סוד ההצלחה של בתי הספר המצטיינים בישראל
(צילום: נויל האריס)
נתוני הזכאות לתעודת בגרות בבתי הספר בישראל, בדומה לאלה שפרסם הבוקר (שלישי) משרד החינוך ומתייחסים לשנת הלימודים תשפ"א, הם מוקד שנתי לגאווה, אכזבה, ובעיקר לדיון הסיזיפי בשאלות המוכרות: איך הצוותים החינוכיים עושים את זה? איך מגיעים לשיעור גבוה של זכאות לבגרות? הרי אין בתחום סודות דרמטיים או שיקויי קסם שניתן לחלק לתלמידים ולתלמידות, אז למה בית ספר אחד מגיע להישג גבוה באופן קיצוני ביחס לאחר? ואם אכן יש נוסחה מוכחת, למה לא כולם פועלים לפיה? ובכלל, מה הסיכוי של בית הספר לנצח את הרקע הסוציו-אקונומי שממנו מגיעים התלמידים?
אחד מבתי הספר שבלטו בנתונים תשפ"א בהשוואה לאלה מהשנה שקדמה לה הוא "שחקים" בנהריה, שתוך שנה רשם עלייה של 8% ומציג שיעור זכאות לבגרות של 90%. עם הקמתו ב-2011 היה בית הספר משויך לרשת "עמל", אבל השנה הוא עבר לניהול רשת "אורט". בשיחה עם ynet מחלק המנהל אבי מנשס את הפעולות שביצע לשני ציריים עיקריים, שהראשון הוא עקרוני וערכי: "הייעוד שלי הוא לבנות את דור העתיד של ישראל, ובהתאם קבענו ש'שחקים' יהיה בית ספר למצוינות ומנהיגות חברתית. מצוינות זה לאו דווקא ציונים. ציונים זה מוצר נלווה".
באלקנה חושפים את סוד ההצלחה
הציר השני, על פי מנשס, הוא פרקטי: "בפועל, אנחנו מאמינים בכל תלמיד. איך זה בא לידי ביטוי? למשל, ביטלתי את הכיתות שאינן בגרותיות. כו-לם ניגשים לבגרות. בנוסף ביטלתי את ההקבצות. לדעתי זה לא ערכי להגיד לתלמיד 'אתה בהקבצה ב' או ג''. אם הוא מתקשה, הוא יעשה 3 יחידות. לא כולם חייבים 5 יחידות. אנחנו נותנים לילד ניוד בין רמות הלימוד".
- זה לא גורם לנשירה?
"לא רק שאין נשירה, אלא ביקוש יתר וגם קליטה של תלמידים בעלי ציונים תחיליים נמוכים. אנחנו מקבלים כל תלמיד. ועובדה, השינוי בנתוני הבגרויות השנה הוא לא אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך של 12 שנה. היו תנודות וירידות, אבל בסוף מגמת העלייה נשמרת".
להגיע לתלמיד הביתה בזמן הקורונה
התמונה הכללית בנתוני הבגרויות דומה בדרך בכלל בשנים האחרונות: כמה יישובים דרוזיים בראש, ערי המרכז בצמרת, הערים החרדיות בתחתית ואיתן יישובים ערביים. בבתי הספר וברשויות מצפים מדי שנה במתח רב לפרסום הנתונים, המהווים מקור לגאווה למנהלים ולראשי רשויות - או משמשים כחומר לניגוח על ידי אנשי האופוזיציה ברשויות. על רקע זה, הפעם לנתונים חשיבות גדולה מאחר שבעוד שנה יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות.
בעשירייה הראשונה בזכאות לבגרות מדורגות כאמור ארבע מועצות דרוזיות - בוקעתא ופקיעין-בוקייעה (היישובים היחידים עם 100% זכאות אצל תלמידי י"ב) וכן בית ג'אן (שהייתה בעבר במקום הראשון) וחורפיש. מועצת שפיר שהייתה ראשונה הראשון בשנה שעברה מדורגת כעת עשירית, אבל עדיין עם אחוז זכאות גבוה מאוד.
לעשירייה הראשונה הצטרפו אלקנה, שמדורגת שלישית (וראשונה מבין היישובים היהודיים) עם 99.3% זכאות לבגרות, כאוכב אבו אל היג'א שמדרום לכרמיאל, וגבעתיים - המדורגת ראשונה מבין הערים, מיד לפני גבעת שמואל.
"להגיע לאחוזים כאלה בכלל המוסדות, שקולטים את כולם באזור, זו גאווה עצומה לתושבים", אומר ראש מועצת אלקנה אסף מינצר. המוסדות ביישוב כוללים את ישיבת מערב השומרון של רשת אורט עבור הבנים ואת אולפנת אורט אלקנה עבור הבנות. למוסדות החינוך הללו מגיעים תלמידים מכל יישובי מערב השומרון.
