במהלך ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אמש (חמישי) נרשם עימות חריף נוסף בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', סביב סוגיית תקציב הביטחון. כמו כן, שר החוץ ישראל כ"ץ ושרת החדשנות החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל התבטאו נגד סמוטריץ' בשל עיכוב תקציב הביטחון.
במהלך הישיבה הסביר גלנט שיש צרכים תקציביים משמעותיים מאוד, ואמר כי צריך לראות איך מגדילים את תקציב הביטחון - כיוון ש"אין ברירה אחרת". סמטוריץ' מצידו התייחס לכך שצפויה להיות ועדה לבחינת התקציב, ואמר כי "סוכם שצריכה לקום ועדה תקציבית שתבחן ותראה מה הצרכים". בשלב זה, תקף גלנט את סמוטריץ', וטען: "אני לא צריך להקשיב למי שבא עם אג'נדה פוליטית". שר האוצר מחה על כך: "איזה אג'נדה פוליטית? אני דוחה את דבריך על הסף".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס התערב בשיחה בין השניים, ואמר לגלנט כי זכותו של סמוטריץ' להגיד את דעתו. גלנט זעם על כך, והטיח בפוקס: "אני רגיל ששרים קוטעים את דבריי, אבל לא מזכיר הממשלה - שמדבר מטעם". פוקס השיב: "מטעם מי אני מדבר? הבוס היחיד שלי זה רה"מ". מטעם מזכיר הממשלה נמסר: "לא מתייחסים להדלפות מגמתיות מפורומים ביטחוניים".
בין סמוטריץ' לגלנט נרשמו כבר ויכוחים רבים סביב סוגיית תקציב הביטחון. לפני כשבועיים פנה שר הביטחון לראש הממשלה בנימין נתניהו, והאשים את סמוטריץ' בכך שהוא "מסכן את המענה ההומניטרי שנדרש להמשך הפעולה בעזה". במכתב לרה"מ טען גלנט שסמוטריץ' מסרב להעביר 600 מיליון שקל, שנדרשים בין היתר לרכישת אוהלים לאוכלוסייה שמפונה מרפיח ופתיחת נמל אשדוד להעברת סחורות. "להחלטות השפעה ישירה על המשך המלחמה", ציין.
עימות נוסף נחשף ב-ynet לפני כחודש, אז נודע כי סמוטריץ' מתנגד לאישור רכישת שתי טייסות של מטוסי קרב עד לכינוס הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. במכתב לנתניהו, ציין אז סמוטריץ' כי הוא מטיל וטו על כינוס הוועדה. גורמי ביטחון תקפו אותו, וציינו כי "סמוטריץ' מכניס את הפוליטיקה לקוקפיט, ושוכח שאנחנו במלחמה רב זירתית".
סמוטריץ' כתב אז לנתניהו כי "משרד הביטחון מבקש לכנס ללא הסכמה את ועדת השרים להצטיידות מערכת הביטחון לאישור שתי עסקאות ארוכות טווח בעלות כוללת של כ-35 מיליארד שקלים לרכישת טייסת מטוסי F-35 וטייסת מטוסי F-15. כינוס הוועדה ואישור עסקה בסדר גודל כזה ללא הסכמת משרד האוצר ועל הראש של שר האוצר הם חסרי תקדים, ואין בכוונתי לאשר זאת".
הקרב על תקציב הביטחון החדש, לאור המלחמה, מתנהל כבר כמה חודשים בין האוצר למערכת הביטחון. בעוד שבצה"ל גיבשו תוכנית התעצמות בהיקף של 220 מיליארד שקלים בפריסה על פני 7-5 שנים, באוצר מתנגדים ומסכימים לתוכנית התעצמות בהיקף של 75 מיליארד שקלים ל-8 שנים בלבד. לפני כשלושה חודשים החליטו הצדדים כי כל עוד אין הסכמות, ובטרם הוקמה הוועדה, תקציב הביטחון יעמוד בשלב הראשון על 82 מיליארד שקלים. עם זאת, נתניהו הורה כי הדיונים יתחילו מסכום של 100 מיליארד שקלים, שיאפשרו למערכת הביטחון לצאת להתקשרויות ורכש. בתקציב 2024 עוד לפני שהוקמה הוועדה הוקצו 20 מיליארד להתעצמות.
על אף שההפרשים בין הסכומים נשמעים גבוהים למדי, כל תוכנית נפרשת על פני תקופה אחרת, ומבחינת הוצאה שנתית ממוצעת מדובר בערך בכ-12-10 מיליארד שקלים, ולכן מהות הוויכוח הינה בעתיד הרחוק של תקציב המדינה ותקציב הביטחון. באוצר חוששים שהתחייבויות ארוכות במיוחד כיום יביאו לגמישות נמוכה בתקציב הביטחון בעתיד, ויהוו משקולת משמעותית בהרבה בעשורים הבאים על תקציב המדינה כולו.