סגן שר החוץ של רוסיה, אלכסנדר גרושקו, אמר היום (שבת) כי למוסקבה אין כוונות עוינות כלפי פינלנד ושבדיה, ועל כן רוסיה לא רואה סיבות אמיתיות שהן יצטרפו לנאט"ו. גרושקו, שהתייחס להחלטתה של פינלנד ולכוונתה של שבדיה להצטרף לברית הצפון-אטלנטית, הוסיף כי "מוסקבה תנקוט צעדי זהירות הולמים" במקרה שנאט"ו תציב כוחות גרעיניים ותשתיות סמוך לגבול עם רוסיה.
איומי רוסיה מגיעים אחרי שמנהיגי פינלנד, הנשיא סאולי ניניסטה וראש הממשלה סאנה מארין, הכריזו רשמית ביום חמישי האחרון כי הם תומכים בהצטרפות ארצם לנאט"ו. ההודעה, לפיה פינלנד צריכה להצטרף לנאט"ו "ללא דיחוי", הייתה צעד היסטורי, שהכעיס מאוד את רוסיה. הקרמלין הביע זעם על ההחלטה, והזהיר כי רוסיה רואה בהצטרפות פינלנד לנאט"ו "איום חד-משמעי" ש"מצדיק תגובה סימטרית". כשדובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשאל אם ההחלטה מהווה איום ישיר על רוסיה הוא ענה: "בהחלט. התרחבות נאט"ו לא תהפוך את היבשת שלנו לבטוחה או יציבה יותר".
בניגוד לשאר המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד), שכבר חברות בנאט"ו, שבדיה ופינלנד העדיפו עד כה לשמור על ניטרליות צבאית. בכיר רוסי אמר ביום חמישי שהצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו תהפוך אותן מיד ממדינות ניטרליות למדינות אויב - ולמטרות פוטנציאליות של רוסיה.
5 צפייה בגלריה
ראש ממשלת פינלנד סאנה מארין וראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדרסון. מוסקבה מאיימת
(צילום: EPA)
דמיטרי פולנסקי, סגן השגריר הרוסי באו"ם, אמר בראיון לתקשורת הבריטית שהלסינקי ושטוקהולם יודעות ש"ברגע שהן יהפכו לחברות בנאט"ו" רוסיה תגיב בצעדים משלה. פולנסקי ציין כי אם בשתי המדינות תהיה נוכחות של נאט"ו "הן יהפכו למטרה – או למטרה אפשרית – לתקיפה". הוא הדגיש: "גוש נאט"ו מאוד לא ידידותי עבורנו. נאט"ו היא האויב, והיא בעצמה הודתה שרוסיה היא האויב שלה. זה אומר שפינלנד ושבדיה יהפכו בבת אחת ממדינות ניטרליות לחלק מהאויב – ויישאו בכל הסיכונים".
היום צפויות שתי המדינות להצטרף לפגישה לא-פורמלית של שרי החוץ של נאט"ו בברלין. טורקיה, אחת מחברות נאט"ו, הביעה אתמול התנגדות לצירוף פינלנד ושבדיה לברית. "המדינה שלנו לא מעודדת את צירוף פינלנד ושבדיה לנאט"ו", אמר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. לדבריו, ארצו עשויה להטיל וטו על צירופן. ארדואן הסביר את התנגדותו בכך ששבדיה ומדינות סקנדינביות אחרות, כדבריו, תומכות בארגונים כורדיים צבאיים שבהם רואה טורקיה ארגוני טרור.
כשברקע הודעתה של פינלנד בדבר הרצון להצטרף לנאט"ו, הודיעה החברה הרוסית האחראית על מכירת חשמל לפינלנד כי עצרה את אספקת החשמל להלסינקי. בחברה ציינו אתמול כי הסיבה לעצירת אספקת החשמל לפינלנד היא חשבונות שלא שולמו.