בעשור האחרון הכפילה האולפנה את מספר הבנות שנרשמו מ-350 לכ-700, ו-99% היו זכאיות לבגרות בתשפ"א. "אנחנו משתדלים לעשות מאמץ להגיע לכל בת ולבנות לה את 'החליפה הלימודית' המתאימה לה", אומר רב האולפנה אריה מילס. "לפעמים צריך תגבור במקצוע אחד או בכמה מקצועות. מתוך כל מעטפת התגבורים וההסתכלות הנקודתית ויום-יומית על כל בת אנחנו מצליחים להגיע לתוצאות".
אחד האתגרים הגדולים שאיתם התמודדה מערכת החינוך בשנתיים האחרונות היה הצורך להתאים את הלימודים למגפת הקורונה ושגרת הזום. מנהלת מחלקת החינוך במועצת אלקנה, פועה כהן, מסבירה כי שיעור הזכאות לבגרות הוא "תוצאה של שנת קורונה שבה גייסנו את כל צוותי החינוך שפשוט הגיעו לבתים של תלמידים. ואצלנו לא מדובר מעיר שבה מגורי התלמידים מרוכזים יחסית במקום אחד. כאן מדובר על יישובים שרחוקים אחד מהשני, ובכל זאת המורים לא ויתרו והגיעו לכולם".
בישיבת הבנים המגמה דומה. צוות בית הספר יושב עם כל תלמיד כבר בכיתה י' ומתאים עבורו תוכנית לימודים פרטנית. "כשתלמיד מגיע אלינו הוא מציב לעצמו יחד איתנו יעד שאליו הוא אמור להגיע בסוף י"ב, ויש לזה הרבה היבטים מעבר לתעודה", אומר מנהל החטיבה העליונה של ישיבת מערב השומרון, הרב אריאל סיבוני. "בכך למעשה התלמיד מגויס והוא חלק מהתהליך. רותמים אותו לזה".
הנער שהשלים 100% בפקיעין
השיפור הגדול ביותר בשנתיים האחרונות נרשם במקיף עירוני א' באשקלון – מ-77% זכאות לבגרות בתשע"ט ל-96% בתשפ"א. בשנה האחרונה העלייה בתיכון זה בזכאות לבגרות הייתה של 10%, מעט פחות מזו של המוביל ברשימה, בית הספר החקלאי בפרדס חנה (מ-72% ל-83%).
גם מנהלת מקיף א', אורית בלאו, טוענת שסוד ההצלחה נעוץ בניסיון "לתפור חליפות אישיות" לתלמידים: "החתירה למצוינות זה דבר שמנחה אותנו. אנחנו תמיד שואפים ליותר. גם הלכידות של המורים היא דבר שמורגש אצלנו תמיד".
מנהלת עירוני ה' בראשון לציון, אתי וינקלר, התראיינה לאולפן ynet והתייחסה לנתון המרשים שבמסגרתו 100% מתלמידי י"ב זכאים לתעודת בגרות: "מה סוד הקסם? צוות מסור שלא מוותר לאף תלמיד. יש לנו תוכניות אישיות, פרויקטים של ליווי אישי ותמיכה - גם של הרשות המקומית שמציבה את החינוך במקום הראשון. זו השנה השלישית שאנחנו מגיעים להישגים האלה, ואחרי שהתחלנו ממקום מאוד נמוך, של 62%, הגענו מהר מאוד למועדון המאה".
מנהלת "מקיף עתיד" בפקיעין, ד"ר לילא חטיב עבאס, התראיינה גם היא במשדר והתייחסה ל-100% הזכאות לבגרות בבית ספרה, ולמעשה ביישוב כולו: "הסוד הוא להכיר במציאות הקיימת. העבודה שלנו מבוססת נתונים, מיפויים ומעקב דינמי. יש לנו היכרות כל הצרכים של התלמידים באמצעות שיחות אישיות. אנחנו עושים סקרים בקרב תלמידים והתוצאה היא תפירת חליפה לכל תלמיד ובניית תוכנית לימודים אישית המותאמת ליכולותיו".
היא סיפרה על תלמיד בבית הספר שנדמה היה שלא יצליח להגיע לתעודת בגרות: "הוא זלזל מאוד בלימודים ואפילו ההורים שלו לא האמינו שהוא יהיה זכאי לתעודה. אבל אנחנו ראינו את הפוטנציאל ולקחנו על עצמנו משימה. הזמנו את האבא ואת הילד ואמרנו להם: יש לך חסם בשלושה מקצועות. מה שאנחנו צריכים ממך זה רק שתתחייב להגיע לבית הספר. אנחנו ניתן לך את השעות ונבנה לך תוכנית. האבא ראה שאנחנו נלחמים והחליט להתערב גם הוא ולעקוב אחריו. הנער נתן את הנשמה שלו ובזכותו סגרנו 100%".
