי שנה", והזכירה כי "רון והחטופים נחטפו בסוכות - ולא נראה שבפסח הוא ייצא לחירות". היא הוסיפה כי "שבוע הבא מגיע חג פסח, ומברכים בדרך כלל חג שמח. בשבילי יש חג,אבל לא שמח. לבנות אין מצב רוח, הן אומרות 'אין חגיגה כל עוד אבא לא נמצא'".
לדבריה, "יש קול שאומר לי לעשות ליל סדר. שזה מסורת וצריך להמשיך את החיים, מצד שני, איזה חג נחגוג בלי אבא? הוא לא אוכל שם, אז למה שנאכל פה. כל עוד הוא לא יושב לסדר, למה שאנחנו נשב לסדר. בכל מקרה, אם נחליט לערוך ליל סדר - נשאיר כיסא ריק וצלחת בשולחן. יש לי חלום שיגיע הביתה לפסח יחד עם אליהו הנביא".