פינלנד חולקת גבול באורך של כ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, וידעה לאורך ההיסטוריה יחסים מתוחים – וגם מלחמות – עם מוסקבה. במשך שנים ניסתה הלסינקי לשמור על מידה מסוימת של ניטרליות, ודאי בהיבט הצבאי, ולמרות היחסים הקרובים שקיימה עם נאט"ו נמנעה מלהצטרף אליה רשמית. מאז הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה בשנת 2014 וסיפוחו אליה הידקה הלסינקי את יחסיה עם נאט"ו, והמלחמה שבה פתח ולדימיר פוטין נגד הממשלה בקייב בפברואר השנה רק עודדה את פינלנד להאיץ את ההתקרבות הזו.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר חל שינוי חד בדעת הקהל הפינית בכל הנוגע להצטרפות לנאט"ו, ולפי סקרים אחרונים, כעת 76% מאוכלוסיית פינלנד תומכת בצעד כזה, ורק 12% מהפינים מתנגדים. לשם השוואה, לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת השנה עמד שיעור הפינים התומכים בהצטרפות לנאט"ו על כ-25% בלבד.
הפרלמנט השבדי יצביע בעד?
בניגוד לפינלנד, בשטוקהולם עדיין נבחנת האפשרות להצטרף לברית הצבאית, אף שמהאיתותים האחרונים שהגיעו משם עלה כי המדינה מעוניינת להצטרף לנאט"ו. בדוח שהוצג אתמול על ידי שרת החוץ אן לינדה ושר ההגנה פיטר הולטקוויסט נכתב כי הצטרפות שבדיה לנאט"ו תספק אפקט של הרתעה בצפון-אירופה. בדוח, עם זאת, צוינה אזהרה לפיה לא ניתן לשלול אפשרות של צעדים רוסיים בתקופת המעבר.
בשבדיה תלויה שאלת ההצטרפות לנאט"ו בהכרעתה של מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית: במשך שנים הייתה במפלגה התנגדות לחברות בנאט"ו, אבל בצל המלחמה באוקראינה היא בוחנת מחדש את עמדתה, וההערכה היא שתתמוך בהצטרפות. היא צפויה למסור את הכרעתה מחר, ובהנחה שתתמוך בהגשת בקשת חברות לנאט"ו – דיון והצבעה על כך צפויים בפרלמנט ביום שני. להצטרפות לנאט"ו מתנגדות מפלגות שמאל אחרות, שעדיין מתייחסות בהסתייגות גדולה לאג'נדה הביטחונית האמריקנית ולנאט"ו.
אחת הסיבות להתנגדות שלהן היא שחברוּת בנאט"ו פירושה ששבדיה (וכמותה פינלנד) תקבל על עצמה גם חובות, בהן השתתפות במשימות צבאיות מעבר לים, כמו המלחמה שניהלה נאט"ו בהובלת האמריקנים באפגניסטן. על כל פנים, אם הסוציאל-דמוקרטים יתמכו בהצטרפות לנאט"ו, יהיה די בכך להשגת רוב בפרלמנט.
על רקע ההערכה שפינלנד ושבדיה יבקשו שתיהן להצטרף לנאט"ו, בהלסינקי ובשטוקהולם חוששים כעת שרוסיה תנצל את הזמן שיעבור מרגע בקשת ההצטרפות ועד לקבלתן הרשמית כדי לתקוף את השתיים, ושמכיוון שהן עדיין לא יהיו חברות רשמית בברית – נאט"ו לא תתגייס לסייע להן. תהליך הקבלה יכול להימשך שנה, ובימים האחרונים מנסים הפינים והשבדים לגייס ערבויות מחברות הברית, כדי לוודא שהן יספקו להם הגנה בתקופת המעבר הזו. לפי דיווחים, ערבויות מסוג זה כבר התקבלו מארה"ב ומגרמניה. בביקורו בשבדיה ובפינלנד, הבטיח גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון סיוע דומה.
אחרי התפרקותה של ברית המועצות, יש לציין, החליטה שבדיה שמלחמות הן נחלת העבר. היא הקטינה דרמטית את צבאה ואת חיל האוויר שלה. לצד זאת, שבדיה ופינלנד התקרבו יותר אל המערב והצטרפו לאיחוד האירופי בשנת 1995. בשנת 1994 הן הצטרפו גם לתוכנית השלום של נאט"ו, אולם הן לא הצטרפו לברית הצבאית. כך או כך, שתי המדינות מצטרפות באופן די קבוע לתרגילים צבאיים שלה.
